לאחר שלושה ימים של דיונים רצופים, החליטה אתמול פה אחד ועדת חוקה, חוק ומשפט של הכנסת לאשר את היוזמה לפתוח את שוק עריכת הדין לפירמות זרות. משמעות הרפורמה היא כי משרדי עורכי דין זרים יוכלו לפתוח סניפים בישראל ולספק שירותים משפטיים הנוגעים לדין זר.

הרפורמה כוללת מתן היתר לעורכי דין זרים לתת שירותים משפטיים בנוגע לדין הזר. בנוסף, היא כוללת מתן אפשרות לעורכי דין ישראלים לעסוק בשותפות עם עורכי דין זרים ומשרדים זרים.

לשכת עורכי הדין התנגדה להכליל את הההצעה בחוק ההסדרים, והודיעה כי היא פותחת במאבק ציבורי בעניין. לטענת הלשכה, מדובר במהפכה משמעותית המחייבת דיון יסודי בוועדת חוקה של הכנסת, ואילו הניסיון להעביר מהפכה כזאת בחוק ההסדרים פסול מיסודו.

הלשכה גם עתרה לבג"ץ נגד הכללת הרפורמה בחוק ההסדרים, ואולם לפני כחודש נדחתה העתירה כשהנשיאה דורית ביניש קבעה כי מדובר בעתירה מוקדמת.

לפי ההצעה שאושרה אתמול נקבע כי עורך הדין הזר לא יהיה רשאי להגיש תביעה בישראל בשם לקוח - ישראלי או זר - ויהיה רשאי רק להעניק "ייעוץ וחיווי דעת משפטיים בעניין הדין החל במדינה שבה הוסמך נותן השירות לעסוק בעריכת דין", וכן לערוך מסמכים בעלי אופי משפטי ולנהל משאים ומתנים שחל עליהם דין זר.

בנוסף הוסכם כי עורכי הדין הזרים יהיו כפופים לכללי האתיקה של עורכי הדין הישראלים. כן קבעה הוועדה כי כל עורך דין זר שירצה לפתוח משרד בישראל יידרש להציג פוליסת ביטוח או ערבות בנקאית שניתנים למימוש בישראל, כך שיוכל להיתבע בישראל במקרה של רשלנות מקצועית. לפי התיקון, עורכי הדין יצטרכו להירשם במרשם של עורכי דין זרים שיתנהל בלשכה. בנוסף, אם ינהלו כספי נאמנות, יצטרכו עורכי הדין הזרים להשקיע אותם בישראל ולא להוציאם ממנה.

לאחר הדיון אמר רותם כי "הרפורמה תגרום לכך שפירמות גדולות יוכלו להקים שותפות עם משרדים בישראל. זה יפתח את השוק לעורכי הדין הזרים ויביא תועלת רבה לעורכי דין בישראל. המהלך יכול להרחיב את תחום הפעילות שלהם, ליצור להם קשרים בחו"ל ולהביא לחלופי ידע וחילופי הכנסות". כך, אמר, תהפוך ישראל למעצמה עולמית בתחום עריכת הדין.

עוד אמר רותם כי כעת על משרד האוצר להכין את תיקוני החקיקה שיכללו את סוגיית פוליסת הביטוח (סכומי הביטוח, אילו נזקים יכסה וכדומה), ולאחר שהתיקונים יאושרו בוועדה - תיכנס הרפורמה לתוקף.