עולם האינטרנט הולך ותופס תאוצה בשנים האחרונות - על זה אין ויכוח. גם הבלוגים, הטוקבקים והקהילות החברתיות מעצימים את התהליך. היום כל אחד יכול לקבל במה ומיקרופון כדי להשמיע את מה שהוא חושב ובכל נושא.

עד כמה מדובר בדבר חיובי ומהן ההשלכות על העיתונות המודפסת? בכך דנו בפאנל "השפעת האינטרנט והטכנולוגיה על עולם העיתונות", שהנחה חיים שיבי בכנס אילת לעתונות.

את הגישה הביקורתית יותר הציג שמוליק שם-טוב שהוא יו"ר דירקטוריון רדיו ירושלים ומנהל תוכן ב-JCS. "האינטרנט הוא כלי אדיר למניפולציות, שקר ודיסאינפורמציה - כל דבר שרוצים אפשר להעביר דרך האינטרנט ודרך מושגים של 'באזז', 'ספין' ו'יח"צנות'. ללוביסטים, יח"צנים וספינרים יש מעמד יותר גבוה מאשר לעיתונאי. זה אמנם קיים בכל כלי התקשורת אבל באינטרנט זה בעוצמה אדירה. חממה מוצלחת לגידולי פרא. כל אחד משפיע. עיתונאי ותיק שווה לצעיר שרלטן ומתחזה", הוא אמר.

שם-טוב סבור כי הרשת מאיימת על העיתונות הכתובה כי "מי יכול לעמוד מול כזאת עוצמה, כמויות ויכולות". הביקורת שלו גם התייחסה לאמינות של מה שמתפרסם ברשת. "כולם יודעים שכמעט כל ידיעה שנכנסת לאינטרנט עוברת בלי שום תהליך של אימות ובדיקה. כל הזמן מוכרים באינטרנט משהו. זה אינו תהליך עיתונאי של מידע נקי מאינטרסים. בעיתונות המטרה היא לא רייטינג או מכירה אלא חובה לאמת ונאמנות לקורא. עיתונות נמדדת בכמות החומרים שאחרים מונעים ממנה להכנס ובכל זאת נכנסים. היא צריכה לחזור ללחם ולחמאה - מידע מהימן, רצף עובדות ועדויות".

דבורית שרגל, עורכת תפוז (וכותבת הבלוג וולווט אנדרגראונד) לא מסכימה עם שם-טוב. "כולם מוכרים. גם בעיתונות המודפסת. אני שבויה של האינטרנט והסטנדרטים שלי כבלוגרית אינם רחוקים מאוד מאלה של העיתונות. האינטרנט זה לא מערב פרוע. כולם מפחדים מתביעות ואנחנו מעסיקים יועץ משפטי צמוד. לכל מילה יש משמעות, כמו בעיתונות המודפסת".

אבי משולם, עורך וואלה, אמר שלא צריך להבהל מההתפתחות המהירה של הרשת, "זה כמו אדם שהיה מורעב הרבה שנים ואז דחפו אותו לסופרמרקט מלא מוצרים. עברנו מערוץ אחד לאינספור ערוצים. רק עוד שנתיים שלוש נבין מהי השפעת האינטרנט על עולם התקשורת".

עוד בצד המסנגרים על מהפכת האינטרט היה רותם דנון, עורך ראשי של נענע 10. הוא אמר שאין מדיה שלא קמה והספידה את זאת שקדמה לה אבל בסופו של דבר השינויים היו הדדיים ולחיוב. "אין כלי שהכניס דמוקרטיה לעיתונות יותר מהאינטרנט. הוא מאפשר מיידיות ופתיחות".

משולם הוסיף כי העיתונות המסורתית "קיבלה מכה קטנה בטוסיק מהאינטרנט אבל זה רק מחייב אותה לעבוד טוב יותר. גם מהדורות הערב בטלוויזיה לא יפתחו עם משהו שקרה ב-11 בבוקר וכבר שודר בכל הערוצים. הם חייבים לייצר משהו חדש. בחלק א' של עיתון הארץ רואים פרויקטים חדשים ומשתנים כי מי שלא משכיל להתשנות לא יקראו אותו ומי שיעשה את העבודה הטובה ביותר, אותו יקראו".

לפחות על דבר אחד שאמרה שרגל נראה שכולם מסכימים - בכנס העיתונות בשנה הבאה צריך להקדיש יותר זמן לדיונים שעוסקים ברשת או כפי ששרגל אומרת: "לא מתקבל על הדעת שיהיה רק פאנל אחד שעוסק באינטרנט".