>> ביקורת נוקבת על מצבה של ההשכלה הגבוהה ועל התפקוד של הגוף המפקח עליה, המועצה להשכלה גבוהה (מל"ג), הועלתה בדיון פנימי שנערך במל"ג. בדיון הושמעו הערכות לפיהן המל"ג אינה ממלאת את תפקידה, וכי האוניברסיטאות בישראל מידרדרות.

רוב חברי הוועדה הם פרופסורים בכירים, ומרביתם חברים במל"ג. המפורסם שבהם הוא הפרופסור למשפטים זוהר גושן - המשמש כיום כיו"ר רשות ניירות ערך. בנוסף, חברים בוועדה נציג הציבור אהרון בית הלחמי ויו"ר התאחדות הסטודנטים בועז טופורובסקי.

"התמונה מדאיגה"

בישיבתם הראשונה הביעו חברי הוועדה את דעתם בנוגע לנושאים שבהם צריכה הוועדה לעסוק, והציפו את הבעיות המרכזיות במערכת ההשכלה הגבוהה - המחייבות התייחסות מצד הוועדה, לדעתם. במפתיע, שררה תמימות דעים בין חברי הוועדה לגבי הבעיות העיקריות של מערכת ההשכלה הגבוהה בישראל ולגבי חומרתן.

אחת הבעיות הקשות שהעלו חברי הוועדה היא הידרדרות רמת הלימוד והמחקר באוניברסיטאות. "מדו"חות הערכת האיכות שהתקבלו לגבי תחומי הלימוד השונים שנבדקו, עולה תמונה מדאיגה של הידרדרות התחומים", אמר פרופ' שמעון אולמן. הוא הדגיש כי בקרת האיכות של האוניברסיטאות - כלומר, בדיקה מתמשכת של רמת המחקר וההוראה בהן - היא דבר חשוב מאוד.

גושן הסכים עם אולמן כי ועדה העוסקת בגיבוש מדיניות ההשכלה הגבוהה צריכה להתמקד בבקרת האיכות. הוא אמר כי יש לקבוע סטנדרטים לאיכות, וטען כי "מערך התמריצים הקיים כיום באוניברסיטאות גורם לירידת איכות הלימודים והמחקר". גושן הוא פרופסור למשפטים בעל מעמד עולמי. בין השאר, הוא מלמד באופן קבוע באוניברסיטת קולומביה בניו יורק.

אהרון בית הלחמי, המשמש נציג הציבור במל"ג, הוסיף: "הבעיה העיקרית בהערכת האיכות באקדמיה היא שאין הפקת לקחים מהמסקנות של תהליך הערכת האיכות". בית הלחמי תמך בדברי גושן, לפיהם "מערך התמריצים במוסדות האקדמיים הוא אסון שגורם לרעות חולות רבות".

הודאה של ראשי המל"ג בכך שהאוניברסיטות בישראל מידרדרות ברמתן וכי יש לפעול בהקדם לשיפור בקרת האיכות של האוניברסטיאות היא דבר יוצא דופן. העמדה המסורתית שמציגים ראשי המל"ג וכן ראשי האוניברסיטאות היא כי האוניברסיטאות בישראל במצב מצוין, והן ממשיכות להיות מובילות עולמיות. ברוח זו אף שלחו הרקטורים של אוניברסיטאות תל אביב, העברית, חיפה, הטכניון ובן גוריון מכתב לראש הממשלה במאי, שבו כתבו: "מערכת ההשכלה הגבוהה פועלת היטב, ביעילות ובהצלחה מדעית והוראתית לא מבוטלת". הרקטורים טוענים כי בעיותיה של מערכת ההשכלה הגבוהה נובעות רק מהיעדר תקציב.

"המל"ג נחלשה"

ביקורת חמורה נוספת שהעלו ראשי המל"ג במהלך הדיון נוגעת לתפקודה של המל"ג עצמה. כך, פרופ' פייסל עזאייזה אמר בדיון: "גם מל"ג וגם הות"ת (הוועדה לתכנון ולתקצוב - זרוע התקצוע של המל"ג, מ.א.) אמורות לעסוק במדיניות ובתכנון, אך בפועל זה לא קורה. כולנו עסוקים במיקרו ולא במקרו", טען.

הוא הוסיף כי הקמתה של ועדת שוחט לבחינת מבנה ההשכלה הגבוהה היתה הודאה כי המל"ג "נחלשה מול מוסדות הממשלה, לרבות בנושא התכנון". בית הלחמי טען עוד כי התכנון חסר מאוד בפעילות הות"ת והמל"ג, והעיר כי אין כיום בות"ת נציגות של החוגים למדעי הרוח.

פרופ' שמעון ינקלביץ' הדגיש את היעדר התכנון בעבודת המל"ג, ופירט את הבעיות המבניות הקשות של מערכת ההשכלה הגבוהה, בהן תפקוד הות"ת והמל"ג, מודל התקצוב שעל פיו מחלקת הות"ת את תקציב ההשכלה הגבוהה למוסדות השונים, וכן היעדר יעדים להשכלה הגבוהה. הוא ציין שכלל לא ברור מהם סדרי העדיפות של ההשכלה הגבוהה בישראל ומי מוסמך לקבוע אותם.

במסגרת חוק ההסדרים האחרון ניסה משרד האוצר להציע פתרונות לשתי הבעיות שעליהן הצביעו חברי המל"ג. בין השאר, נכללה בחוק ההסדרים הצעה לפיה בקרת האיכות של האוניברסיטאות, הנערכת כיום בידי המל"ג, תועבר לידי חברה ממשלתית ייעודית לתחום זה. זאת, לטענת האוצר, מאחר שהמל"ג נשלטת בפועל בידי נציגי האוניברסיטאות (רוב חברי המל"ג הם נציגי שבע אוניברסיטאות המחקר) וכי קיים ניגוד עניינים בכך שבקרת האיכות של האוניברסיטאות נעשית בידי גוף הנשלט על ידן.

בנוסף, הציע האוצר לשנות את מבנה המל"ג ולהכניס בה רוב של נציגי ציבור כדי שהמפקח (המל"ג) לא יישלט בידי המפוקחים (האוניברסיטאות). שתי ההצעות נפלו בשל התנגדות האוניברסיטאות.

מהמועצה להשכלה גבוהה נמסר: "המל"ג אינה מתערבת בעבודתה של ועדה פנימית, ואינה מתכוונת להתייחס לתוכן הדיונים לפני שהגישה הוועדה את המלצותיה. המל"ג הקימה את הוועדה מתוך כוונה ברורה לשפר ולייעל את עבודת המערכת ולתקן ליקויים - אם הם קיימים".