במשך עשר שנים שילמו צרכני החשמל בישראל, באמצעות חשבון החשמל החודשי, 5.3 מיליארד שקל כדי לממן את הפנסיה של עובדי חברת החשמל הוותיקים. בתום העשור, ולאחר שכל ה-5.3 מיליארד שולמו, התברר כי החוב של צרכני החשמל לפנסיה של עובדי חברת החשמל הוא עדיין 5 מיליארד שקל.

הטבות השכר בחברת החשמל מבטיחות ל-14 אלף עובדי וגמלאי החברה קידום אוטומטי בדרגה, על פי ותק. איכותו של העובד או תרומתו לחברה אינם מעלים או מורידים לצורך הקידום שלו בשכר: לעולם עובד בחברת החשמל יגיע אל שיא סולם הדרגות שלו מבחינת שכרו. זה יכול לקרות בהיותו עובד פעיל, זה יכול לקרות בהיותו גמלאי וזה יכול לקרות גם לאחר מותו - מאחר שאלמנתו ממשיכה להתקדם בדרגות עם פנסיית השארים שהיא מקבלת מהחברה.

כך, מזכירה בחברת החשמל תגיע לאחר פרישתה לשכר של מנהלת לשכה. מנהל יגיע לדרגת מנכ"ל. קידום השכר של עובדי החברה אינו נעצר - וכך גם הפנסיה שלהם.

דגם קידום השכר של חברת החשמל הוא ייחודי לא רק בישראל, אלא כנראה גם בעולם כולו. לא ידוע על עוד מעסיקים בעולם שממשיכים לקדם את שכר העובדים בדרגות גם לאחר פרישתם, שלא לדבר על המצב הביזארי של המשך קידום בדרגות לאחר המוות.

המודל הייחודי הזה מביא גם לתוצאה כלכלית ייחודית מסוגה בעולם: שכר עובדי חברת החשמל מתקדם בממוצע ב-4% ריאלי בשנה בהיותם עובדים פעילים. לאחר פרישתם ממשיך שכר העובדים להתקדם בשיעור ריאלי שנתי ממוצע של 2%. אפשר להזכיר כי רק לפני שנה נחתם הסכם שכר במגזר הציבורי בין הממשלה להסתדרות, במסגרתו נקבע כי הפנסיה של גמלאי המגזר הציבורי תוצמד למדד המחירים לצרכן - לאחר שהתברר כי הפנסיה שלהם נשחקה ריאלית בשנים האחרונות. כפיצוי על השחיקה הזו יקבלו הגמלאים תוספת חד-פעמית של כ-12% לפנסיה שלהם.

כלומר, גמלאי המדינה בקושי מצליחים להדביק עם הפנסיה שלהם את קצב האינפלציה. בחברת החשמל, לעומת זאת, קצבת הפנסיה גדלה ב-2% ריאלי (מעל למדד!) כל שנה. בתום 20 שנות פרישה, בממוצע, ימשיך גמלאי של המדינה להחזיק באותה פנסיה ריאלית - ואילו גמלאי של חברת החשמל יקבל פנסיה הגבוהה ב-43% ריאלית מזו שעמה הוא פרש.

ככה זה כאשר מחזיקים במנגנון הייחודי של המשך קידום בדרגה לאחר הפרישה. בעוד שבמגזר הציבורי, ובעצם בכל העולם, העובד נשאר צמוד לדרגה שבה הוא פרש - והמטרה היא רק לוודא שהפנסיה שלו אינה נשחקת - בחברת החשמל חוגגים עם קידום בדרגות וגידול של 43% בפנסיה במונחים ריאליים.

בחברת החשמל מנסים לנפק הסברים לסידור הייחודי הזה. בין השאר, טוענים שם כי גמלאי ממוצע מתקדם בפועל רק ב-2-3 דרגות לאחר פרישתו, מאחר שמרבית העובדים מגיעים קרוב מאוד לשיא סולם הדרגות שלהם עוד בהיותם עובדים פעילים (כאמור: עובדי חברת החשמל מתקדמים כולם, כל הזמן, בכל מקרה).

עוד טוענים בחברה כי ההסדר נועד לפצות את הגמלאים על כך שמרבית תוספות השכר בחברת החשמל לא ניתנות לפנסיה - כך שאם הגמלאים היו נותרים צמודים לדרגה שלהם, שכרם היה נשחק בפועל. טענה נוספת קושרת את ההסדר הזה עם שנות ההיפר-אינפלציה והניסיון להגן אז על הגמלאים מפני שחיקה אינפלציונית בפנסיה שלהם.

כל ההסברים הם כנראה נכונים, אבל מה שנכון הוא גם שבפועל הפנסיה של עובדי חברת החשמל מתקדמת בקצב של 2% ריאלי לשנה - ללא אח ורע בישראל ובעולם. נכון גם שהממונה על השכר לא ידע על הקידום האוטומטי הזה בדרגות, ולכן ברור בעליל כי לפחות חלק מהקידום הזה אינו תקין. נכון גם שהעלות של הקידום בדרגות מוערכת על יד הממונה על השכר ב-4-7 מיליארד שקל במונחים פנסיוניים (חברת החשמל חולקת על ההערכה הזו).

כלומר, כרבע מהתחייבויות הפנסיה של חברת החשמל, שאותן אמור לשאת צרכן החשמל על גבו באמצעות חשבון החשמל שהוא משלם, מקורו בהסדר חסר התקדים הזה.