בית תמורת מהדק משרדי - לרובנו זה נשמע כמו עסקת חליפין הזויה ולא מציאותית. אבל קליי מקדונלד ממונטריאול שבקנדה הציב יעד זה כמטרה. באמצעות בלוג באינטרנט ביקש מקדונלד להחליף את הסיכה הסתמית במשהו קצת יקר יותר, עד אשר יצליח להגיע לפריט בערך של בית.

בהתחלה קיבל מקדונלד עט מיוחד בצורת דג. העט הוחלף בידית חרסינה מעוטרת, אותה החליף בכיריים ניידים לטיולים שעבורם קיבל גנרטור. את הגנרטור החליף בערכת מסיבות הכוללת חבית בירה ושלט ניאון, שתקליטן שמח לקבל תמורת רכב שלג. בינתיים, מקדונלד הספיק להתפרסם ומגזין העוסק בסקי הציע לו טיול חינם לכפר בדרום מערב קנדה, אותו החליף במכונית מסחרית. תמורת המכונית הוא השיג חוזה הקלטה, שזמרת מאריזונה חשקה בו והסכימה לתת לו עבורו בית חינם לשנה. משתלם, לא?

רובנו כנראה לא נוכל להסתפק במהדק, וכדי לקנות בית נצטרך בכל זאת לקחת משכנתא. אבל בימים שבהם המשק מתקדם לעבר מיתון וכותרות העיתונים מודיעות על גלי פיטורים, המחשבות בדבר חיסכון מתחזקות ועולה השאלה איך אפשר להשיג דברים בלי לפגוע בתקציב.

מפנים מקום בבית ותורמים לחברה

למי שחשב שסחר חליפין חלף מן העולם, יהיה קשה להאמין שהוא עדיין מתרחש כאן ועכשיו. מתברר שאפשר לאבזר את הבית ואפילו ללמוד בלי להוציא שקל מהכיס. בעולם קיימות קהילות גדולות המקיימות סחר חליפין, וגם אצלנו עולה הפופולריות של השגת חפצים ללא תשלום - בכל המדינה מתקיימים שוקי "קח-תן", שבהם כסף אמיתי לא משחק תפקיד.

שווקים אלה מתקיימים לרוב במקום מוגדר וביום קבוע בחודש, אבל יש גם שווקים אקראיים שמיקומם מופץ באמצעות האינטרנט. העיקרון זהה: כל מי שיש לו חפצים למסירה מתקבל בברכה: בגדים, צעצועים, ספרים, כלי בית וכל דבר אחר שנכנס לאוטו.

"זה נהפך להיות מקובל עבור אנשים שמעדיפים לצרוך פחות ולמחזר את הדברים שרכשו בעבר", אומרת ורד לב, שקיימה מפגש החלפות מסוג זה בביתה שבכרכור. "זאת הזדמנות לפנות עוד כמה דברים מהבית וגם לתרום לחברה - כל מה שלא נמסר במסגרת השוק מועבר לעמותות או לנזקקים". למעשה, לא מדובר בסחר חליפין במלוא מובן המלה, כי לא חייבים להביא חפצים כדי לקחת. הרעיון הוא לסייע מצד אחד למי שרוצים לפנות מקום בבית, ומצד שני למי שמנסה לחסוך. מן הסתם, גם הסביבה מרוויחה.

אצל מירב כרמי מנהלל, נהפך שוק ההחלפות מסתם עוד אירוע פרודוקטיווי לדרך חיים. "הכל התחיל מכמה חברות שפישפשו אחת לשנייה בארונות הבגדים והחליטו לערוך מסיבת החלפות. קבענו שכל אחת תביא את הדברים שהיא לא צריכה", מסבירה כרמי. "החברות פירסמו את דבר המסיבה בין מכרים, ואחרי הפעם הראשונה היה ברור שאסור להפסיק את המפגשים האלה. זה נמשך כבר יותר משלוש שנים, ובכל פעם מגיעים כמה מאות אנשים. לאחר כל שוק אנחנו ממיינים את הסחורה שנשארה לקטגוריות: מה אפשר למחזר, מה אפשר לשלוח לעמותות ומה נשמר לשוק הבא, אבל לרוב מדובר רק בספרים", מוסיפה כרמי.

בשביל להקים שוק בסגנון זה, בסך הכל צריך אתר מתאים והרבה חברים או רשימת תפוצה של אנשים שיהיו מעוניינים לבוא. "הרעיון הוא להגדיל את השפע שעומד לרשותנו. אנחנו חלק מתרבות הצריכה, ובעקבות השוק גיליתי שכשאתה במצב של נתינה ולא נצמד למה שיש לך, אתה מפנה מקום לדברים אחרים וחי בשפע אמיתי", אומרת כרמי.

עינת סיני מרמת ישי היא מבקרת קבועה בשוק של מירב. במשך השנים היא מצאה שם ספרים שלדבריה היו עולים לה מאות שקלים, בגדים, תמונות שתלויות כיום על קירות ביתה, כלי בית עתיקים ותקליטים.

סיני גם מסרה חפצים רבים: "יש לי מקום בבית שבו אני שומרת דברים לשוק של מירב - בגדים שאני לא רוצה ללבוש יותר או כלים שאני לא צריכה. השוק מהווה מקום נוח בשבילי להיפטר מהם - בטוח שמישהו ירצה אותם, כי לכל מוצר יש את הכתובת שלו", היא אומרת. "השוק מכניס לתודעה שזה בסדר להחליף חפצים ושלא צריך ללכת לקנות, כי יכול להיות שלשכן שלך יש משהו שאתה צריך - זו תפישה חדשה".

לדבריה, היא מעדיפה ללכת לשוק של מירב מאשר לקניון: "זה יותר כיף לי, אפילו מבחינת בילוי, וזה יותר מרגש אותי ויותר מדבר אליי. אני מתייחסת לשוק הזה כאל קניון אלטרנטיווי".

אפיק נוסף שממנו צומחים שוקי ההחלפה הם פורומים אינטרנטיים - בעיקר כאלה שעוסקים באקולוגיה או בהורות. בגדי ילדים וצעצועים הם פריטים מתבקשים להחלפה - הן בגלל מחירם הגבוה והן בגלל התקופה הקצרה שבה משתמשים בהם. דניאלה סיגנר, שאירגנה שוק החלפה סגור עבור אחד מפורומי ההורים, מסבירה שהרעיון נולד משילוב של צורך כלכלי וצורך אקולוגי.

"זה שוק ההחלפות השלישי שאנחנו עורכות, והפעם שכרנו אודיטוריום בהרצליה. אנחנו מנצלות את השוק גם לצורך מפגש חברתי וליצירת קשרים עסקיים בין משתתפות הפורום", אומרת סיגנר. "בשוק הקודם הביאו בעיקר בגדים וצעצועים, ומה שנשאר - נתרם. אני לקחתי, לדוגמה, טלפון אלקטרוני שבני הקטן אוהב מאוד, והבאתי צעצועים ואפילו בגדים חדשים לגמרי עם תווית המחיר. ההשתתפות בשוק נותנת תחושה טובה של נתינה לא רק לחברה, אלא גם לסביבה".

6,000 לקוחות בבנק הזמן

למי שאין חפצים מיותרים, אבל מוכן לחלוק את הידע או הכישרון שלו, יתאים יותר ארגון כמו בנק הזמן. הרעיון שעליו מושתת הבנק שמייתר את השימוש בכסף, קובע שיחידת זמן אחת שווה לאחרת וכי כל שעה של נתינה בתחום מסוים מזכה את הנותן בשעה של קבלה בתחום אחר. כך, שעה של לימוד רפלקסולגיה שווה לשעה של חלוקת עלונים, ושעה של טיול עם הכלב שווה לשעת עבודת שרברבות - אין כל משמעות לאופי השירות אלא רק ליחידת הזמן.

האנשים שלוקחים חלק בפרויקט מפקידים את זמנם בבנק על ידי מתן שירות לאחרים בתחום שבו הם מתמחים או מבינים, ופודים את הזמן הזה כשר הם צריכים שאחרים ייתנו להם שירות כלשהו. לא מדובר במתנדבים, אלא בתורמי ומקבלי זמן.

מדובר בפרויקט משותף של כמה גופים בישראל, בהם ג'וינט ישראל והחברה למתנ"סים, שבזכותם פועלים 40 סניפי בנק עם כ-6,000 פעילים רשומים. הגיל הממוצע של החברים בבנק הזמן הוא 32, ו-75% מהחברים בו הם אנשים עובדים.

האפשרויות שעומדות לרשות החברים בבנק רבות ומגוונות - החל בשיעורי יוגה ופילאטיס, עבור בשירותי הוצאת כלבים ושיעורי שפות וכלה בייעוץ משפטי. גדעון ברוידא מירושלים, למשל, מנחה קורס שעוסק בבנקאות ובורסה. "זה לא קורס פרונטלי, אלא כזה שלומדים בו ביחד - האנשים שואלים שאלות כמו איך קוראים את ההודעות מהבנק, איך מנהלים את חשבון הבנק או איך מבינים את עניין העמלות, ואני שם כדי לענות על שאלות - אני נותן את הרקע המקצועי, אבל לומדים יחד", מסביר ברוידא.

בתמורה, זוכה ברוידא בסיורים מודרכים ברחבי עירו. "אני ירושלמי כבר שנים, ובזכות הסיורים האלה זכיתי לראות דברים שמעולם לא ראיתי בעיר", הוא מספר. "המדריכה לקחה אותנו לסיור סליחות ב-4:00 לפנות בוקר וסיפרה לנו סיפורים על העיר שהיו חדשים לי".

בנוסף, קיבל ברוידא חוג האזנה למוסיקה מחבר הבנק, בוגר אקדמיה, שהסביר להם על מקורות האופרה. השיעור היה כל כך מרתק, שהמשתתפים היו מוכנים להישאר הרבה מעבר לשעתיים שהוקצו לו. בשוק החופשי עולה שיעור כזה יותר מ-100 שקל לשעה.

החשבון בבנק הזמן מעניק לבעליו יתרת זכות ויתרת חובה, שחייבות להיות מאוזנות - הבנק אוסר על מתן שירותים ללא קבלת אחרים בחזרה. "דווקא הקטע של לקבל קשה מבחינה פסיכולוגית למרבית החברים בבנק. הם מעדיפים לתת מבלי לקבל דבר בתמורה", מסביר ברוידא. מי שלא מממש את יתרת הזכות שלו יכול להעניק אותה לאחרים.

ישראל מרגליות, שלקח חלק במועדון הבורסה של ברוידא והעניק בתמורה טיפול בגינת מוזיאון הטבע בירושלים, מספר שעבורו זה תענוג להשקיע את זמנו בטיפוח הגינה - ממש סוג של מערכת יחסים. אמנם הגינה לא שייכת לו מבחינה חוקית, אבל מראה הגינה המטופחת מבהיר לאן תועלה האנרגיה שלו, והוא מבין שהוא השקיע את זמנו בחוכמה ולכן יצא נשכר.

לבנק הזמן יש אתר אינטרנט אך הוא אינו פעיל, וההצטרפות נעשית באמצעות אי-מייל (ראה מסגרת). ההרשמה כוללת פגישה עם אחד מראשי האשכולות של הבנק שנועדה להסביר במה כרוכה ההצטרפות, ובעיקר כדי להדגיש את העובדה שלא מדובר בפרויקט התנדבותי ושקיימת מחויבות לקבל בתמורה לנתינה.

קח ואל תתן

רשת האינטרנט היא כלי חשוב במגמה האנטי-צרכנית. האתר ימבה זמן פועל על עיקרון דומה לזה של בנק הזמן, ומאפשר לכל אחד לחלוק את הידע או הכישרון שלו עם אחרים, ולקבל בתמורה שיעורים בתחום המעניין אותו. כל מה שנדרש זה הרשמה לאתר.

באתרים אגורה ואלטעזאכן תוכלו לפרסם הודעה על רצונכם למסור (חינם, כמובן) חפצים שאתם לא זקוקים להם או שאתם מעוניינים לקבל חפץ מסוים.

יוזמה נוספת של תיווך בין אנשים לצורך העברת מוצרים ביניהם היא של עמותת חברים שעוסקת בניתוב תרופות, כחלק מפרויקט שמטרתו לתווך בין אנשים שזקוקים לתרופות מצילות חיים שאין באפשרותם לקנות, לבין אלה שיש להם את התרופות וכבר לא זקוקים להן. מדובר בתרופות של אנשים שנפטרו מבלי שהספיקו להשתמש בהן או בחולים שהחליפו תרופה.

העמותה דואגת לתאם בין הרופאים משני הצדדים כדי לאשר את העברת התרופה, אך היא אינה ערבה לטיב התרופות. בספטמבר בלבד זכו בזכות הפרויקט עשרות חולים בתרופות יקרות שאינן כלולות בסל הבריאות כמו ארביטוקס, קסלודה, טרסיבה וגמזר בסכום כולל של יותר מ-250 אלף דולר.

שוקי החלפות קבועים:

נהלל: כל שבת אחרונה בחודש, משק 72, חוות יש מאין.

באר אורה: כל שלישי אחרון בחודש, 16:00-18:00, במרחב הפתוח ברחוב דקל הדום.

ירושלים: "שוק חופשישי" ביום שישי האחרון של כל חודש, 11:00-14:00 בחצר סרגיי, רח' הלני המלכה 13.

אתרי שיתוף חפצים וזמן:

yambazman.co.il

agora.co.il

altezachen.co.il

בנק הזמן: ayalatiser@walla.co.il עמותת חברים: haverim.org.il