עופר עיני הצליח לעשות את מה שלא עשה אף ראש הסתדרות לפניו: הוא הפך לאורח רצוי בישיבות הממשלה כשותף לכל דבר. אלא שבעוד הוא תופר הסכמי ממשלה ביד אחת, ביד השנייה הוא ממשיך להחזיק מגאפון: לא פחות מ-11 קבוצות עובדים, המונות יחד עשרות אלפי אנשים, מנהלות בימים אלה מאבקים בעוצמות שונות נגד המעסיק שלהן - המדינה. רובן פועלות בחסות ההסתדרות, שהכריזה על סכסוכי העבודה. המשמעות של ההכרזה היא שלעובדים שמורה הזכות, לפי החוק, לפתוח בשיבושים או בשביתה בתום 14 ימי "צינון" - תקופה אותה יש לנצל לקיום משא ומתן בין נציגות העובדים להנהלה.

בעוד שעובדי המגזר הפרטי הם כיום מוחלשים ומתאמצים להנמיך פרופיל מול המעסיקים, עקב המיתון הכלכלי, הרי שעובדי המגזר הציבורי, בעלי המשרה הבטוחה באופן יחסי, חשים חזקים מספיק לנהל מאבקים נגד המעסיק. דווקא המיתון הכלכלי, שאמור לגרום לעובדים לשבת בשקט כדי לשמור על משרותיהם, יוצר תסיסה: פיטורים, התייעלות ושינויים מבניים - מהלכים שמעסיקים מרבים לעשות בעתות משבר כדי לשרוד - אינם מתקבלים עוד בהבנה ונהפכים לעילה לחוסר שקט, לתחושה בקרב העובדים כי "עוד מעט החרב תיפול מעל ראשינו ולכן עלינו להגיב מהר וחזק".

אבל השדרוג במעמדם של עיני וההסתדרות מכניס את היו"ר לפרדוקס: דווקא עכשיו הוא לא ממש רוצה שביתות ועיצומים. הוא הרי הכניס את מפלגת העבודה לקואליציה בראשות נתניהו וזכה ל"שולחן עגול" עם שטייניץ (יחד עם נשיא התאחדות התעשיינים שרגא ברוש), שבו התנהלו השיחות המרתוניות על חוק ההסדרים והקיצוצים בתקציב - מהן יצא כמנצח הגדול. שתי שביתות שעמדו לפרוץ בימים האחרונים, בשירותי בריאות כללית וברשות המסים, נדחו הודות להתערבותו.

מס הכנסה ומסויי מקרקעין

משתכרים הרבה, רוצים עוד

מי: עובדי מס הכנסה נגד מי: המדינה

למה: מדובר בקבוצת עובדים חזקה ששכרה הוא מהגבוהים במגזר הציבורי. עובדים אלה כבר שיבשו את העבודה בחודשים האחרונים ועתה הם נערכים לשביתה שתפגע בגביית המסים. יו"ר הוועד, טלחום פרדילוב, דורש שייחתם עמו הסכם שכר המגדיל את שכרם של עובדי מס הכנסה. האוצר דווקא מבקש לבצע צעד הפוך: להקפיא את מתן תוספות השכר לעובדים אלה.

על הגב של: קופת המדינה

מינהל מקרקעי ישראל

נלחמים ברפורמה

מי: 750 עובדי המינהל נגד מי: מדינת ישראל

למה: עובדי המוסד מצויים בסכסוך עבודה עם המדינה, עקב הרפורמה הרחבה הצפויה להעביר הבעלות בקרקע המינהל לידי חוכרים פרטיים. המינהל אמור להתבטל, ובמקומו תקום רשות חדשה. "אנו חוששים שהתוכנית תגרום לפיטורים נרחבים. אם יהיה צורך, נקצין את מחאתנו עד כדי שביתה. זה יהיה קרב על הבית", אומרת זילפה אברישמצי, יו"ר הוועד במינהל, המייצג 750 עובדים.

על הגב של: רוכשי ומוכרי נדל"ן

חברת החשמל

האצבע על השאלטר

מי: 13 אלף עובדי החברה נגד מי: המנכ"ל עמוס לסקר

למה: שנה תמימה מנסה המנכ"ל עמוס לסקר ליישם בחברה את רפורמת "מצפן", הכוללת איחוד מחוזות ושליחתם הביתה של יותר מ-2,000 עובדים. אך דוד (מיקו) צרפתי, ראש הוועד, הורה לעובדים על עיצומים יצירתיים. כך, למשל, הם מנעו במשך שבועיים שליחת חשבונות לצרכנים, נידו עובדים שנחשדו בשיתוף פעולה עם ההנהלה ומנעו מהמנהלים גישה למשרדיהם.

על הגב של: הכנסות חברת החשמל

נמלי הים

מי ישלוט בנמלים?

מי: 2,500 עובדי הנמלים נגד מי: הנהלות הנמלים

למה: הרפורמה בנמלי הים, שעליה הוכרז בחגיגיות לפני ארבע שנים, היתה אמורה להבטיח שקט תעשייתי במגזר זה לצד הפיכת כל נמל לחברה נפרדת. כל פועל נמל זכה במעמד החתימה ב-50 אלף שקל וסכום נוסף של 50 אלף שקל הובטח לו בחמש השנים הבאות. ומה קיבלנו? שיבושי עבודה כל שני וחמישי בנמלים. בנמלים מתחולל למעשה קרב בין הוועדים לבין ההנהלות בשאלה מי יהיה השליט האמיתי.

על הגב של: סחר החוץ של ישראל

האוניברסיטה הפתוחה

רוצים הסכם קיבוצי

מי: 1,500 מנחים ורכזי הוראה נגד מי: ההנהלה

סגל ההוראה באוניברסיטה, התאגד במסגרת ארגון כוח לעובדים. בימים אלה מונה פרופ' יצחק זמיר כמגשר בסכסוך.

למה: 1,200 מנחים ו-300 רכזי הוראה מצויים בעימות עם ההנהלה כבר ארבעה חודשים, לאחר שזו דחתה את דרישתם לשנות את מודל ההעסקה שלהם. לפני חודש פתחו חברי הסגל בשביתה, הגורמת לשיבושים קשים בלימודים באוניברסיטה הגדולה ביותר בישראל. נשיאת המוסד, פרופ' חגית מסר-ירון, דווקא מוכנה לשפר את תנאי העסקתם, אך מתנגדת להעברתם להסכם העסקה קיבוצי אחיד. גם משרד האוצר מתנגד לכך.

על הגב של: 44 אלף סטודנטים

שירות התעסוקה

לא לתוכנית ויסקונסין

מי: 800 עובדי השירות נגד מי: הרחבת תוכנית ויסקונסין

למה: עובדי השירות, שכבר שבתו בחודשים האחרונים וסגרו את לשכות העבודה בפני הקהל למרות שיעור האבטלה הגדל והולך, נאבקים נגד הרחבת תוכנית "אורות לתעסוקה" (תוכנית ויסקונסין) שתכליתה להחזיר מובטלים למעגל התעסוקה בעזרת חברות השמה פרטיות, חלקן מחו"ל. "הרחבת התוכנית תהפוך את עובדי השירות למיותרים. מי הפתי שיסכים לזה?" שואל אהרון חוטובלי, יו"ר הוועד של העובדים.

על הגב של: המובטלים

בנק אוצר החייל

דורשים תוספת שכר

מי: 970 עובדי הבנק נגד מי: הנהלת הבנק

למה: ההסתדרות הכריזה על סכסוך עבודה בבנק אוצר החייל, והשבוע תמו ימי ה"צינון" - כך שבפני 970 העובדים פתוחה הדרך לשבש את העבודה, עד כדי שביתה. עובדי אוצר החייל דורשים שייחתם עמם הסכם לתוספת שכר של 5% ל-2008. ההנהלה מציעה רק 3.5%, למשך שנתיים בלבד. העובדים גם דורשים שתישמר העצמאות של הבנק מהחברה האם - הבנק הבינלאומי.

על הגב של: לקוחות הבנק

שירותי בריאות כללית

מתנגדים לפיטורים

מי: 30 אלף עובדים נגד מי: המנכ"ל אלי דפס

למה: לצורך התייעלות, מבקשת הנהלת המעסיק הגדול במשק לפטר 3,000 עובדים זמניים ולאחד מחוזות כדי לצמצם בעתיד בעובדי מינהל, אך ראש ועד עובדי המינהל, פרוספר בן חמו, מתנגד. העובדים שבתו לפני פסח ותיכננו להשבית את בתי החולים של הקופה אחרי יום העצמאות, אך לבסוף חזרו לשולחן המשא ומתן בתיווכו של עיני.

על הגב של: לקוחות קופת חולים כללית

ויש גם עובדים שנלחמים - למען האינטרסים של הבעלים

>> ביום שלישי השבוע קיפלו משה זנתי ו-200 מחבריו לעבודה את אוהל המחאה שהציבו מול הכנסת, לפני כמעט שלושה שבועות. זנתי, עובד מחלקת הבקרה במפעל חיפה כימיקלים במישור רותם, ניהל עם חבריו מאבק לא שגרתי. לא היה זה סכסוך מול המעסיק על שכר ותנאי עבודה, אלא מאבק נגד חברה אחרת - מפעלי ים המלח, המספקת לחיפה כימיקלים את חומר הגלם העיקרי שלה - אשלג.

זנתי, 31, תושב דימונה נשוי ואב לשניים, מסביר שמפעלי ים המלח ניצלו בחודשים האחרונים את הסרת הפיקוח ממחיר האשלג והכפילו את מחירו. "התוצאה היא שחיפה כימיקלים גלשה להפסדים ברבעון הראשון של 2009, ובעקבות זאת נאלצה להשבית את קווי הייצור בשני המפעלים לפני כשבועיים וחצי", אומר זנתי, חבר בוועד עובדי חיפה כימיקלים. "יצאנו למאבק מתוך חשש לגורל פרנסתנו. אני שמח שהשביתה והפגנת המחאה שקיימנו בירושלים הביאו אותנו להישג: הכנסת תחזיר את הפיקוח על מחיר חומר הגלם שמפעלי ים המלח מוכרים לנו, ובורר יקבע אותו".

הנהלת חיפה כימיקלים, שבבעלות משפחת טראמפ (ללא קשר לדונלד טראמפ) מארה"ב, עודדה את המאבק ואף מימנה אותו בעקיפין- היות שהוא שירת את האינטרס שלה: הורדת מחיר חומר הגלם שהיא רוכשת. התקופה שבה הושבתו 800 העובדים בגלל ההחלטה להפסיק את הייצור לא תנוכה משכרם, ואף לא ממכסת ימי החופשה שלהם.

פעולות המחאה של עובדי חיפה כימיקלים מזכירות מאבק מתוקשר יותר - של עובדי בנק הפועלים. גם כאן, לא מדובר במאבק פועלים קלאסי: הוועד, בראשות שרלי אמזלג, מנהל מערכה מתואמת עם הנהלת הבנק במטרה להגן על כיסאותיהם של ראשי הבנק, לרבות יו"ר הדירקטוריון, דני דנקנר, שראשי בנק ישראל איבדו את אמונם בו.

בשבוע שעבר קיימו 500 מעובדי הבנק הפגנה ססגונית מול בניין בנק ישראל בירושלים, כדי למחות נגד הנגיד, סטנלי פישר, והמפקח על הבנקים, רוני חזקיהו - לאחר שאלה ביקרו בחריפות את התנהלותו של דנקנר ואת אופן מינויו של ציון קינן למנכ"ל הפועלים. שרי אריסון, בעלת השליטה בבנק, לא הסתירה את שמחתה לנוכח ההתגייסות של הוועד להגנת בכירי הבנק.

ההזדהות של הוועד עם ההנהלה מעוררת ביקורת בקרב ועדי הבנקים האחרים. "איפה היה אמזלג כאשר הבנק פיטר 800 עובדים לפני שש שנים?", תמה יונה גולדשלגר, ראש ועד המנהלים ומורשי חתימה בבנק הבינלאומי. "במקום לנסות למנוע את הפיטורים אז, כיום הוועד בהפועלים מנהל מלחמה המשרתת את ההנהלה".

אמזלג הודף את הביקורת: "מי אמר שוועד עובדים צריך תמיד להילחם בהנהלה? חילופי גברי בצמרת הפועלים, כפי שבנק ישראל רוצה, יזעזעו את הבנק שלנו ויגרמו לגל חדש של פיטורי עובדים. הרי כל מנהל חדש בא עם אג'נדה".

המאבק של עובדי חיפה כימיקלים ושל עובדי הפועלים הוא אכן מסוג שונה, המשרת לא רק את אינטרס העובדים אלא גם את זה של ההנהלה ובעלי המניות. מאבקים מסוג זה מחייבים שני תנאים בסיסיים: הסכמה בין העובדים למעסיקיהם על הסכנות האורבות לארגון, וכימיה בין נציגי העובדים לבין ההנהלה.