ניו יורק טיימס

נקודת המפנה מבחינת סטיוון יונג חלה בפברואר, בסמוך לזמן בו קוצצו הבונוסים בוול סטריט. יונג, עובד ותיק ב-UBS - אחד מהבנקים הרבים שנפגעו קשות בעקבות משבר האשראי - הבין כי וול סטריט הישנה לא תתאושש מהמשבר בעתיד הקרוב. הגיע הזמן לחפש את וול סטריט החדשה. "אחרי עשר שנים כבר לא ראיתי שם עתיד לעצמי", אומר יונג, 42, שהתפטר כדי להפנות את ניסיונו במכירות לאלדין קפיטל, חברת השקעות קטנה אך מתפתחת המנוהלת על ידי עובדים נוספים שעזבו כמה מהמוסדות הפיננסיים הפגיעים ביותר במגזר.

ברחבי וול סטריט שוררת אווירה של עזיבה המונית - ולא רק בקרב המפוטרים. בשעה שהממשל בוואשינגטון נוקט צעדים נוספים כדי להגביל את שכר הבכירים ומהדק את הרגולציה על הבנקים, סובלים חלק מהבנקים הגדולים מבריחת מוחות. בחלקם, מדובר באותם הבנקים שהואשמו בכך שגרמו למיתון החמור ביותר מאז השפל הגדול.

יותר ויותר בנקאים בכירים עוזבים בימים אלה את גולדמן סאקס, את מורגן סטנלי, את סיטי ובנקים אחרים כדי להצטרף לבנקים שאינם עומדים בפני רגולציות מחמירות, בהם גם בנקים זרים, או חברות מתחילות הנחושות להפוך עצמן לענקיות הפיננסים של העתיד. אחרים עוזבים בשל עימותים בחברות ממוזגות, כמו בנק אוף אמריקה ומריל לינץ', ואחרים פשוט מעדיפים לפרוש מוקדם ולצאת לפנסיה.

הבנקים עצמם בהחלט חוששים לאבד את עובדיהם המוכשרים ביותר, אך מומחים פיננסיים מאמינים כי מדובר בהתחלה של עיצוב מחדש מקיף ונחוץ בוול סטריט, שזמן רב מדי נשלטה על ידי קבוצת שחקנים מרכזיים אשר סייעו ביצירת המשבר הפיננסי. לדבריהם, ייתכן כי מצב הכלכלה האמריקאית יהיה טוב יותר אם ענף הבנקים יהיה פחות ריכוזי.

"אם נטילת הסיכון במגזר הפיננסים תתפשט גם למוסדות הקטנים יותר, לא יהיה מדובר עוד בסיכון למערכת כולה, והחדשנות תתפשט גם היא. מדובר בדבר טוב", אומר מתיו ריצ'רדסון, פרופסור לפיננסים בפקולטת סטרן לעסקים של אוניברסיטת ניו יורק.

בתקופות מיתון קודמות החברות הגדולות אמנם סבלו, אך הן התאוששו ברגע שהכלכלה חזרה לצמיחה. הפעם, ייתכן כי קשיי חברות הפיננסים הגדולות יימשכו בשל העומק של המשבר ומאמצי הממשלה להשתלט על ההתנהלות בוול סטריט בשעה שהיא מנסה גם לעודד את הצמיחה הכלכלית - תהליך שעשוי להימשך שנים. כדי להרתיע את אלה הטוענים כי היא זאת שגרמה למשבר, הממשלה תוקפת את וול סטריט.

הבנקאים מהגרים לחברות בוטיק

הבנקאים המוכשרים, המזהים את המגמה המשתנה וחוששים מפני עתיד עגום עבור הבנקים שקיבלו סיוע ממשלתי, מהגרים לחברות בוטיק קטנות כמו אלדין, שמבקשות להשיב לטענות מבקריהן באמצעות רדיפה אחר רווחים מהירים ומקוות לרשת יום אחד את הגווארדיה העתיקה.

"ניו יורק טיימס" בחן יותר מ-12 חברות קטנות ומצא כי הן חטפו כמה מאות בנקאים מאז קיץ 2007, לאחר שהפיטורים ותמריצים כלכליים אחרים גרמו להם לעבור לחברות קטנות יותר כמו ברוד-פוינט, פינטום קפיטל ו-BTIG, ולהביא עמם את החשבונות שלהם, את תזרימי המסחר ואת הרווחים שלהם.

"יש לנו הזדמנות להיכנס לנעלי בר סטרנס וליהמן ברדרס. לפני חמש שנים לא היינו יכולים לעשות זאת, אבל כעת נראה כאילו כל וול סטריט נהפכה ומישהו ניער את אותם אנשים החוצה", אמר לי פנסטרשטוק, מנכ"ל ברודפוינט, חברת השקעות ממנהטן ששכרה יותר מ-240 עובדים חדשים מאז סתיו 2007.

מייקל אוהייר, שניהל בעבר את חטיבת המסחר במזומן של ג'יי.פי מורגן צ'ייס, מקים כעת חטיבת מכירות ומסחר חדשה בלה-בראנש פייננשל סרוויסס, חברה מבוססת שמתרחבת לתחום שבאופן מסורתי היה שייך רק לבנקי השקעות. "אנחנו מושכים אנשים ממריל לינץ', מג'יי.פי מורגן ומבר סטרנס, ואני לא מדבר על עובדים זוטרים או לא מוכשרים - אנחנו משיגים את הדובדבן שבקצפת", אומר אוהייר.

אחד הבנקים החדשים הבולטים ביותר, מוליס אנד קומפני, חברת ייעוץ קטנה שמחזיקה במשרדים בניו יורק, לוס אנג'לס ולונדון, נוסד ב-2007 על ידי קן מוליס, לשעבר נשיא חטיבת בנקאות ההשקעות של UBS. מוליס העסיק 100 בנקאים, בהם 17 בנקאים מ-UBS, תשעה מבר סטרנס, שלושה ממורגן סטנלי ושלושה מגולדמן סאקס.

סטארט-אפים מסוג זה כבר הוקמו בעבר, ורבים מהם נותרו קטנים וחסרי חשיבות, אך חלק הצליחו להפוך ליריבים מרים של המוסדות הגדולים. ב-2006 הקימו בנקאים בכירים מגולדמן ומורגן סטנלי את חברת פרלה ויינברג. רוג'ר אלטמן, לשעבר בכיר בליהמן, הקים את אוורקור, גם היא חברת בוטיק מצטיינת, עשור קודם לכן.

הסטארט-אפים הפיננסיים של היום מנסים לעשות את אותו דבר: להעסיק את הכישרונות הבולטים של המגזר, ובמקרים אחדים אפילו לשכפל את מודל בנקאות ההשקעות שכמעט נעלם לחלוטין לאחר שליהמן ברדרס קרס.

ביקוש גבוה למשרות פנויות בבנקים הזרים

בנקאים אחרים מעדיפים לעבור לבנקים זרים. לדברי מגייסים בכירים עבור בנקים, מאות בנקאים בוול סטריט עברו למוסדות כמו דויטשה בנק וקרדיט סוויס, שלא הזדקקו לסיוע ממשלתי וסירבו לקבל סיוע כזה. אותם בנקים רואים הזדמנות נדירה לשדרג את רמת הכשרונות המועסקים על ידם ואת מעמדם בוול סטריט וברחבי העולם, באמצעות פיתויים של המוחות המבריקים שבתקופות השגשוג לא היו חושבים אפילו לעבור מגולדמן סאקס או לעזוב את מורגן סטנלי. כעת, כשיריביהם האמריקאיים נאלצים להסכים להגבלות שכר ומגבלות אחרות שנלוות לסיוע של משלמי המסים, הבנקים הזרים מוצאים ביקוש גבוה יותר למשרות פנויות.

מצבת כוח האדם הממוצעת ב-12 בנקי ההשקעות הגדולים בעולם נחתכה בממוצע בחמישית ב-2007 - לפי נתוני חברת הייעוץ אוליבר ויימן. חברות שירותים פיננסיים בארה"ב הכריזו על פיטורים של יותר מ-400 אלף עובדים בשנתיים האחרונות, כולל 148 אלף ברבעון הרביעי של 2008 לבדו, כאשר המשבר הפיננסי הגיע לשיא.

עבור הנהלות סיטי, ג'יי.פי מורגן ובנקים אמריקאיים אחרים אשר קיבלו סיוע מן הממשל, השלכות המגמה החדשה מדאיגות, על אף שרבים מעובדי הבנקים הללו טרם עזבו. מנכ"ל סיטי, ויקראם פנדיט, ומנכ"ל ג'יי.פי מורגן ג'יימי דימון טוענים למשל כי יהיה להם קשה להחזיר את הסיוע הממשלתי אם העובדים שחיוניים ביותר להתאוששותם יעזבו.

למתחריהם החדשים של הבנקים הגדולים יש גמישות גדולה בהרבה בכל הנוגע למבני שכר יצירתיים. לאור הסערה הציבורית שעוררו הבונוסים שקיבלו הבנקאים, מציעות חלק מחברות הבוטיק עמלות נדיבות ביותר.

הבנקים בוול סטריט ב-2008 חילקו בונוסים בסך 18 מיליארד דולר - ירידה של 44% לעומת 2007 - אשר לטענת עובדים רבים היו נמוכים במיוחד. מחוקקים אחדים וגם אישי ציבור הביעו זעם לנוכח העובדה כי בונוסים בסך מיליארדי דולרים חולקו בכלל, וטענו כי רבים מהסוחרים והבנקאים שקיבלו את הבונוסים לא היו מוצאים משרות טובות יותר בעתיד הקרוב גם כך, ולכן לא היה טעם להעניק להם בונוסים במטרה למנוע מהם לעזוב.

בריאן מקגו, 36, החשיב עצמו למורד כאשר עזב את מורגן סטנלי בתחילת 2008 כדי לסייע בהקמה של חברת מחקר עצמאית, ריסרץ' אדג', הממוקמת בקונטיקט. מורגן סטנלי בדיוק דיווח על מחיקות ענקיות הקשורות לשוק המשכנתאות, אך חבריו ועמיתיו לעבודה של מקגו ניסו לשכנעו להישאר. מאז הכל השתנה. "אני לא יכול אפילו לתאר כמה מהעמיתים שלי לשעבר, שפעם נחשבו לכוכבים, מתקשרים אלי ומבקשים ממני עבודה", אומר מקגו.