זוכרים את הדפלציה?

ובכן, הנה החדשות הטריות מארצות הברית: תשכחו מהדפלציה, קבלו את המונח החדש ששוטף את השיח הכלכלי: "רה-פלציה". על פי המילון (ויקיפדיה כמובן), רה-פלציה היא הפעולה של עידוד הכלכלה באמצעות הגדלת כמות הכסף, הורדת מסים והורדת ריבית - או כולם יחד. רה-פלציה היא התרופה המקובלת לדלפציה, והיא באה לידי ביטוי בשווקים באמצעות עליית מחירים שמלווה בדרך כלל התאוששות כלכלית. אין דבר שלילי או פסול ברה-פלציה. להפך: היא סימן של יציאה ממיתון כואב. אבל לרה-פלציה יש אחות גדולה, בעייתית יותר: האינפלציה הישנה והמוכרת, שמוגדרת כעליית מחירים שאינה רק תיקון לדפלציה אלא תופעה הנמשכת לאורך זמן.

על פי הנתונים שזורמים מהשווקים, עדיין לא ניתן לקבוע שהדפלציה מתה. אבל הסימנים לבלימת המשבר מתרבים והולכים, הממשלות ברבות ממדינות העולם הורידו את הריבית והזרימו לשווקים שלהן מזומנים בהיקפים חסרי תקדים, ולכן יותר ויותר מנהלי השקעות מתחילים להתכונן לשלב הבא של המשבר: עליית מחירים, ירידה של ערך הדולר ואינפלציה.

אחד מהם הוא דיוויד סוונסן, מנהל קרן ההשקעות של אוניברסיטת ייל, הנחשב לגורו לאחר שהשיג את הביצועים הטובים ביותר מכל הקרנות האוניברסיטאיות - 16.3% בשנה בממוצע בעשר השנים האחרונות. "קשה לראות כיצד כל הזרמת המזומנים הממשלתית אינה הופכת לאינפלציה משמעותית, או לפחות מקפיצה את הסיכון לאינפלציה כזו", הוא אומר. סוונסון ממליץ לציבור האמריקאי לרכוש איגרות חוב צמודות למדד.

הבהלה לזהב

ואילו ג'ון פולסון, מנהל קרן הגידור המצליחה של השנה, לא מדבר אלא עושה: הוא רוכש כמות גדולה של זהב ומגייס כספים לרכישת נדל"ן - שני אפיקים שיניבו רווחים בסביבה של אינפלציה גבוהה. באקדמיה, מספר ניכר מהפרופסורים לכלכלה חוזים זה חודשים ארוכים סביבה של אינפלציה גבוהה ברגע שהכלכלה האמריקאית תחזור לצמוח.

גם אצלנו אין מקום לחשוב שהאינפלציה לא יכולה להרים את הראש: באפריל זינק המדד באחוז שלם, וגם במאי צפוי מדד גבוה. מחירי הנפט שוב חצו את רף 60 הדולרים כלפי מעלה, ובשוק הנדל"ן כבר לא מדברים על ירידת מחירים. אם האינפלציה תרים ראש במערב, ההנחה הסבירה היא שעליות המחירים יגיעו גם לישראל. מה צריך לעשות חוסך החושש משובה של אינפלציה גבוהה יותר? הנה רשימה של נכסים שמתנהגים יפה בתקופות של מחירים עולים.

1. איגרות חוב ממשלתיות צמודות מדד. האג"ח הצמודות, בעיקר הקצרות שביניהן, הן הביטוח הפיננסי הפשוט והיעיל ביותר נגד אינפלציה. נכון, איגרת החוב הממשלתית הצמודה לחמש שנים מספקת כיום תשואות נמוכות, אבל לפחות תשמרו על ערך הכסף שלכם. לאחר העליות החדות שנרשמו מתחילת השנה במניות ובאיגרות החוב הקונצרניות, ייתכן שזהירות ושמרנות הן צו השעה.

2. סחורות. היסטורית, נפט, זהב וכסף הם שלושה נכסים שרשמו עליות בתקופות של אינפלציה, פשוט כי מדובר בנכסים מוחשיים שלא אמורים להיות מושפעים מ"ערך הכסף". לכאורה, גם נכסים כמו סחורות חקלאיות מוחשיים באותה מידה, אבל ניסיון העבר מראה שמחירן לא הדביק את עליות המחירים בתקופות האינפלציה הידועות של שנות ה-70.

3. נדל"ן. גם נכסי דלא ניידי הם מוחשיים, ומחירם הריאלי, כלומר במונחים של כוח קנייה, לא אמור להשתנות רק מפני שישנם יותר שטרות של 200 שקל בכיסי הציבור - ומחירי הנדל"ן אכן לא פיגרו בעבר אחרי עליית המדד. אלא שמול יתרונותיו של הנדל"ן כביטוח מפני אינפלציה צריך להציב את מחזוריות מחירי הדירות - ואף אחד עוד לא הוכיח בצורה החלטית שירידת המחירים נעצרה. רבים מגששים, אבל כמות העסקות המתבצעות בפועל נמוכה, ומוקדם לקבוע שהשוק התייצב.

4. השקעות במדיניות מתפתחות. האמריקאים חוששים בעיקר מירידת כוח הקנייה שלהם כתוצאה מאינפלציה וירידה של הדולר - ולכן המלצת המומחים שם היא לרכוש נכסים מעבר לים, שאינם נקובים בדולרים. אירופה ויפאן גם הן בצרות, ולכן מנהלי השקעות בארה"ב פוזלים למדיניות מתפתחות בדרום אמריקה, אסיה ואוסטרליה - גם בשוקי המניות וגם באיגרות חוב, ממשלתיות ושל חברות גדולות. עבור משקיע ישראלי הנוסחה מורכבת יותר, כי השקל הישראלי דווקא יתחזק אם הדולר יירד. ובכל זאת: אם הציבור האמריקאי יקבל את המלצות יועצי ההשקעות שלו וישוב להשקיע בשווקים אלה, הם צפויים לרשום עליות ניכרות בשנים הקרובות, הן במונחים של הנכסים עצמם (מניות ואג"ח) והן במונחי המטבעות שבהם הם נסחרים.

5. ואיפה לא להיות? לפני שמתנפלים על נכסים שירוויחו מאינפלציה, כדי להיזהר מאלה שיפסידו ממנה. עליית מחירים מפתיעה ביחס לציפיות הנוכחיות (ואלה כבר מגרדות מלמטה את ה-3%) תביא למדדים גבוהים נוספים, ובסופו של דבר לעלייה בריבית של בנק ישראל. מי שייפגעו יהיו המק"מים, הפיקדונות בבנקים ואיגרות החוב השקליות הלא צמודות (וככל שהאיגרות ארוכות יותר - כך הפגיעה כואבת יותר). ומה עם שוק המניות? חברות הן נכסים ריאליים, וככאלה מספקות הגנה מסוימת מפני אינפלציה, אבל גורלן של חברות רבות מושפע מעליית מחירים. מי שייפגעו הן חברות עם התחייבויות צמודות למדד, ואם הדולר שוב יירד כפי שחוששים האמריקאים, כל החברות היצואניות שמוצריהם נקובים בדולרים עלולות להיפגע.