<< "אף אחת מהפירמות הזרות לא תבוא לישראל בעקבות הרפורמה. למה להן לבוא למקום שבו יצטרכו לקחת תעריפים נמוכים בהרבה מאשר בלונדון ובניו יורק? - כך אומר עו"ד ריצ'י רוברטס, שותף בכיר במשרד שבלת ושות'.

לדברי רוברטס, "המשרדים בחו"ל עדיין מלקקים את הפצעים מהמשבר הכלכלי, אז עכשיו הם יבואו להתחרות בישראל? אנשים לא מחפשים עכשיו הרפתקאות". אז אם הרפורמה לא תגרום לשום שינוי בפועל, מדוע בכל זאת מתנגד לה רוברטס ומדוע לשכת עורכי הדין נאבקה בה בכל כוחה? שלשום בערב אושרה פה אחד בוועדת חוקה חוק ומשפט של הכנסת ההצעה לתקן את חוק לשכת עורכי הדין במסגרת חוק ההסדרים. לפי התיקון, יותר למשרדים זרים לפתוח סניפים בישראל ולספק שירותים משפטיים הנוגעים לדין זר. הרפורמה כוללת מתן אפשרות לעורכי דין ישראלים לעסוק בשותפות עם עורכי דין זרים ומשרדים זרים.

הלשכה עתרה לבג"ץ נגד הכללת הרפורמה בחוק ההסדרים, ואולם לפני כחודש נדחתה העתירה בנימוק שמדובר בעתירה מוקדמת. הלשכה התנגדה ליוזמה לפתוח את השוק לפירמות זרות במסגרת חוק ההסדרים ואף שכרה לוביסטית שתפעל עבורה להדיפת ההצעה.

יו"ר הלשכה, עו"ד יורי גיא-רון, אמר אתמול כי "צריך היה להסתפק בשילובם של עורכי דין זרים ולא לאפשר בשלב זה פעילות של פירמות זרות". לדבריו, "רבים מתוך כ-42 אלף עורכי הדין בישראל מתקשים למצוא פרנסה והתחרות ביניהם ובין המשרדים כבר מזמן חדלה להיות בריאה". עם זאת, בירך גיא-רון על שביצוע החוק ויישומו הופקד בידי הלשכה .

עו"ד אורן פרסקי, יו"ר הפורום למען המקצוע בלשכה וסגן ראש הלשכה, מסביר כי ההסתייגות הגדולה ביותר של הלשכה היתה בעניין מתן האפשרות לעורכי דין הזרים לפתוח שותפויות עם משרדים ישראליים. "נפתח פתח ולא יודעים מה יהיו תוצאותיו. זה מקטין בהרבה את הפיקוח על מה שנעשה על ידי עורכי דין - וזה עלול להטעות את הציבור. כשהלקוח נכנס למשרד הוא לא ידע מה עורך הדין שמטפל בו מוסמך לעשות. בשביל שיתוף פעולה בין משרדים בישראל ובחו"ל לא צריך סניפים ושותפות. מי שיהנה אלה רק חמישה-שישה משרדים גדולים".

לדברי פרסקי, "לא היה נכון ולא נבון להעביר את הרפורמה בבולמוס אקספרס של חוק ההסדרים. היתה דרושה בדיקה מעמיקה יותר". לדבריו, הלשכה תבחן פנייה נוספת לבג"ץ.

רוברטס מצדד בעמדת הלשכה. "אני כועס על זה שמצליחים להעביר חוק בלחץ האוצר, שמעודד את השימוש בחוק זר במדינת ישראל". לדבריו, השימוש בחוק זר תהיה התוצאה העיקרית של הרפורמה , שכן "האינטרס של הפירמה הזרה שתפתח פה סניף הוא לשכנע את הישראלים שבאים אליה כי החוזה יהיה לפי הדין של ניו יורק, כי לפי הדין בישראל הם לא יוכלו לטפל".

רוברטס מוסיף: "האם הרפורמה תעודד השקעות? אם פירמת עורכי הדין של אינטל תשב בתל אביב, זה מה שישפיע עליה להישאר בקרית גת? לא היו מספיק השקעות בעשר השנים האחרונות בלי שהיה אף משרד זר בישראל?"

"מה שטוב לרוב המדינות - טוב לישראל"

עו"ד יורם ראב"ד, ממשרד ראב"ד מגריזו בנקל ושות', אינו מסכים: "השמרנות בישראל אינה תואמת את רוח הזמן. הלקח שנלמד מפתיחת השוק לפירמות רואי החשבון הבינלאומיות הוא חיובי, ואני חושב שזה יאפשר התפתחות של שוק עורכי הדין באופן משמעותי. ברגע שיתאפשר לנו לעבוד עם פירמה מחו"ל כמשרד אחד, עם מערכת מחשוב אחת ועם נהלים זהים, זה ייעל את השירות. מה שטוב למרבית המדינות טוב גם לישראל, והחשש של הגילדה - לשכת עורכי דין - מכניסת פירמות זרות ומהכוח שלהן לא סביר בעייני ויוכח כלא נכון.

האם תשקלו שותפות עם פירמה זרה?

ראב"ד: "אנו נבחן את זה מאוד בחיוב".

גם עו"ד ברי לבנפלד, שותף במשרד יגאל ארנון - המשרד הרביעי בגודלו בישראל, מרוצה מהרפורמה: "תחרות זה טוב לצרכן, ולכן כמדיניות זה נכון. זה גם מתיישר עם רוב העולם המערבי. הלשכה רוצה להגן על עורכי הדין בישראל מפני תחרות, אבל כל עורך דין ומשרד משוכנעים שהם נותנים שירות טוב - אין להם ממה לפחד".

האם לדעתך פירמות זרות אכן ינסו להיכנס לשותפות עם משרדים בישראל?

לבנפלד: "יש כמה משרדים שיש להם דגש גדול בישראל, כמו White & Case או מוריסון אנד פורסטר שייתכן שהם יבואו. יש הרבה חברות ישראליות שהן באופן פורמלי חברות דלווריות - זרות, ולמשרד אמריקאי שמוכן לתת שירות במחירים סבירים יכול להיות שיש פלח שוק לייצג את החברות האלה בישראל. אבל אני לא חושב שיהיה מירוץ של המקומיים להתאחד עם משרד בחו"ל".

ומה לגביכם?

"אנחנו חושבים לשמור על עצמאות. אני מניח שלא נתמזג עם פירמה זרה. אני רוצה להיות במצב שאם בא אלי לקוח שצריך משרד בחו"ל, אני אהיה חופשי להמליץ לו על המשרד הטוב ביותר ולאו דווקא על זה שאני בקשר רשמי עמו.

ומה באמת יעשו הפירמות הזרות? עו"ד עוז בן עמרם, שותף במשרד White & Case, אחת מעשר הפירמות הגדולות בעולם, אומר כי "יקח עוד זמן רב עד שנפתח סניף בישראל. אנו לא מנסים להתחרות בפירמות ישראליות. מה שעורכי הדין הישראלים יכולים לעשות, אנחנו לא עושים, כי אין לנו יתרון יחסי עליהם. אנחנו נמצאים בישראל כל הזמן ולא נביא ערך מוסף ללקוח אם נפתח סניף בישראל".

לדבריו, "מבנה העלויות ומבנה הרווחים הוא כזה שזה לא בטוח שהפירמות המובילות ירוצו לפתוח משרד בארץ. המשרדים הבינלאומיים שפעילים בישראל כיום - זה עלול לפגוע ברווחיות שלהם לפתוח משרד מקומי שכן עו"ד בארץ עולה חצי או שליש מעו"ד בניו יורק וגם מתח הרווחים שלו הוא בהתאם. לעומת זה, מי שאין לו פעילות בארץ כיום יכול להיות שירצה להקריב את היקף הרווחים בטווח הקצר כדי להיכנס לפעילות בישראל".

בן עמרם מסכם כי " אני לא צופה שמחר בבוקר כולם יכריזו על שותפויות. בטווח הקצר לא יהיה שינוי משמעותי, זה יהיה תהליך הדרגתי. ברגע שיהיה הנפקות ישראליות בנסד"ק ובלונדון ושוק המיזוגים והרכישות יחזור להתעורר, השוק הישראלי יחזור להיות יותר אטרקטיווי. אם נראה נהירה של משרדים בינלאומים לארץ יתחיל להיות לחץ שוק".