פריצת דרך בהשגת שינוי היסטורי במבנה הניהול של קופות החולים. משרד האוצר ויו"ר ההסתדרות עופר עיני הסכימו להצעה להפוך את מרבית חברי הדירקטוריון של קופות החולים לנציגי ציבור. ההצעה כלולה במסגרת חוק ההסדרים, לאחר שהוחזרה לחוק ברגע האחרון.

מדובר בהסכמה פורצת דרך, מכיוון שמ-2000 נכשלת המדינה שוב ושוב להביא לשינוי מבנה השליטה בקופות החולים ולנתק אותן מהבעלויות ההיסטוריות עליהן - ההסתדרות הכללית בקופת חולים כללית, ההסתדרות העובדים לאומית (הע"ל) בקופת חולים לאומית ונציגי העובדים והרופאים בקופות החולים מכבי ומאוחדת.

לנוכח חקירות השחיתות בהע"ל בשנתיים האחרונות, הוגברו מאוד מאמצי המדינה. שינוי השליטה בקופות החולים נכשל עד כה בשל התנגדות ההסתדרות ומאמצי הלובי שמפעילות קופות החולים בכנסת. ההערכה היא כי ההסכמה שהושגה עם עיני תסיר גם את התנגדות הכנסת ותאפשר את העברת הרפורמה בניהול קופות החולים.

לפי ההצעה בחוק ההסדרים, דירקטוריוני קופות החולים יורכבו אך ורק מנציגי ציבור, שייבחרו באמצעות ועדה ציבורית בראשות שופט. עם זאת, האוצר ועיני סיכמו כי פרטי ההצעה פתוחים לדיון. ההערכה היא כי הצדדים יגיעו להסכמה על מבנה שליטה בדריקטריונים של קופות החולים, לפי חלוקה של שני שלישים נציגי ציבור ושליש מהם נציגי הבעלות ההיסטורית. זהו המבנה לפיו פועל דירקטוריון קופת חולים כללית בכוח צו בית משפט מאמצע שנות ה-90 - צו שאישר את תוכנית ההבראה שנעשתה לכללית.

עם זאת, מכיוון שהיה מדובר בצו משפטי בלבד, ההסתדרות לא יכלה למנות נציגים מטעמה לדיקטוריון הכללית בלי הסכמת המדינה. העברת החקיקה עתה תקבע את זכותה של ההסתדרות למנות שליש מהדירקטורים בכללית, בלי צורך באישור המדינה.

המבנה של דירקטוריון הכללית נחשב למסודר יחסית, בשל תוכנית ההבראה שעברה הקופה. מבנה הדירקטוריון בקופות האחרות לא הוסדר, ובפועל הבעלויות ההסיטוריות שולטות בהן. הדבר הביא לכאוס בניהולן, עם משברים קשים בנוגע למבנה הדירקטוריון במאוחדת ובאחרונה גם בלאומית.

למעשה, מכיוון שהמדינה התעקשה לנתק את הע"ל מקופת החולים שלה, לא התיר משרד הבריאות להע"ל למנות נציגים מטעמה לקופה. כתוצאה מכך מתנהלת קופת חולים לאומית, המבטחת 680 אלף חברים, עם דירקטוריון שבו שלושה חברים בלבד - מצב בלתי תקין בעליל.

מתחילת העשור מנסה המדינה להסדיר את מבנה השליטה בקופות החולים. ועדה בין-משרדית של משרדי הבריאות, האוצר והמשפטים, המליצה לנתק את קופות החולים מהבעלויות ההיסטוריות ששולטות בהן עוד לפי החוק העות'מני, ולמנות לקופות דירקטריונים ציבוריים שיוודאו כי הן מתנהלות באופן תקין ולפי האינטרס הציבורי.

המשבר הכלכלי הקשה בכללית בתחילת שנות ה-90, שנבע מניהול כושל של ההסתדרות וכן המשברים התכופים בקופת חולים לאומית, הנשלטת על ידי הע"ל - שבה נחשפו שחיתויות ניהוליות קשות - חיזקו את הצורך בביסוס שליטה ציבורית ותקינה בקופות החולים.