|
ההתנצחות בין נחום ברנע לאריאנה האפינגטון הציתה בשבועות האחרונים בישראל ויכוח שניטש בעולם כבר זמן רב, סביב סוגיית הלגיטימיות העיתונאית של בלוגרים. הקונצפט העיתונאי הצעיר יחסית - שבו אנשים פרטיים מפרסמים תכנים חדשותיים ביומן הרשת שלהם - מעורר הסתייגות בעיקר מצדם של אנשי העיתונות המסורתית, הרואים בכך פגיעה במעמדם ואף בפרנסתם.
ההתנשאות שמפגינים אנשי האליטה הישנה (המיושנת, אפילו) מעידה על בורותם באשר לאופיה של רשת האינטרנט ולעוצמתה החברתית והכלכלית. אמנם בבלוגוספירה מתקיימים עשרות מיליוני בלוגים ובכל רגע נתון נכתבים אלפי פוסטים, אבל רובם המכריע נכתב ביומנים אישיים. מעטים הם הכותבים שיכולים להיחשב כבלוגרים מקצועיים, שלא לומר להתפרנס מהבלוג שלהם. כותבים אלה מפקידים את כל יוקרתם המקצועית ופרנסתם בידיהם של קהל הקוראים, והם מחויבים לספק להם את הסחורה החדשה, הרלוונטית והמדויקת ביותר.
אחת הטענות המובילות של אנשי האסכולה הישנה, שאותה מייצג ברנע - בעל טור ב"ידיעות אחרונות", שנמנע מלהפגין נוכחות אינטרנטית - היא שכתיבתם של הבלוגרים היא שרלטנית, שטחית ולא אחראית. אלא שבלוגרים מקצועיים יודעים בדיוק את מה שיודע ברנע עצמו: אי אפשר לשטות בקוראים, גם לא בחלק קטן מהזמן. אמינות המידע היא הערובה היחידה לשמו הטוב של הכותב, ובלוגר - כמו כל פרשן בעיתון הנפוץ ביותר - לא יוכל לנהל קריירה מכובדת אם התכנים שלו לא יעמדו בסטנדרטים של הקוראים. יתר על כן, החיים ברשת אכזריים הרבה יותר מאלה שמתקיימים תחת המטרייה החמימה של עיתון ותיק - בלוגר שיוכח כלא אחראי, כשרלטן או חלילה כשקרן, יאבד את קהל קוראיו בתוך דקות (לא ימים או שעות) - בניגוד לעיתונאים שמאחוריהם עומד ארגון משפיע ועשיר, שביכולתו לטשטש טעויות של כותביו במשך שנים.
הכותבים העצמאיים של שנות ה-2000 מנצלים את המדיום הפתוח והדמוקרטי ביותר, כדי לחשוף בפני הקוראים שלהם את המידע המקצועי ביותר ובמהירות הרבה ביותר. מכיוון שהכתיבה שלהם היא לרוב אישית, כך הם גם חשופים הרבה יותר לביקורת של הקוראים. קשה להם בהרבה לטשטש מניעים נסתרים, ואם יש כאלה - סביר מאוד שהם יצופו על פני השטח.
לפני כחודש הצביע גם נשיא ארה"ב ברק אובמה על כוחם המתגבר של הבלוגרים, ואף הביע חשש מפני מצב שבו הבלוגים ישתלטו על השיח הציבורי ובכך יאיימו על הדמוקרטיה. אובמה אמר את הדברים על רקע המשבר המעמיק במגזר העיתונות בארה"ב והדיון סביב מתן סיוע ממשלתי לעיתונים. "אני חושש שאם הכיוון שאליו נוטה עולם החדשות הוא הבלוגוספירה - דעות, ללא בדיקת עובדות מעמיקה, ללא ניסיון אמיתי לתת ידיעות בהקשרן - בסופו של דבר נקבל המון אנשים צועקים זה לזה, אך לא הרבה הבנה הדדית", אמר אובמה.
גם אובמה מייצג סוג של אליטה ישנה שנתונה תחת לחץ מפני עליית כוחם של הבלוגרים העצמאיים. כמובן שנשיא ארה"ב היה מעדיף לאסוף סביבו את כל עורכי העיתונים הגדולים והחשובים ולהעניק להם תדריכי עומק תמורת ידיעות וכתבות חיוביות. כמו אמצעי המדיה המסורתית, גם מבחינתו בלוגרים עצמאיים וחסרי מנוח, שנוברים וחוקרים את מעשיו ויכולים לפרסם בתפוצה של עשרות מיליוני קוראים את ממצאי התחקיר שלהם - הם לא יותר ממטרד. מבחינתו, עדיף היה לשלוט בהם ובמידע שהם מפרסמים.
|
x
פתח את כל התגובות
...תגובה נשלחת
