>> הגדרה חדשה לעבירת מרמה והפרת אמונים, הקמת מחלקה כלכלית עם שופטים המתמחים בתחום החברות וניירות הערך בבית המשפט המחוזי בתל אביב ופיצול משרת היועץ המשפטי לממשלה לתובע כללי במקביל ליועץ המשפטי - אלו הן רק חלק מהצעות החוק המונחות על שולחנם של חברי הכנסת וצפויות לעלות בשנה הקרובה לקריאות במליאה.

TheMarker סוקר את חמש ההצעות המשמעותיות שלאחר שייכנסו לספר החוקים עתידות להשפיע על איכות החיים של כל אזרח במדינה. השפעתן העקיפה והישירה של הצעות החוק על המאבק בשחיתות שפשתה במגזר הציבורי ועל חיי המסחר והכלכלה בישראל עשויה להיות אדירה. לא פחות.

בשנה החולפת החמירו השופטים את רף הענישה שהוטל על השרים לשעבר שלמה בניזרי (ש"ס) ואברהם הירשזון (קדימה), ובאיחור רב מתגייסת הכנסת למלחמת החורמה בנגע.

העובדה ש-120 מחוקקים יעלעלו בהצעה לפני אישורה, מעלה תקווה שלפחות כמה מהם יפנימו את ההתנהגויות האסורות עליהם.

ההצעה להקים מחלקה כלכלית בבית המשפט המחוזי נראית אמנם חיוורת במבט ראשון, בין השאר משום שהוקצו לה רק שלושה שופטים.

ואולם פעולת המחלקה תהיה מקרה מבחן מרתק בעבור מקבלי ההחלטות.

הצלחת השופטים הכלכליים תאפשר חיי מסחר יעילים יותר, ואולי בעקבותיה יוקמו מחלקות מתמחות נוספות גם בתחומים אחרים. בבית המשפט בדלאוור פוסקים חמישה שופטים ומייצרים הלכות הנלמדות בכל העולם, נקווה שגם משלושת השופטים שלנו תצא בשורה.

ההצעה להקים מאגר ביומטרי שישמש את המדינה לזיהוי אזרחים עתידה לשנות את חיי כולנו. יוזמיה מנסים להתמודד עם עבריינים המזייפים בקלות תעודות זהות ודרכונים. ואולם מומחים להגנה על הפרטיות נחרדים מכמות המידע שהמדינה תצבור אודותינו. וגם מהחשש שהמאגר הביומטרי לא חסין מהתערבותם של גורמים עברייניים.

האם הח"כים יירתמו השנה למלחמה בשחיתות הציבורית?

>> משרד המשפטים פירסם באחרונה תיקון להגדרת מרמה והפרת אמונים בחוק העונשין שיגדיר בצורה מדויקת וברורה יותר את מהות העבירה וסוגי המעשים שלא ייעשו.

הנוסח הקיים כיום הוא כללי, ואינו משקף את יסודות העבירה ולוקה בחוסר בהירות. בנוסח המוצע, המתבסס בין היתר על תקדים פרשת שמעון שבס, נקבע מבחן סף כללי, ולפיו כדי שמעשה יוגדר כמרמה והפרת אמונים, הפרקליטות תצטרך להוכיח כי המעשה פוגע מהותית באחד משלושה ערכים: טוהר המידות של עובדי ציבור, אמון הציבור בשירות הציבורי, או פעולתו התקינה של השירות הציבורי.

הסיבה לחקיקה: תשס"ט תיזכר כשנת המלחמה בשחיתות הציבורית, בה נידונו שני שרים לשעבר, שלמה בניזרי ואברהם הירשזון, לעונשי מאסר ממושכים (הראשון לארבע שנות מאסר והשני לחמש שנים וחצי). ראש ממשלה לשעבר אהוד אולמרט, הועמד לדין ושר החוץ אביגדור ליברמן נמצא תחת חקירה ממושכת ועומד כנראה גם הוא לקראת העמדה לדין. אצל כולם "מככבת" עבירת מרמה והפרת אמונים. עבירה זו נהפכת בשנים האחרונות לאחת העבירות המרכזיות במאבק בשחיתות השלטונית.

שורה תחתונה: אישור התזכיר בתש"ע יהיה מבחן לח"כים. אם יעבור ללא שינויים מהותיים הוא עשוי להבטיח לנו ניקיון ציבורי רב יותר. יישום החוק לא יעלה למדינה כסף, ויחסוך למדינה מיליוני שקלים - בצמצום נגע השחיתות והשלכותיו על המשק.

בית משפט לחברות וניירות ערך: השופטים יבינו בכלכלה

>> לפי תזכיר חוק שגובש השנה ברשות ני"ע ובמשרד המשפטים, יועברו כל העניינים הכלכליים - הליכים שקשורים לחוק החברות, חוק ניירות ערך, קרנות נאמנות וייעוץ השקעות - לסמכות בתי המשפט המחוזיים, ובבית המשפט המחוזי בתל אביב תוקם מחלקה כלכלית מיוחדת שתמנה שלושה שופטים שמתמחים בתחומים אלה.

הסיבה לחקיקה: בשנים האחרונות נטו בתי המשפט לזכות עובדים ומנהלים של חברות ציבוריות שהואשמו בעבירות על חוקי ניירות ערך. אחת הדוגמאות הבולטות לכך היא זיכוי הנאשמים בפרשת אופמת שעסקה בהרצת מניות חברת פרטנר.

ברשות לניירות ערך נוצרה התחושה כי השופטים סכלו את האכיפה הפלילית הראויה בתיקי ניירות ערך. המקטרגים טענו כי חלק מהזיכויים נבע מחוסר הבנה של שופטים בתחום. מטרת ההצעה היא ליצור מערכת שיפוט יעילה ומקצועית שאליה יוזרמו מרבית התיקים הקשורים לדין הכלכלי.

"הקמת המחלקה נדרשת כדי לאפשר ניהול יעיל של הליכים לפי הדין הכלכלי ופסיקה עקבית", נכתב בתזכיר. עוד הוסבר כי "הרציונל העומד בבסיס השינוי המוצע הוא יצירת תשתית של מערכת שיפוט מקצועית שאליה יוזרמו מרבית העניינים הנעוצים בדין הכלכלי. כמות התיקים תביא להתמקצעות השופטים, בד בבד עם יכולתם להתמודד עם מורכבות התיקים בפרקי זמן קצרים".

שורה תחתונה: ההצעה נהנית מתמיכתם של ראש הממשלה בנימין נתניהו, שר המשפטים יעקב נאמן, נשיאת בית המשפט העליון דורית ביניש והיועץ המשפטי לממשלה מני מזוז. הקמת יחידה כלכלית מובחרת תביא לפסקי דין תקדימיים שייצרו הרתעה, ודאות ויעילות כלכלית. את דלאוור זה הפך למעצמה בתחום התאגידים. נקווה שהשנה זה יקרה גם אצלנו.

יו"ר רשות ניירות ערך רוצה להטיל קנסות גבוהים

>> ערב ראש השנה פירסם שר האוצר, יובל שטייניץ, תזכיר חוק בנושא אכיפה משלימה שאותו יזמה הרשות לני"ע. האכיפה המינהלית תהווה השלמה לאכיפה פלילית הנעשית באמצעות הגשת כתבי אישום לבית המשפט. ועדה מינהלית תוכל לקנוס בעבירות מסוימות תאגידים בעד 5 מיליון שקל, ואנשים בעד 1 מיליון שקל.

הסיבה לתיקון: "מתן מגוון רחב של אמצעי אכיפה לוועדה המינהלית נועד להבטיח שתהיה בידה הגמישות לנקוט בכל מקרה של הפרה את אמצעי האכיפה היעיל והמתאים ביותר", הסבירה הרשות. כיום הליך האכיפה העיקרי נגד עובד או מנהל שנחשד בעבירות על חוק ני"ע הוא ההליך הפלילי, והמציאות מבחינת האכיפה היא עגומה.

ההליך הפלילי יקר, ממושך ומצריך הוכחות מעבר לכל ספק סביר, וכן הוכחה של יסוד נפשי (הוכחת כוונה לבצע את העבירה), שהוא קשה להוכחה. בשל קשיים אלה רשות ני"ע סוגרת תיקים רבים ולפעמים אפילו לא פותחת בחקירה.

בנוסף, אין זה נדיר לראות תיק שמגיע לסיום בבית משפט אחרי עשר שנים תוך גרימת עינוי דין לנאשם והפחתה בעוצמת ההרתעה של הרשות כשפעיל בשוק יודע שייענש, אם בכלל, רק אחרי עשור. ההליך המינהלי יטפל בהפרות שנגרמו לכל היותר מרשלנות. כלומר, ללא כוונה פלילית. ועדה מינהלית שתדון בתיק תוכל להטיל קנס כספי ולהגביל עיסוק של המפר לתקופה קצובה.

שורה תחתונה: הליך האכיפה המינהלית נהוג בארה"ב מזה כמה שנים וזוכה להצלחה מוכחת. יו"ר רשות ני"ע, פרופ' זהר גושן שדוחף את ההצעה, סבור כי "זה אחד הצעדים האסטרטגיים המשמעותיים ביותר שנעשו בתחום האכיפה בשוק ההון".

נאמן מיישם את חזונו של פרידמן לפיצול משרת היועץ המשפטי

>> שר המשפטים, פרופ' יעקב נאמן, ממשיך את אחד החזונות של קודמו בתפקיד, פרופ' דניאל פרידמן, ומקדם במשנה מרץ הצעה לפיצול תפקיד היועץ המשפטי לממשלה. נאמן בוחן כמה אפשרויות לאופן פיצול התפקידים.

אחת ההצעות היא יצירת תפקיד חדש של תובע כללי, שיקבל את הסמכויות הפליליות של היועץ המשפטי לממשלה ויהיה ממונה על פרקליט המדינה והפרקליטויות, בלי להיות כפוף ליועץ המשפטי לממשלה - כפי שנהוג כיום. הצעה אחרת היא שפרקליט המדינה הוא שיקבל את הסמכויות הפליליות של היועץ המשפטי לממשלה. האחרון יישאר עם סמכויות ייעוץ לממשלה ומשרדיה וייצג את המדינה בבג"ץ.

הסיבה לחקיקה: פרידמן, שמונה על ידי ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט, שעומד כעת בפני אישום פלילי חמור, שאף להחליש את תפקיד היועץ המשפטי לממשלה שנתפש על ידו כמרכז עוצמה רבה מדי. השר נאמן שותף עקרונית לעמדה זו וסבור שתפקידו הנוכחי של היועץ המשפטי לממשלה משמר ניגוד אינטרסים מבני.

שורה תחתונה: נאמן בוחן הצעות שונות ונועץ עם אנשי אקדמיה ושופטים עליונים בדימוס כדי לרכך את המכה שהוא צפוי להנחית על עולם המשפט.

נאמן מעוניין לשמור על עצמאות הפרקליטות והיועץ המשפטי לממשלה אך נחוש לקדם את המהפכה. בצעדים מדודים ובינתיים ללא התלהמות, כשקואליציה רחבה לימינו, סביר כי נאמן ישלים את החקיקה.

תעודת הזהות הביומטרית מרגיזה את המומחים להגנת הפרטיות

>> לפי הצעת חוק שנויה במחלוקת, כל תעודות הזהות והדרכונים של אזרחי המדינה ישודרגו לתעודות חכמות שיכילו שבב אלקטרוני.

האזרחים שיבקשו לקבל את התעודות החכמות יידרשו למסור טביעת אצבע ולעבור צילום של תווי פניהם. הנתונים יישמרו במאגר ביומטרי מיוחד שישמש את רשויות המדינה לזיהוי ואיתור אזרחים. הצעת החוק, שאישורה נדחה שוב ושוב, צפויה לעלות לדיון בכנסת במושב החורף.

הסיבה לחקיקה: גם אנחנו תמהים מדוע צריך את החוק הזה. מאגר ביומטרי לא קיים בשום מדינה מערבית. משרד הפנים טוען כי המאגר יאפשר למנוע תופעה של זיופי תעודות הזהות הקיימת כיום ואף ישמש בתנאים מסוימים "לצורך גילוי, חקירה או מניעה של עבירות מסוג פשע או לצורך תפיסת עבריינים".

המתנגדים, בהם מומחים להגנת הפרטיות, טוענים כי מאגר המידע המוצע על ידי משרד הפנים הוא מהסוג המסוכן ביותר לפרטיות וכי ניתן למנוע זיופים גם באמצעים שפוגעים פחות בפרטיות האזרחים.

מעל הכל מרחף החשש מפריצה למאגרים הממוחשבים, המכילים את המידע הרגיש והאפשרות שגורמים עבריינים ישתמשו במאגר.

שורה תחתונה: טכנולוגיה יכולה להיות נפלאה לאנשים שמבינים אותה ויודעים להשתמש בה למטרות חיוביות. ספק אם חברי הכנסת שהעלו את ההצעה בקיאים ברזיה של הטכנולוגיה. חבל שילמדו אותם כשכבר יהיה מאוחר מדי.