אפשר היה לצפות כי אורן פרנק יתייצב לראיון הראשון שהוא מעניק מאז פיטוריו כשהוא מלא כעס ושופע מלים קשות. אחרי הכל, הוא הודח מתפקידו כמנכ"ל משותף של משרד הפרסום מקאן אריקסון ברעש גדול, לאחר שמתח בבלוג שלו ביקורת על "כלבוטק" - ולפי הטענות גם על נוחי דנקנר.

ואולם את המשקעים שהותירה בו הפרשה מעדיף פרנק לשמור לבית המשפט או אולי לעצמו. בבוקר חורפי בבית קפה בצפון תל אביב הוא נראה רגוע ונינוח.

מי שלפני כארבעה חודשים וחצי כיכב בפרשה שהוגדרה "רעידת אדמה בעולם הפרסום" מעדיף להתמקד כיום במשרה החדשה שלו, שבעקבותיה אף יעתיק בסוף החודש את מקום מגוריו לניו יורק: מנהל הקריאייטיב העולמי של MRM - רשת הפרסום הדיגיטלית של IPG (חברת האחזקות של מקאן אריקסון), שעם לקוחותיה נמנות מיקרוסופט, אינטל, ג'נרל מוטורס, וריזון, אופל, ניקון ודל. את ג'וב החלומות הזה, הוא מדגיש, לא קיבל כפיצוי על הפיטורים.

"ג'ון דונר, יו"ר ומנכ"ל מקאן וורלד גרופ, הזמין אותי בסוף נובמבר לפגישה באיטליה ואמר לי: ?יש לי הצעת עבודה בשבילך'. זה קרה הרבה אחרי ההדחה", הוא מדגיש. הטענה כי הפיטורים היו מצג שווא בזמן שהתפקיד בחו"ל כבר היה מובטח לו מצליחה להוציא אותו מעט משלוותו. "חשוב לי שיבינו שזה תפקיד שדונר בכבודו ובעצמו חשב עליו והציע לי בפגישה אישית", הוא מבהיר. "זה לא הוצע ולא אורגן מראש".

יש טענות כי הסיבה האמיתית להדחה שלך היתה שלא עשית עבודה טובה במיוחד.

"אני לא מנהל את מקאן אריקסון בפועל כבר שנתיים וחצי. הפסקתי להשתתף בישיבות הנהלה, התמקדתי במקאן דיגיטל - ושם התוצאות מדברות בעד עצמן. עשיתי חלק מאד מוגבל מתפקיד המנכ"ל המשותף. באופן מסורתי טיפלתי בוולוו, הונדה ויוניליוור, אבל 80%-90% מהאחריות שלי הופנתה למקאן דיגיטל".

זו התחמקות. מקאן טובים בהתוויית אסטרטגיה, אבל לא בקריאייטיב. חוץ מהפקות גרנדיוזיות, הם לא באים עם הפתעות.

"אני לא מסכים עם הטענה. עם זאת, אני חושב שהקריאייטיב של מקאן היה יותר טוב בעבר - בגלל כמה סיבות. הראשונה היא שהשוק משתנה וצריך לפתח את קפיצת הדרך הבאה. השנייה היא שהיתה השקעה בדיגיטל, ויש לזה מחיר. כשאתה משנה פוקוס אתה משלם מחיר. הקריאייטיב של מקאן הוא הכי טוב. פעם הוא היה יוצא מהכלל, אבל כיום יש הרבה אנשים נוספים שעושים טלוויזיה טובה. במקאן עדיין עושים עבודה טובה".

"היחסים שלי עם אילן תקינים"

הפרשה התחילה באוקטובר 2007, אז פירסם פרנק בבלוג שלו שב-TheMarker Cafe פוסט תחת הכותרת "כלוםבוטק". בפוסט הוא מתח ביקורת על תחקיר "כלבוטק" שבו צולמו חתולים במפעל של טיב טעם וכתב: "אל מול 30% רייטינג של מיטב צופינו ירד אתמול רפי גינת סופית מהפסים. ?כלבוטק' אמש היתה שיא של מניפולציה לא אינטליגנטית, זלזול תהומי בצופים, ומעבר לכל מופע אבסורד נלעג".

ואולם היתה זו הפסקה הבאה שעוררה את מחול השדים: "לא סביר שתמצאו בכל ?28 שנותיה ואלפי תחקיריה' (נא לשאוג בבס פומפוזי) אף תחקיר שעסק באחד מהגורמים החזקים והמשפיעים בחתוליה שלנו - בדיוק כמו שלא היה בדעתו של גינת להוציא חוזה על שופרסל במקום על טיב טעם. להסתבך עם נוחי? לא בגן של גינת. ילדים חכמים בגן של רפי מתעסקים רק עם מי שחלש מהם ומלחכים פנכות במסעדות פאר עם כל השאר".

כמה ימים לאחר פרסום הפוסט פורסמה ב"ידיעות אחרונות" ידיעה שהתבססה על הפסקה הזאת. הכותרת היתה: "אורן פרנק מאתגר את ?כלבוטק' - ?לא היה עולה בדעתם לחקור את נוחי'". הידיעה חוללה סערה מיידית - ועוד באותו היום הודיע יו"ר מקאן אריקסון אילן שילוח על פיטוריו של פרנק.

באותה הזדמנות פיטר שילוח גם את בת זוגו והמנכ"לית המשותפת במשרד, שירה מרגלית. העילה לפיטורים היתה ביקורת שמתחה כמה חודשים קודם לכן על לקוחה של המשרד, חברת סלקום, בראיון שהעניקה.

משם התגלגלה הפרשה בקצב מהיר: פרנק כתב פוסט נוסף תחת הכותרת "כך הביא רפי גינת לפיטורי", שבו טען כי פיטוריו היו מזימה שרקחו גינת וכתב "ידיעות אחרונות" רז שכניק. גינת הגיב בתביעת לשון הרע בסך מיליון שקל.

פרנק, מצדו, השיב בכתב הגנה עסיסי שפורסם לפני כשבועיים, אשר בו הוא טוען בלשונו הציורית: "רפי גינת הוא מניפולטור וציניקן חסר מעצורים, ובעיקר משרתם של הרבה חתולים ושקרן עם המון שנות ניסיון". בכתב ההגנה, שהוגש באמצעות עורכי הדין דורי קלגסבלד, מיכאל נאור ושי צדיק, נכתב גם כי התביעה היא ניסיון למנוע דברי ביקורת לגיטימיים כנגד "כלבוטק" ורפי גינת, וכי הפרסומים של פרנק חוסים תחת הגנת "אמת בפרסום" ומהווים הבעת דעה בתום לב על התנהגותם של גינת ו"כלבוטק" בתפקיד ציבורי ובקשר לעניין ציבורי.

פרנק טוען בתוקף כי בפוסטים שכתב לא יצא נגד נוחי דנקנר. "הפוסט עסק בביקורת לגיטימית נגד ?כלבוטק'", הוא אומר. "אני לא חושב שקורא סביר, ובטח לא נוחי דנקנר, חושב שיצאתי נגדו".

כאדם שמתמצא היטב בשוק התקשורת, לא חשבת שהפוסט שלך יגיע במהירות לעיתונות המודפסת?

"יש לי זכות לקיום אישי ולבלוג. אין לי שום בעיה עם מה שהיה כתוב בבלוג. מה שהיה כתוב ב'ידיעות אחרונות' הוא לא מה שהתפרסם בבלוג".

יש הטוענים כי כתבת את הפוסט כדי להגן על עמית ברגר, מבעלי טיב טעם.

"אני מכיר את עמית ואת אשתו, ואין ספק שאחרי הפרשה היחסים התהדקו. אבל לא עשיתי את זה כדי להגן עליו".

היית כותב את הפוסט הזה שוב?

"בדיעבד, כן. הייתי עושה את זה שוב, כי לא היתה לי שום כוונה לצאת נגד לקוח וכתבתי ממקום תמים לחלוטין".

ביקשת מקוראי הבלוג שלך שישלחו לך חומר שיסייע בתביעה שהגיש גינת. קיבלת פניות שאכן יסייעו לך?

"קיבלתי כ-1,200 מיילים, אבל יותר מזה אני לא יכול להגיד".

הפרשה יצרה אצלך תובנות חדשות לגבי עולם האינטרנט והבלוגים?

"שוב הוכח שהאינטרנט הוא רשת ההפצה האולטימטיווית. זה כלי מקצועי ממדרגה ראשונה, שמאפשר לך להגיע לתוצאות מדהימות אם אתה יודע איך לנצל אותו. יש לזה גם פוטנציאל להרבה נזק. אלה שני צדדים של אותו מטבע. הכוח של הרשת הוא בלתי נתפש".

ותובנות על עולם העיתונות?

"אני עדיין מחזיק באמונה רומנטית על עולם העיתונות, אבל פחות על חלק מהעוסקים בו. כל העולם הזה משתנה כל הזמן".

אז איך אתה מסכם את כל מה שעברת מאז אוקטובר?

"לא כך חשבתי שאסיים 11 שנה במקאן, אבל בדיעבד אני שמח שזה קרה. יש לי ג'וב חדש שמאוד מדליק אותי, ומהווה קידום אישי, מקצועי וכלכלי. היו לי כמה שבועות מאוד לא קלים, אבל קיבלתי המון תמיכה והמון פידבקים מאנשים שלא מכירים אותי. בשלב זה התחושה שלי היא שזה מאחורינו ועדיף להסתכל קדימה. את השיעור שלי למדתי ואני לוקח אתי הלאה. מערכת היחסים שלי עם אילן תקינה".

"שקלתי לפתוח סוכנות עצמאית"

פרנק למד בכלל הנדסת מכונות עם התמחות בטקסטיל, אך החליט כי ברצונו לעבור לעולם הפרסום. את דרכו בתחום החל לפני כ-14 שנה כקופירייטר מתלמד במשרד בילצקי ערמוני יהושע. לאחר זמן מה הוא נהפך לקופירייטר מהשורה, ובהמשך עבר לשלמור אבנון עמיחי, שם מונה לתפקיד מנהל קריאייטיב. לאחר מכן עבר לשמש מנהל קריאייטיב בקשר בראל (שנקרא כיום מקאן אריקסון).

הפעם הראשונה שבה עבד פרנק מעבר לים היתה ב-2000, אז נקרא לבריטניה כדי לשמש מנהל הקריאייטיב של מקאן אירופה. לאחר שלוש שנים בתפקיד הוצע לו לשמש מנכ"ל משותף של מקאן אריקסון לצד שירה מרגלית - והוא חזר לישראל. בשנתיים האחרונות הוא הוביל את תחום פיתוח הדיגיטל והאינטרנט של קבוצת מקאן.

לפני התפוצצות הפרשה היה פרנק עסוק בניסיון לפרוש את מקאן דיגיטל באירופה. "אנחנו הרבה יותר מתקדמים משווקים באירופה", הוא סבור. "יש פה הרבה כישרון והרבה טכנולוגיה, אבל השוק מאד קטן. גם מבחינת הוצאה על פרסום אנחנו במקום טוב. להוציא את בריטניה, אנחנו במצב טוב מאוד כתעשייה.

"רציתי להוציא את מקאן דיגיטל לעוד שווקים. קיימתי סדרת פגישות בעניין, בין השאר עם דונר. עשיתי לו פרזנטציות, ואמרתי לו שאין כיום רשת פרסום דיגיטלית שרוצה להיות רשת הפרסום הגדולה הבאה.

"דונר היה סבור שצריך לקדם את MRM. לדבריו, לחברה יש את הטכנולוגיה והיכולת, אבל חסר לה המיתוג. הוא לחץ עליי לקבל את העבודה. התייעצתי בבית, וקיבלתי את ההצעה".

קיבלת הרבה הצעות עבודה לאחר הפיטורים?

"קיבלתי הצעות ממשרדי פרסום מובילים, גם לנהל - חלקן מאהבת מרדכי וחלקן משנאת המן. בנוסף, קיבלתי הצעות מאוד מעניינות בתחום הטכנולוגיה. גם אילן ניסה לפצות אותי. הוא הציע לאמריקאים כי ביום שבו הוא יעזוב את מקאן אני אהיה אחת האופציות להחליף אותו".

ואתה מעוניין?

"אם פעם ארצה לחזור, אני לא רואה ג'וב יותר טוב. אבל זה לא משהו קונקרטי".

יש לך חלק גדול בהצלחה של מקאן דיגיטל ומוניטין באירופה. שקלת פעם לפתוח סוכנות עצמאית?

"כן, זה עבר בראשי. האפשרות להקים משרד שיחשוב אחרת עלתה על הפרק בחודשים האחרונים, אבל לא הבשילה בגלל ההצעה שקיבלתי מדונר. בהחלט ייתכן שזה יקרה ביום מן הימים. האמונה המקצועית שלי גורסת שיש מקום לסוכנות בכל מקום בעולם ובהחלט גם בישראל. כרגע אני מאוד ממוקד בתפקיד בניו יורק".

כבר עשית כמה מיליונים?

"לא, אני שכיר. הרווחתי טוב באנגליה ובמקאן, וגם בניו יורק אני הולך להרוויח היטב. אבל אני לא נוגע באופציות עם מקל".

עובדים לפי נוסחה

לפרנק יש הרבה ביקורת על שוק הפרסום בישראל - בעיקר כשמדובר בקריאייטיב. לדבריו, "בחמש השנים האחרונות אין בישראל קריאייטיב פורץ דרך - לא רק ממקאן, אלא גם משלמור ומראובני. מקאן קצת יותר טובים מכל השאר, אבל אין מישהו מצוין. רבות מהעבודות היותר קריאטיוויות נעשות בעבור לקוחות קטנים שאתם לא רואים. קשה לעשות דברים קריאטיוויים ללקוחות הגדולים. כבר כמה שנים טובות יש אצלם הסתפקות בטוב - וברגע שמכוונים לטוב, בהכרח הממוצע יהיה בינוני ומטה.

"רוב משרדי הפרסום בישראל הצטרפו למהפכה הירוקה: הם ממחזרים עבודות שכבר ראינו כמותן או דומות להן בעבר. אין לי ספק כי אם מישהו היה עושה מעשה ומקים משרד חדש שמציב אלטרנטיווה אמיתית ואמיצה ברמה המקצועית, הוא היה ממלא פער מקצועי גדול ומקבל הרבה מאוד עבודה ולקוחות.

"יו"ר איגוד הפרסום יאיר גלר עשה פרפראזה שלפיה המצוין הוא האויב של הטוב. לדעתי, אם אנחנו מסתפקים בטוב לא נגיע למצוין. ברגע שיו"ר האיגוד אומר שהמצוין הוא האויב של הטוב זה בעיני ההסבר הכי טוב לקריאייטיב בינוני ולתפיסה הבינונית כולה של ענף הפרסום".

אולי הלקוחות אינם פתוחים ונועזים מספיק?

"לא נתקלתי בלקוח שסירב לשמוע רעיון מצוין. לפרסומאים אין רעיונות מצוינים - ואם כן, הם ברמה של סרט ולא כאסטרטגיה. לכן הם לא מביאים ערך ללקוח. חלק מהעיתונים מספידים את מקאן. אותם אנשים מככבים כל הזמן: אודי פרידן עושה קאמבק, גדעון עמיחי נולד בקאמבק. אבל מי הטאלנט הגדול הבא?"

היו בזמן האחרון מהלכים פרסומיים שבכל זאת בלטו לטובה?

"קיטה של קוטקס (מקאן) והחשכת האתרים (r&y). זאת הבנה של המדיום. בעיני אין הבדל בין קריאייטיב, טכנולוגיה ומדיה. החיסרון של הדיגיטל הוא שהחשיפה היא אחד על אחד. הגישו לך את הפרסומת פעם אחת, פעמיים - וזהו, לא תראה אותה יותר".

מה אתה חושב על תופעת הפרזנטורים?

"זה אינדיקטור לאותו דבר. עובדים לפי נוסחה, מתוך עצלנות קריאטיווית מסוימת. זו נוסחה שעובדת כשהיא נעשית טוב, אבל היא שחוקה. זה ללכת על בטוח".

ומה דעתך על עמלות היתר?

"כל עניין עמלות היתר הוא לא כספי אלא ערכי. זו אינדיקציה לכך שהלקוחות לא רואים את התרומה של משרדי הפרסום שלהם כמשהו שצריך לשלם בעבורו. אם משרד פרסום היה נתפש כגוף שתורם הרבה ללקוח שלו, עמלות של 15% היו נתפשות כמשהו לגיטימי. אם אתה מאוד חולה וצריך מומחה, הדבר האחרון שתבדוק הוא כמה זה עולה לך. חלק ממשרדי הפרסום לא מביאים את זה לשולחן ולכן זה נראה ככה".

אין עליהם

ספר על מקום העבודה החדש שלך.

"MRM היא הכובע שתחתיו עושים את הקונסולידציה של כל הנכסים הדיגיטליים של מקאן. אספו הרבה מאד חברות מאוד קטנות ויצרו רשת דיגטלית עולמית. לחברה יש 67 סניפים ב-40 מדינות, כאשר השווקים המשמעותיים ביותר הם ארה"ב, סין והודו. זה תפקיד גלובלי שבסיסו בניו יורק, ואני לא חושב שיש ישראלי בתעשייה הזו שעשה או עושה משהו שאפילו דומה לסדרי הגודל של התפקיד".

תמשיך להיות מעורב בפעילות בישראל?

"לא".

אתה חושב שהעזיבה שלך תשפיע לרעה על פעילות המשרד?

"לא. יש שם חבורה של אנשים מדהימים. אני מכיר את השוק היטב, וחושב שאין עליהם. סמנכ"ל האסטרטגיה יוני קיש, שעובד במקאן דיגיטל, הוא בן אדם שיותר מדי שכל הוא החיסרון העיקרי שלו. השאלה היא איפה אתה שם את האנשים הכי טובים שלך".

אתה שם את האנשים במקום הכי צומח, ולא במקום שמייצר הכנסות ורווח.

"זה שיקול ניהולי לטווח ארוך. אני ואילן ומקאן מאמינים שלב העסק יצמח מהדיגיטל, כי הצרכן נהפך לדיגיטלי לחלוטין. לצרכן יש הרבה יותר כוח כיום".

התדמית של מקאן לא נפגעת בינתיים בגלל ההחלטה הזאת?

"בהכירי את השוק, מי שחושב שמקאן בירידה לא מבין שום דבר. מקאן תפתח את הפער מאדלר ב-2008. תסתכלו על המספרים: אדלר איבד את אולסייל, הום סנטר וחברת החשמל. מקאן קיבלו את המשביר לצרכן וניו-פארם. הפער כבר נפתח, והוא ייפתח עוד יותר. הסיבה לכך פשוטה: בהכירי את המובילים של שוק הפרסום - ואני אומר את זה בלי ציניות - אילן משחק בליגה אחרת לגמרי מבחינת ההבנה העסקית שלו. לכן מי שחושב שאדלר או באומן יעברו את מקאן חי בעולם לא מציאותי".

ההדחה שלך ושל מרגלית לא היתה יותר מדי אימפולסיוויות?

"אני לא רוצה להתייחס לזה באופן ישיר. אני עובד עם אילן 11 שנה באופן מאוד צמוד, והיתה בינינו מערכת יחסים טובה. המהלך הזה לא היה שעתו היפה ביותר, אבל מבחינתי מעז יצא מתוק והשינוי הוא לטובה".

איך הסתדרת כמנכ"ל משותף?

"בעיקרון, אם יש הפרדה מקצועית מלאה וחלוקת עבודה, אז זה עובד. בוודאי שזה מודל בעייתי - עסק אינו צריך להתנהל באופן דמוקרטי. זה יכול לעבוד, אבל מציב יותר קשיים".

היית מנכ"ל טוב?

"כן".

מהם היתרונות שלך כמנכ"ל?

"מובילות ותפישה יותר אסטרטגית וארוכת טווח - וכתוצאה מכך בניית צוות ומערכות ניהול. אני אדם מסודר ומתודולוגי".

ומהן נקודות החולשה?

"לפעמים חוסר יכולת להאציל סמכויות מתוך צנטרליזם. אני עדיין צריך לשפר את היכולות שלי בתחום יחסי האנוש".

אולי יש לך פה גדול מדי?

"דעתנות היא יתרון. מי שלא אומר את דעתו הוא לא מוביל אלא מובל".

רבע גיק

באיזה מהקמפיינים שעשית הרגשת שפיצחת את החברה והקפצת את הלקוח?

"חלק גדול מהעבודות שעשינו לסלקום היו כאלה. לפני כמה שנים סלקום היתה אנדרדוג, ותראו איפה היא נמצאת כיום. אני לא לוקח את הקרדיט ממקאן, זו עבודה משותפת. גם העבודה שנעשתה עם האגיס היתה מדהימה. לא רואים עבודות כאלה גם בחו"ל. פרוקטר, שמייצרים את פאמפרס, הביאו אנשים מכל היקום כדי להבין מה קרה - ולא הצליחו. אני אוהב גם העבודה שעשינו ל-yes. זה היה הבייבי שלי".

איפה אתה מרגיש החמצה?

"ביטוח ישיר זה פספוס גדול מאוד. אני חושב שגיבשנו להם אסטרטגיה מבריקה ונכשלנו בביצוע. הלקוח עשה טעות כשהעדיף את הטווח הקצר על פני הארוך, ולא הלך עם האסטרטגיה. היה צריך לתקן את העובדה שנעשה קמפיין לא טוב ולהמשיך הלאה. במקום זה הוא חזר למשרד הפרסום הקודם שלו, שהמשיך לעשות לו עבודה בסדר".

בסופו של דבר, כשבוחרים משרד פרסום השיקולים הם לא רק מקצועיים אלא גם אישיים.

"אני לא תמים, תמיד יש פוליטיקה. לפי תפישת העולם שלי, אם תביא מספיק ערך לשולחן - הלקוח יהיה איתך. בטווח הקצר, האישי מנצח. בטווח הארוך, אחרי שבעל המניות ייכווה הוא יחפש את הערך".

בדירוג האינטראקטיב של יפעת דורגתם במקום הראשון, דבר שהביא לסכסוך מתוקשר בין מנכ"ל מקאן דיגיטל יוסי ארז לבין מנכ"ל אידיאולוג'יק ינון לנדנברג.

"הדירוג הוא לא מושלם. הוא מייצג 80%-90% ממה שקורה בפועל. אני חושב שהמספרים של אידיאולוג'יק כוללים גם מדיה של חברות אחרות, מה שאנחנו לא מכניסים לדירוג שלנו. השווי שלו שפורסם בעיתון - 136 מיליון שקל - הוא נמוך. אני מזכיר שפובליסיס העולמית קנו את דיגיטס ב-1.3 מיליארד דולר. אידיאולוג'יק הם אחלה חברה, שמבינה את העסק. הם לא מינפו את זה כי הם לא יצרו עסק שיודע לייצר לקוחות".

ובכל זאת הם הובילו את השוק.

"הם הובילו כשהדיגיטל היה 2% מהעסק. כשצריך לנהל 50 מיליון דולר וסוכנות של 200 איש זה אחר לגמרי".

ולמה מקאן הצליחה? אולי בזכות לקוחות שעברו אליה אוטומטית?

"אין אף לקוח שעבר אוטומטית. זה שטויות. כולם בודקים. כל לקוח הצריך עבודה ושכנוע, וגם מכרז. תסתכלו איזה מכרז עשינו עם יוניליוור. זה הרבה יותר מהמיתוס שלפיו אילן מרים טלפון ואומר להם: ?תעבירו את התקציב'. כיום מפרסמים מבינים את החשיבות של הדיגיטל".

מי יהיו היורשים של מייסדי ענף הפרסום בישראל?

"אין ספק כי בעשור הבא הגרעין המקצועי של התעשייה הזאת יבוא מתוך הסוכנויות הדיגיטליות. לכן מי שיצליח לבנות סוכנות דיגיטלית טובה יוביל את כל התעשייה. איך זה ייעשה בדיוק? הדור של מנכ"ל מקאן דיגיטל יוסי ארז צריך להוביל את התעשייה. בני הדור הקודם של תעשיית הפרסום ייהפכו לבעלי מניות. הם לא כשירים לנהל את העולם החדש של פרסום ושיווק בעידן הדיגיטלי. אני אוהב את זה, אני רבע גיק. אני לא רואה את דור המייסדים הולך ונהפך לכזה".

אתה משקיע בחברות סטארט-אפ?

"השקעתי בחברת סטארט-אפ אחת כמה מאות אלפי שקלים, ויש לי שם אחוזים בודדים".

איזו חברה?

"אני לא יכול לומר".

מה דעתך על הלחצים שהופעלו על יפעת, והחלטתה להפסיק את דירוג משרדי הפרסום?

"זה מריבות היהודים בגרסה מקומית, מכות בשכונה. זה לא הגיוני שלא תהיה מדידה. ואגב, המדידה צריכה להתבסס על מידת האפקטיוויות של הקמפיינים ולא על היקף הפרסום. הגודל הוא תוצאה ולא סיבה".

איזה נתח מעוגת הפרסום יתפוס בעתיד הדיגיטל?

"תוך חמש שנים צורת החשיבה של הפרסום הדיגיטלי תהיה הכי גדולה. אני מעריך שהפרסום באינטרנט יתפוס 30%. זה מתקדם בהתאם לקצב החדירה של הפס הרחב".

איפה תהיה מקאן אריקסון בעוד חמש שנים?

"זה מאוד תלוי בזהות של מי שיוביל את המשרד".

נניח שאותם אנשים.

"גם הכי גדול וגם הכי טוב. אם אילן עוזב, אני משנה את התחזית".

ואיפה אתה תהיה בעוד חמש שנים?

"אני לא יודע, הכל פתוח. מה שבטוח הוא כי לכל מה שאעשה תהיה זיקה לעולם הדיגיטלי".

באיזה לקוח אתה חולם לטפל?

"נייקי. יש להם יכולת לעשות פתרונות חוצי פלטפורמות, רעיונות שמקיפים הרבה אלמנטים של העסק".

מה תהיה המגמה העיקרית באינטרנט ב-2008?

"זה לא משהו כל כך מפוקס. זה מתקדם בהרבה חזיתות במקביל - וידאו, רשתות חברתיות, פרסנוליזציה - הטרנדים ממשיכים במקביל להתפתחות טכנולוגיות חדשות. זו השנה שבה נתחיל לראות את המתחרים הגדולים בעולם הפרסום הישן עושים צעדים יותר משמעותיים בעולם הזה".

אורן פרנק גיל: 43 מצב משפחתי: נשוי + 1 מגורים: שכונת צהלה, תל אביב תפקידים קודמים: קופירייטר בבילצקי ערמוני יהושע, מנהל קריאייטיב בשלמור אבנון עמיחי, מנהל קריאייטיב במקאן אירופה עוד משהו: אוהב לצלול ("כי שם אין טלפון ואי-אפשר להשיג אותי")