|
האם ח"כ חיים כץ, יו"ר ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת, סחר במניות של חברת חיפושי הנפט ישראמקו תוך שימוש במידע פנים? כותרות העיתונים אתמול בישרו כי כץ עלול להיות חשוד בחקירה של רשות ניירות ערך בעניין. כץ עצמו הכחיש את החשדות בתוקף.
אין לנו אלא לקבל את הכחשותיו של כץ ולהאמין לו כי אינו ממלא את זמנו כחבר כנסת בהעברת פקודות מסחר בניירות ערך למנהל תיק ההשקעות שלו. הדבר מותיר אותנו עם התהייה כיצד בדיוק ממלא כץ את זמנו כחבר כנסת, מאחר שלפי הנתונים שנמסרו ל-TheMarker, לא בטוח שכץ הוא חבר כנסת עסוק במיוחד.
כץ אמור היה להיות חבר כנסת עמוס עד מעל לראשו. ועדת העבודה, הרווחה והבריאות היא אחת הוועדות המרכזיות בכנסת, ובמסגרת הדיונים על חוק ההסדרים במשק הועברו לדיון בה כמה מהסעיפים הכבדים והחשובים ביותר בחוק. למשל, הסעיף שדן בהחמרת האכיפה של המוסד לביטוח הלאומי בנוגע לחשדות להונאות ביטוח. למשל, הסעיף החשוב והבעייתי מאוד - שנקבע גם במסגרת ההסכם הקואליציוני עם מפלגת העבודה, ולאחר מכן ניתנה לו התייחסות נוספת בעסקת החבילה - הנוגע לקרן הסיוע למפעלים במצוקה. יש מי שחוזים שהקרן הזאת עלולה להעלות שאלות קשות מאוד של ניגוד עניינים ושל שימוש בכספי ציבור כדי לסייע למפעלים פרטיים מסוימים.
למשל, הסעיף הרחב, החשוב, השנוי במחלוקת והנתון למלחמה פוליטית וחברתית עזה כבר שלוש שנים, בעניין הרחבת תוכנית ויסקונסין (אורות לתעסוקה) לכל אזורי המדינה. למשל גם הסעיף הכבד, הנתון למסע לחצים לוביסטיים עז מאין כמוהו, של שינוי מבנה הדירקטוריונים בקופות החולים - כדי להסדיר את מבנה השליטה בקופות ולהבטיח כי יתנהלו לפי אמות מידה ציבוריות תקינות. הסעיף הזה, שעליו המליצה ועדה של משרדי הבריאות, האוצר והמשפטים ב-99', הובא לאישור הכנסת שלוש פעמים בעשור האחרון - ונדחה בכל פעם מחדש בשל לובי עז שמפעילים הרופאים וכן נציגי ההסתדרות הכללית והסתדרות העובדים הלאומית.
הניסיון הרביעי לאשר סוף-סוף את הסעיף החשוב הזה, שיבטיח את תקינות הניהול של קופות החולים, נראה כמועד לכישלון נוסף. הסיבה: הסעיף הוצא מחוק ההסדרים, לאחר שכץ הודיע שאין לוועדה בראשותו די זמן לדון בו.
על פניו, יש לכץ בסיס לטענתו. סד הזמנים לאישור התקציב הדו-שנתי ל-2009-2010 לחוץ במיוחד. ועדות הכנסת קיבלו לידיהן את חוק ההסדרים ב-21 ביוני, והתבקשו לסיים את הדיונים בו עד 8 ביולי (מחרתיים) - אף לא שלושה שבועות מלאים של דיונים. בסד זמנים כזה, אפשר להבין שהוועדות מתקשות לקיים דיונים מעמיקים בסעיפי התקציב וחוק ההסדרים. השאלה היא אם הן מנסות בכלל.
ועדת העבודה והרווחה היא המחשה מצוינת למאמצים שמשקיעה הכנסת בניסיון לקיים דיון מעמיק ורציני בחוק ההסדרים - תחת האילוץ של סד זמנים כמעט בלתי אפשרי. בשבוע שהתחיל ב-21 ביוני קיימה הוועדה שלושה ימי דיונים (שני, שלישי ורביעי). הדיונים התחילו ב-9:30, ומושב הדיונים האחרון התחיל לכל המאוחר ב-12:30 - משמע, דיוני הוועדה נגמרו לכל המאוחר ב-13:30. באחד הימים התנהל דיון אחד בלבד (כשעה). בסך הכל - שעה עד ארבע שעות דיונים ביום וכעשר שעות דיון בשבוע.
גם בשבוע שהתחיל ב-28 ביוני קיימה הוועדה שלושה ימי דיונים (שני, שלישי, רביעי). הדיונים התחילו לכל המוקדם ב-9:00 ונגמרו לכל המאוחר ב-14:00. ביום רביעי הם תמו כבר ב-11:30. משמע, בין שעתיים לחמש שעות דיונים ביום, וכ-12.5 שעות דיונים שבועיות לכל היותר.
השבוע, שהוא גם שבוע הדיונים האחרון לאישור חוק ההסדרים, אין עדיין לוח זמנים מלא לדיוני הוועדה. היום, היום לפני האחרון לדיונים, תקיים ועדת העבודה סוף-סוף יום דיונים מלא - מ-9:00 עד 17:00. עם זאת, זהו היום היחיד שבו טרחה הוועדה וישבה במשך היום כולו. למחר, יום הדיונים האחרון, נקבעה עד כה רק ישיבה אחת - לשעות הבוקר. באף אחד מימי הדיון לא נקבע עדיין דיון בסעיף הכבד והחשוב ביותר - הרחבתה של תוכנית ויסקונסין. מתי בדיוק מתכוונת הוועדה לדון בכך? לכץ הפתרונים.
אז הנה: חוק ההסדרים הלחוץ ביותר שהוגש לכנסת מעולם - ובמשך שלושה שבועות טרחה ועדת העבודה והרווחה להקדיש לו 30-32 שעות של דיונים בלבד. הוועדה לא טרחה, ברוב המוחלט של ימי הדיונים, לדון אחרי השעה 13:00. הוועדה לא טרחה להרחיב את מועדי הדיונים שלה גם לימים ראשון וחמישי (שלא לדבר על האפשרות הנועזת של לקיים דיונים גם בימי שישי בבוקר). אפילו בשבוע האחרון לאישור חוק ההסדרים, השבוע הנוכחי, לא טרח כץ לזמן את הוועדה שלו לדיונים ביום ראשון. הוא לא עשה כן, אף שהוא ידע שבפועל לא נותר לו זמן לדון בתוכנית החשובה והשנויה כל כך במחלוקת - תוכנית ויסקונסין.
עוזרו האישי של כץ נזף ב-TheMarker על שאלותינו הטורדניות בעניין והבהיר כי "חברי הכנסת צריכים זמן להתכונן לדיונים". ובכל זאת, עם שלושה חצאי ימי דיונים בשבוע, אי אפשר שלא לשאול כמה הכנות צריך כץ לעשות לפני כל דיון, ואם באמת נושאי העבודה, שקשורים לתפקידו בכנסת, הם שמעסיקים אותו כל זמנו.
|