<< חלק מהערים בישראל אולי נהנות למתג ולשווק עצמן כירוקות, אבל האמת היא שאין כאן ערים ירוקות ממש. בעוד בעולם הרשויות המקומיות הן מנוף למאבק למען איכות הסביבה, בישראל המצב רחוק מכך.

מבדיקת city של TheMarker ו"העיר" ב-15 הערים הגדולות והעצמאיות, בהן מתגוררת 47% מאוכלוסיית ישראל, שנערכה בשיתוף עמותת אדם טבע ודין, מתקבלת תמונה עגומה - בכל הערים פרט לאחת מצוי זיהום אוויר גבוה ואף גבוה מאוד בשל ריכוז חומרים רעילים, וכולן, פרט לאחת, לא עמדו בשיעור מחזור הפסולת המינימלי הקבוע בחוק. בנוסף, העיריות לא תמיד מגלות שקיפות בכל הקשור למצב איכות הסביבה ורובן (8 מתוך 15) לא מטפחות מרחבים ירוקים בערים, כך על פי אדם טבע ודין.

העיר שהגיעה למקום הראשון במדד איכות הסביבה, עם הציון הגבוה ביותר - (10) - היא הרצליה, שעשתה זאת בזכות שיעור מיחזור גבוה, איכות מים טובה, פיתוח מרחבים ירוקים ומתן מידע סביבתי רב ומפורט לתושביה. זאת, על אף שלפי ניטור חלקי ומאפייני העיר, זיהום האוויר בה גבוה.

למקום האחרון הגיעה אשדוד בשל זיהום אוויר גבוה מאוד ושיעור מיחזור נמוך. בנוסף, על פי מומחי אדם טבע ודין, לא קיים בה פארק עירוני של ממש. גם רמת גן, חולון ותל אביב דורגו בתחתית הטבלה. למעשה, רק שלוש ערים מתוך ה-15 (הרצליה, נתניה ופתח תקוה) קיבלו ציון משוקלל הגבוה מ-8 במדד.

"התמונה שעולה מהמדד אינה משביעה רצון בלשון המעטה", אומרת עו"ד ציפי איסר-איציק, מנכ"לית עמותת אדם טבע ודין. "כיום אנחנו עדים לפעילות גדולה הרבה יותר של השלטון המקומי בחו"ל בעניינים סביבתיים מאשר השלטון המקומי בישראל. המצב במדינה רחוק בכמה עשורים מהמצב בעולם המפותח ומקבלי ההחלטות מפגרים גם אחרי עמדתו של הציבור, שכבר מזמן מגלה יותר ויותר עניין ומעורבות".

מטמינים ומזהמים

אחד מהממצאים הבולטים בבדיקה היא החשיבות הנמוכה שמקדישות רוב העיריות למיחזור הפסולת. על פי חוק המיחזור, הרשויות המקומיות בישראל מחויבות למחזר לפחות 25% מהפסולת שהן מפנות. עם זאת, שיעור המיחזור בערים שנבדקו הוא 13.9% בממוצע. רק עיריית פתח תקוה מיחזרה יותר מהרמה הקבועה בחוק (29%). בחולון מיחזרו 2% בלבד ובאשדוד 6%. ההסבר פשוט - מיחזור הוא תהליך יקר יותר מאשר הטמנה במזבלות, והחוק מאפשר לרשויות למחזר פחות אם הן מוכיחות כי אין להן כדאיות כלכלית למחזר. "מבחינה סביבתית העלויות של ההטמנה הרבה יותר גבוהות מהעלויות הכספיות של המיחזור. הטמנה גורמת לנזק סביבתי - לזיהום האוויר והקרקע", אומרת איסר-איציק. עם זאת, ברשויות המקומיות טוענים כי בשנים נושא המיחזור הוא בעדיפות גבוהה בשנים האחרונות.

אוויר מסוכן

האוויר שנושמים רוב התושבים בערים שנבדקו הוא מזוהם ואף מזוהם מאוד, כשהמזהמים הנפוצים ביותר הם חלקיקים נשימים שנמצאו בריכוז גבוה ואף גבוה מאוד ברוב הערים. על פי מומחי אדם טבע ודין, מדובר במזהם שמקורו באבק טבעי ובתוצרי שריפה, שעלול לגרום לנזק בריאותי ללב ולדרכי הנשימה ואף לשמש כנשא של חומרים מחוללי סרטן. בתל אביב, רמת גן ופתח תקוה קיימת גם רמת זיהום גבוהה מאוד של חנקן דו-חמצני, שמקורו בתחבורה ותעשייה, והוא מגדיל את הסיכון למחלות בדרכי הנשימה, גורם לירידה בתפקוד הריאות ותורם לאפקט החממה.

מבין כל הערים, דווקא חדרה, על ארובותיה, היא העיר היחידה שבה ריכוז המזהמים באוויר הוא בינוני, מאחר שהגורם העיקרי לזיהום - תחנת הכוח "אורות רבין" - מפזרת את המזהמים הנפלטים מארובותיה למרחקים גדולים לערים הסמוכות. מדובר בריכוז של תחמוצות גופרית שמחקרים הוכיחו קשר ישיר בין רמות גבוהות שלהן לבין תחלואה ותמותה. לצד נתונים אלה, בחלק מהערים מצביעים על נתונים מעודדים יותר, לפיהם ב-2007 ירד מספר הימים בשנה שבהם נמדדו חריגות בזיהום אוויר. באדם טבע ודין טוענים כי עדיין מוקדם להתבסס על נתונים אלה.

איכות המים עלתה

נושא נוסף שנבדק הוא איכות המים בערים, על פי הדו"ח האחרון של משרד הבריאות. בתחום זה נבדקו שיעור בדיקות המים בהן נמצאו חריגות בכמות החומרים המזהמים (בעיקר כוליפורמים) במי השתייה, אך גם את שיעור הבדיקות שנעשו - כך שהערים שקיבלו את הציון הגבוה ביותר הן אלה שביצעו את כל הבדיקות ובהן לא התגלו כלל חריגות: ירושלים, ראשון לציון, באר שבע ואשדוד.

בשש ערים שנבדקו נמצאו חריגות בבדיקות מי השתייה. בחדרה ובחולון נמצאו חריגות ב-4% מהבדיקות. על פי מומחי אדם טבע ודין, על אף שבשנים האחרונות חל שיפור באיכות מי השתייה, כל תוצאה חריגה מחייבת הטלת מגבלות על אספקת המים ופוגעת באיכות חייהם של התושבים. מדובר בחריגות שנמצאו בבדיקות חוזרות שנעשו בעיר, שמתבצעות כדי לוודא שחריגות שנמצאו קודם אכן קיימות או תוקנו, כך שייתכן כי המצב בפועל היה חמור יותר.

שקיפות חלקית

בכמה מהערים נראה כי העירייה עושה מאמצים כדי לפתח או לשמר את השטחים הירוקים שברשותה. מומחי אדם טבע ודין ציינו לשבח את הרצליה, רעננה, כפר סבא, חולון ותל אביב על מאמציהן בתחום. רמת גן ואשדוד זכו לציון חלקי. לעומתן, פתח תקוה, באר שבע, ראשון לציון, נתניה, חדרה, ירושלים, רחובות וחיפה לא זכו לניקוד בתחום עקב מחסור בשטחים ציבוריים.

בנוסף, בדקנו מה בדיוק מגלות הרשויות לתושבים לגבי מצב הסביבה בעיר. לפי תיקון שהתקבל ב-2005 בחוק חופש המידע, רשות ציבורית תעמיד מידע שיש ברשותה על איכות הסביבה לעיון הציבור, אך מהבדיקה באתרי האינטרנט של הרשויות עלה כי רק הרצליה מעמידה לתושבים מידע מפורט ורב על מצב איכות האוויר, המים, הפסולת, המיחזור והמרחבים הירוקים. גם עיריית חולון משתפת את התושבים במידע סביבתי רב. בחדרה, אשדוד, באר שבע וכפר סבא השקיפות נמוכה.

"האמנה שלנו מעשית"

בארגונים הירוקים תולים תקוות בהתחייבות של ראשי הערים הגדולות להפחית את פליטת גזי החממה ולפעול לשימור אנרגיה, כחלק מאמנת ארגון ICLEI הבינלאומי. ראשי הערים חתמו על האמנה, ביוזמת פורום ה-15 המייצג את הערים העצמאיות בישראל, ובמסגרתה הן אמורות להפחית את פליטות גזי החממה בשיעור של 20% לפחות עד שנת 2020 (בהתייחס לרמתה בשנת 2000) וליישם תוכנית מפורטת לצמצום זיהום האוויר, תוך התייחסות לשיפור בתחומי התחבורה והדלק, שימור אנרגיה ובנייה ירוקה, מיחזור פסולת ושטחים ירוקים. כרגע מצויים ראשי הערים בשלב הראשוני שכולל הכשרה מקצועית, הקמת ועדה עירונית ושיריון תקציבים.

לינור שגיא, המנהלת את הפרויקט מטעם פורום ה-15, אומרת: "בניגוד לאמנות סביבתיות אחרות, האמנה שלנו כוללת התחייבות מעשית. הפכנו את האמנה למרכיבים יישומיים שיהפכו אותה למשהו שחייב להוביל לתוצאות". עם זאת, מאחר שהאמנה וולנטרית, היא כוללת דיווח על השגת היעדים ואין בה כדי לחייב את ראשי הערים לפעול בתחום.

"יש בכוחה של האמנה להוביל שינוי, אבל עכשיו מגיע שלב האמת - מבחן היישום", מוסיפה איסר-איציק. "השאלה היא אם העיריות שחתמו עליה יתחייבו למה שקורה בשטח ויובילו לשינוי מהפכני, או שזה יישאר על הנייר ובסופו של דבר יגווע".

***

מקרא והערות:

1 בערים אלה נמצא גם ריכוז גבוה מאוד של חלקיקים נשימים

2 לפי ניטור חלקי ומאפייני העיר

3 על סמך ניטור אזורי ומאפייני העיר

4על סמך נתוני העירייה

5 על פי בדיקת אדם טבע ודין באתרי האינטרנט של הרשויות

6 ציון נוסף של עמותת אדם טבע ודין על מאמצי הרשות לפיתוח מרחבים ירוקים בעיר

מקור: אדם טבע ודין, משרד הגנת הסביבה, משרד הבריאות