החוק במסגרתו נקבע ביטוח רכב חובה הוא חוק מוזר. מצד אחד החוק קבע חובה לכל נהג העולה על הכביש בישראל לרכוש ביטוח. ביטוח המכסה גם אותו ואת כל מי שעלול להיפגע על ידו במקרה של תאונת דרכים. המטרה היתה להבטיח כי מי שנפגע בתאונה לא יישאר ללא טיפול רפואי הולם, שיקום או פיצוי על אובדן השתכרות, וכתוצאה מכך ייפול נטל על המדינה.

מצד שני, את החובה שהטילה המדינה על אזרחיה המדינה אינה מספקת בעצמה. ישראל בחרה שלא למכור ביטוח רכב לאזרחיה ונמנעה אפילו מלממן או לסבסד בדרך כלשהי את הביטוח הזה. את חובת רכישת הביטוח יכולים האזרחים למלא רק באמצעות רכישת ביטוח מאחת מ-15 חברות הביטוח הפרטיות המספקות אותו. כלומר, המדינה שלחה בכפייה את אזרחיה לידיהן הטורפניות של חברות הביטוח, כסוג של לקוחות שבויים בידי חברות הביטוח.

המצב המוזר הזה מעורר לא מעט שאלות קשות. המדינה, מודעת לבעייתיות העולה מהמדיניות שלה, ניסתה במשך שנים להטיל פיקוח מחירים הדוק על תעריפי ביטוח רכב חובה, כדי לוודא שחברות הביטוח לא עושקות את הציבור השבוי בידיהן. מדיניות הפיקוח הזה נחלה כישלון חרוץ. בדיקה בדיעבד גילתה כי חברות הביטוח "עבדו" כל השנים על המפקח על הביטוח ועל הכנסת, ושיכנעו אותם לאשר תעריפים מפוקחים שהתבררו בדיעבד כתעריפים מפולפלים במיוחד.

התגלית הזו הולידה את אחת הרפורמות החשובות של הפיקוח על הביטוח בעשור האחרון - הפיקוח על תעריפי ביטוח הרכב הוסר. ישראל, בכוונת מכוון, נטשה את אזרחיה להתמודד לבד, כקהל שבוי, עם חברות הביטוח על מחירי ביטוח הרכב. באופן פרדוקסלי, מה שקרה בעקבות זאת היה נס תחרותי: הסרת הפיקוח על התעריפים הולידה תחרות פרועה. 15 חברות שונות, לרבות חברות הביטוח הישיר, מתחרות כיום על כל נהג עם פרסום אינטנסיבי ועם מחירונים באינטרנט שמשווים בין הצעות המחיר באופן מקוון. תעריפי ביטוח הרכב צנחו מאז הרפורמה בעשרות אחוזים, והענף נהפך לתחרותי ביותר מבין כל ענפי הביטוח בישראל.

זאת, פרט לתעריפים המשולמים על ידי הנהגים על רכב דו-גלגלי. אצל רוכבי האופנוע, מתברר, המחירים רק עלו מאחר שחברות הביטוח כלל לא מתחרות עליהם. חברות הביטוח לא רוצות לבטח את רוכבי האופנוע, מאחר שהסיכון הביטוחי שלהם הוא מאוד גבוה. לכן, ביטוח לרוכב אופנוע נמכר כיום רק במסגרת חברה משותפת לכל חברות הביטוח, הפול, שבה חברות הביטוח מחויבות למכור ביטוח כזה בתעריף מפוקח שנקבע על ידי המפקח על הביטוח. זהו התעריף שנמצא כיום במוקד המחלוקת בין המפקח לרוכבי הדו-גלגלי בישראל.

יש מחלוקת עזה מהו היקף ההפסד שרושם הפול על מכירת ביטוח רכב חובה לאופנוענים. נציגי האופנוענים טוענים כי חברות הביטוח שוב "עובדות" על המפקח, ושוב מציגות הפסד מנופח כדי לשכנע את המפקח לייקר את התעריף המפוקח של הפול. המפקח, מצדו, טוען כי רואי חשבון שלו בדקו את נתוני הפול ומצאו אותם אמינים. בכל מקרה, העובדה שחברות הביטוח מסרבות לבטח אופנוענים מחוץ לחובה המוטלת עליהם במסגרת הפול מלמדת כי זהו ביטוח שאינו כדאי להן. משמע, הביטוח על אופנוענים בישראל הוא בכל מקרה הפסדי.

מי צריך לשאת בהפסד הזה? המפקח על הביטוח חושב שהאופנוענים בעצמם, ולכן הוא מבקש לייקר את תעריפי הביטוח שלהם. לעומת זאת, האופנוענים טוענים כי צריך להמשיך במצב הקיים, שבו הפסדי הפול מועמסים על מחירי הביטוח שמשלמים נהגי הרכב הארבע גלגלי. לחלופין, הם טוענים כי חברות הביטוח צריכות לספוג את ההפסד, לאור הרווחים שהן גורפות ממכירת ביטוח רכב חובה. הרווח של חברות הביטוח ב-2007 מפעילות זו היה 700 מיליון שקל. לעומת זאת, ב-2008 חברות הביטוח כבר הציגו הפסד של 200 מיליון שקל - הפסד שנובע גם מנפילות הבורסה, אבל גם מהתחרות שהורידה את תעריפי ביטוח החובה.

החשדנות כלפי רווחי חברות הביטוח ממכירת ביטוח רכב חובה היא במקומה. אכן, חובתו של המפקח על הביטוח לבדוק בקפידה כי חברות הביטוח לא מנצלות את מעמדן כמי שפועלות מול "קהל שבוי" כדי להפקיע מחירים. עם זאת, טענה זו צריכה להיות מושמעת בעיקר על ידי נהגי רכבי ארבע גלגלי: אם יש חשד לתעריפים גבוהים מדי, ולרווח גבוה מדי, בביטוח רכב חובה, הרי שהחשד הזה קיים גם בביטוחים הרווחיים הנמכרים לנהגי המכוניות. הביטוח הנמכר לאופנועים, כאמור, הוא בכל מקרה הפסדי.

לפיכך, רווחי חברות הביטוח אינן סיבה כי ביטוח האופנועים לא יתייקר. הסיבה היחידה העומדת לזכות האופנוענים היא רק הסיבה הפרקטית: כבר כיום 25 אלף רוכבי קטנוע נוסעים בניגוד לחוק ללא ביטוח חובה. העלאת תעריפי הביטוח רק תגדיל את מספר הרוכבים המוותרים על רכישת ביטוח, ובכך תפגע במטרתו היסודית של החוק - להבטיח כי כל נהג יהיה מבוטח מפני תאונת דרכים. הדרך להתגבר על כך היא לאפשר לאופנוענים לרכוש ביטוח עם מרכיב השתתפות עצמית גבוה מאוד - עד 30 אלף שקל, תמורת 25% הנחה במחיר הביטוח - אבל זאת בלי שהציבור נדרש לממן את האופנוענים. לא בכספי המסים שלו, ולא באמצעות העמסה על ביטוח הרכב שלו.