<< אילי התקשורת ארנון מילצ'ן, רון לאודר, מוזי ורטהיים, אודי אנג'ל, נוחי דנקנר וחיים סבן יכולים לשחרר אנחת הקלה. זה היה שבוע טוב מאוד עבורם, גם אם לפני כמה ימים הם עוד כססו ציפורניים בחשש מפני מה שצפוי להם בחוק ההסדרים.

אבל הדאגה התבררה כמיותרת: בישיבת הממשלה בעניין החוק הושמטו החלטות שעלולות היו להזיק להם, והתקבלו החלטות אחרות - שיסייעו להם מאוד. הרפורמה בענף התקשורת, אשר נבנתה כשורה של צעדים רחבי היקף ושינויים מהותיים, לא תבוצע כמהלך אחד גורף - אלא טלאים-טלאים, וייתכן כי חלק מהצעדים שוועדת מרדכי לבדיקת ענף התקשורת המליצה עליהם יתמסמסו וכלל לא יגיעו לידי ביצוע. מילצ'ן ולאודר, ידידיו של ראש הממשלה בנימין נתניהו ומבעלי ערוץ 10; ורטהיים, מבעלי השליטה בקשת; אנג'ל, מבעלי השליטה ברשת; דנקנר, מבעלי סלקום; וסבן, מבעלי פלאפון - לא ישבו בשקט והתפללו לנס. הם עבדו קשה כדי להוציא את הרפורמות מחוק ההסדרים.

עד לרגע ההצבעה בממשלה הפעילו הזכייניות וחברות הסלולר לחץ כבד על ראש הממשלה נתניהו, על שר האוצר יובל שטייניץ, על שר התקשורת משה כחלון ועל בכירי משרדיהם: כולם זומנו לשיחות רקע עם גורמי מקצוע וקיבלו מכתבים מיועצים כלכליים ומשפטיים. זה היה קרב ממוקד וכוחני, לנוכח האינטרסים של כל בעלי העניין, וכרגיל במקרים כאלה, נשלחו הלוביסטים למערכה.

מקורות בענף אומרים כי משרד התקשורת ניהל מערכה סמויה מול משרד האוצר, וכי שר התקשורת, משה כחלון, ואנשיו התנגדו כמעט לכל הסעיפים בחוק ההסדרים. הסיבה, הם אומרים, היא שכחלון רצה להוביל את המהלכים בעצמו ובדרכו ולא לקבל נדוניה בחוק ההסדרים. בחלק מהמקרים הוא אף הבטיח לאוצר כי יבצע בעצמו את המהלכים בלי שיהיו מעוגנים בחוק. מעניין לראות איך יממש השר החדש את הבטחותיו, תחת מתקפת הלחצים הנרחבת של חברות הסלולר והטלוויזיה. השבוע האחרון הוכיח שמול מתקפה כזאת, של האנשים החזקים והעשירים במשק, הממשלה מתקשה לעמוד.

יש! רישיונות!

קשת ורשת, שעובדות דרך קבע עם משרד הלובינג פוליסי שבבעלות בוריס קרסני, הטילו למערכה את הח"כ לשעבר אפי אושעיה ואת הלוביסטית תמר אברמוביץ, שנשלחו אל מסדרונות הכנסת. ערוץ 10 מסתייע במשרד יחסי הממשל אמיר גלעד, וחברת HOT מיוצגת על ידי משרדם של עליזה גורן ותומר עמיר - שם עובד הלוביסט אורן הלמן, ששימש בעבר עוזרו של נתניהו, ונחשב מקורב אליו ולשר האוצר שטייניץ. חברת הלוויין yes מגובה בדפנה כהן ממשרד כהן רימון כהן.

והלוביסטים הצדיקו את משכורותיהם: הנושא היחיד שנכנס לחוק ההסדרים בדיוק כפי שהמליצה ועדת מרדכי הוא המעבר לרישיונות בטלוויזיה המסחרית. בעוד שכיום מספר הזיכיונות מוגבל ומדי כמה שנים מתקיים מכרז, הרי שבעקבות השינוי כל מי שיעמוד בתנאי הזיכיון יוכל לקבל רישיון. רשת, קשת ובמיוחד ערוץ 10 רשמו לזכותם הישג - שכן כעת יצטרכו לחדש את הרישיון רק פעם ב-15 שנה.

עם זאת, הזכייניות מעוניינות בשינויים נוספים בנוסח שהתקבל וינסו לדרוש מן הסתם לקבל חלק מהביד - סכום של 300 מיליון שקל שרשת וקשת שילמו למדינה עבור המכרז - וכן להגמיש את הסעיפים המטילים עליהן מחויבויות שונות, ובהן הפקת תוכן. "היה ברור לגמרי שזה יעבור, כי זה מה שנקרא 'הוראה מלמעלה'", אמר מקור בשוק. "למי זה טוב? רק לזכייניות. הרי אף אחד לא אמר שחסרים ערוצי ברודקאסט וצריך להוסיף כאלה. גם אלה שקיימים כיום מפסידים ולא עומדים במחויבויות. אז בשביל מה זה טוב, אם לא כדי להקל על הזכייניות?" זה המקום להזכיר, כי דעת המיעוט בוועדת מרדכי גרסה כי חסמים בשוק ימנעו כניסת מתחרים חדשים.

מקורות בשוק אמרו עוד כי נוסח החוק "תפור" למידותיו של ערוץ 10, שעתידו מעורפל. אחרת, תוהים אותם אנשים, מדוע לא לעבור למשטר רישיונות רק עם תום זיכיון ערוץ 2, ב-2015? מי שיצאו מופסדות מההחלטה הן yes ו-HOT, שהתנגדו לעניין הרישיונות מתוך הנחה שאם יורשו לשדר פרסומות, יש לבחון כיצד הדבר ישפיע על השוק - בטרם ייפתח זה לערוצי שידור נוספים, שיתחרו על אותו נתח בעוגה.

אבל הרישיונות הם לא הסיבה היחידה של בעלי קשת, רשת וערוץ 10 לחייך השבוע: סעיף נוסף בחוק ההסדרים המקורי הציע לאפשר פרסום בכבלים ובלוויין כבר ב-2012, אך ההחלטה שהתקבלה בסופו של דבר מאפשרת לשר התקשורת לדחות זאת בשלוש שנים. הזכייניות, החוששות מירידה בהכנסותיהן עם כניסת הפרסום בכבלים ובלוויין, יכולות כמובן לנשום לרווחה, כמו גם תחנות הרדיו האזוריות והעיתונים היומיים הסובלים מירידה בהיקף ובמחירי הפרסום.

ואולם גם לבעלי yes ו-HOT היתה השבוע סיבה למסיבה, לאחר שנדחה בשנה הסעיף שקבע כי הן יחויבו להציע לצרכנים חבילת ערוצים צרה במחיר מפוקח החל באוגוסט 2012. המטרה היתה לאפשר לצרכנים לקבל חבילת שידורים זולה - בניגוד לחבילות הבסיס הנמכרות כיום, שכוללות ערוצים רבים ומחיריהן גבוהים.

ואולם בגלל פערי הזמנים בין מועד ההתחלה של החבילה הצרה לזה של הפרסום בכבלים ובלוויין קיימת אפשרות תיאורטית כי yes ו-HOT יידרשו להציע חבילה צרה לפני שיותר להן לשדר פרסומות. אם כך יקרה הרי שהן ייצאו קירחות משני הצדדים.

גם חברות הסלולר מחייכות

חברות הסלולר יכולות גם הן לנשום לרווחה - לפי ההצעה המקורית בחוק ההסדרים אמור היה להיכנס מפעיל סלולרי נוסף לשוק התקשורת, אבל בסופו של דבר הוחלט שהסעיף יוצא מהצעת החוק. חברות הסלולר פלאפון, סלקום ופרטנר, המיוצגות על ידי משרד הלובינג פוליסי, יכולות להמשיך לגבות מהצרכנים תשלומים גבוהים - עד שתורחב התחרות בענף.

תוכנית נוספת שאיימה לפגוע בחברות הסלולר - המוכרות 85% ממכשירי הסלולר בישראל - כללה חקיקה שתמנע מהן לתת לצרכן הטבה כספית כאשר הוא רוכש מהן מכשיר. ההצעה הזו, שעשויה היתה להגביר את התחרות, לעודד משווקים אחרים ולאפשר לצרכנים לרכוש מכשירים ולהפעילם בכל חברה - יצאה מחוק ההסדרים, והלקוחות עדיין כבולים במידה רבה לחברת הסלולר שלהם.

בנוסף, האוצר ניסה לקדם את הפרטת חברת הדואר ובנק הדואר במסגרת הנוסחים הקודמים של חוק ההסדרים, בטענה שבנק הדואר בידיים פרטיות יוכל להכניס תחרות לענף הבנקאות. במשרד התקשורת התנגדו לרפורמה הזו מלכתחילה, בטענה שאת ההפרטה הזו צריך לעשות באופן מושכל ואטי ובשיתוף ההנהלה והעובדים. בסופו של דבר, גם סעיף זה סולק מחוק ההסדרים.

ההחלטה על איחוד גופי הרגולציה, המכונה גם "ברית המועצות", יצאה מחוק ההסדרים ועברה לשליטת שר התקשורת. בנושא זה לא מדובר בניצחון לאף אחד מהגופים המסחריים - מקורות בשוק אף גורסים כי נושא ברית המועצות פגע בדיונים על שאר הדברים שעמדו על הפרק. "כל הגורמים המקצועיים שדנו ברפורמה עסקו באובססיוויות בנושא ברית המועצות", אמרו בשוק. "בגלל שזה נוגע אליהם באופן ישיר זה הדבר שהכי עניין אותם והם הזניחו את שאר הסעיפים והקדישו להם פחות תשומת לב".