"אתה הולך להפיל את בית המקדש של החילונים", הזהירו באחרונה את שר התקשורת, אריאל אטיאס, כמה ממקורביו. אבל השר אטיאס, כפי שחשפנו לפני כשבועיים בלעדית ב-TheMarker, אינו מתרגש, ונמצא בעיצומו של מהלך להכנת הצעת חוק שתמנע גישה חופשית באינטרנט לאתרים של פורנוגרפיה, אלימות והימורים.

בינתיים קיימת הצעת חוק של חברו של אטיאס למפלגת ש"ס, ח"כ אמנון כהן, שמבקשת לחייב כל אדם שיבקש לצרוך תכנים פורנוגרפיים או אלימים, להזדהות בפני ספק האינטרנט שלו, שבאמצעות מנגנון מעקב וזיהוי ביומטרי (על ידי טביעת אצבע) יוודא שהמנוי בגיר.

הצעת החוק של ח"כ כהן היא עתידנית ובלתי ישימה - זאת מבין כל אחד. במקרה הטוב, היא תתאפשר מבחינה טכנולוגית בעוד כמה שנים, ובמדינה שבה ממתינים כמעט שלוש שנים כדי לבצע הוראת חוק ליישום תוכנית ניידות המספרים, היא נראית חסרת סיכוי. הצעת החוק של ח"כ כהן נועדה, ככל הנראה, לשמש נייר לקמוס לאטיאס, כדי לבדוק את התגובות של גורמי התעשייה והציבור לאפשרות של צנזורה באינטרנט בישראל.

אין זו הפעם הראשונה שח"כ כהן מושך אליו את האש בנושאי חקיקה בתחום התקשורת, ומשרת כך את השר אטיאס. כך קרה עם הצעת החוק של כהן בעניין הארכת זיכיונות תחנות הרדיו האזורי ללא מכרז.אטיאס, שהקפיד שלא להשמיע את קולו לאורך כל המאבק שהתקיים בעניין. ואולם הלחץ שמופעל על מועצת הרשות השנייה בעקבות העברת החוק של כהן יחייב אותה לבחון את העניין ואולי אף להכשיר את עלייתם לאוויר של ערוץ חרדי וערוץ לציבור הדתי, שהשר מעוניין בהם.

אבל סינון תוכני רשת האינטרנט הוא עניין שאטיאס מייחס לו חשיבות עליונה ונראה, שלא ייתן לאיש להפקיע ממנו את העיסוק בו - גם לא לח"כ כהן. העובדה שהשר אטיאס אינו צורך שירותי אינטרנט מביתו לא מנעה ממנו להוציא תחת ידיו, לפני כמה חודשים, את הרפורמה החשובה ביותר שקיבל שר תקשורת בישראל בשנים האחרונות - מדיניות השימוש בטלפוניה על גבי הרשת.

אטיאס אינו חושש לקבל החלטות מעוררות מחלוקת וייאמר לזכותו שאינו מנסה לשאת חן בעיני מישהו . בשנה האחרונה הצליח אטיאס להעביר שורה של רפורמות חשובות, למורת רוחן של ענקיות הסלולר. אטיאס טוען, ובצדק, שבעידן ההתלכדות (החיבור בין תוכני פלטפורמות התקשורת השונות) אין עוד היגיון בכך שפורנוגרפיה או אלימות קשה מסוננת בצורה קפדנית בערוצי הטלוויזיה והטלוויזיה הרב-ערוצית, בעוד שבינטרנט, שבקרוב תתממשק בכל בית בישראל לטלוויזייה בסלון, הנושא פרוץ ובלתי מוסדר. אכן, מדובר בקושי ואנומליה שקיימים בהסדרת השידורים בישראל, כמו בכל העולם, אך נדמה שאטיאס מנסה לפתור את הבעיות במהלך אגרסיווי וקיצוני במיוחד, בעוד שקיימות חלופות הגיוניות בהרבה להסדרת המצב.

לא סומך על ההורים

הצעת החוק של אטיאס, מבקשת, כאמור, לתחייב את ספקיות האינטרנט בישראל לעשות שימוש במסננים במרכזיות הרשת שלהן, שימנעו גישה לאתרי פורנוגרפיה והימורים - אלא אם המנוי ביקש במפורש לפתוח אותם עבורו. השר קיים בעניין שיחות עם משרד המשפטים ועם אישים בענף התקשורת, בניסיון להגיע עמם להסכמה על מודל סינון התכנים. לטענתו, המצב שבו ספקיות האינטרנט משווקות באופן עצמאי תוכנה לסינון ביתי של תכנים, אינה הפתרון הנכון. הוא מתקשה להאמין שמשפחות יתקינו תוכנות סינון מבחירה ומרגיש שצריך לסנן את התכנים כבר ברמת המרכזייה, ולפתוח אותם למשתמשים רק על פי דרישה. מובן,שמדובר בפגיעה בפרטיות המנויים, ששמותיהם יירשמו במאגרי המידע של חברות האינטרנט.

ואולם, אטיאס מסרב לקבל כל ניסיון להניא אותו מההתנגשות החזיתית הבלתי נמנעת מול גופים חילוניים שיעלו בחודשים הקרובים הסתייגויות רבות למהלך בטענה לפגיעה בזכויות יסוד בסיסיות, כדוגמת הזכות לפרטיות, חופש הביטוי וחופש העיסוק. משום שהוא חדור אמונה במהלך, אך בוחן בימים אלה דרכים למציאת המודל הנכון שיאפשר, מצד אחד, פיקוח גדול יותר על חשיפת קטינים לתכנים ברשת, ומצד שני, להימנע ככל הניתן מאיסורים מחמירים וגורפים מדי שיעוררו כלפיו ביקורת קשה.

אבל גם אטיאס מבין שהחלטה על צנזורה גורפת אינה דמוקרטית ואינה ישימה בהוויה הישראלית ושברגע שקובעים כלים ראשוניים לחסימת תכנים, המדרון נהפך חלקלק מתמיד כך שבעתיד ייקשה למנוע את הרחבת הצנזורה.

הצעד הראשון כבר הושלם

את הצעד הראשון לקראת הגברת הפיקוח על האינטרנט ומניעת פגיעה בקטינים השלים באחרונה השר כשהורה על תיקון רישיונות חברות הסלולר, כך שהחל בשבוע שעבר החברות אינן מאפשרות עוד גישה לשירותים אירוטיים בפורטלים הסלולריים שלהן. רק לפני כשנה התראיין השר אטיאס לעיתון החרדי "משפחה" ואמר: "צריך לעצור את השיטפון הזה - כך אמרו לי ראשי הישיבות. אני משוכנע שהדרך היא לנטרל את המרכיב הדתי, וליצור הידברות עם החברות הסלולריות כדי לעצור את השיטפון של המידע האסור שמציף את מכשירי הטלפון". כך מבקש אטיאס להקשות על קטינים, המנסים כיום להתחזות לבוגרים את הגישה לשירותים אירוטיים בפורטלים הסלולריים. למעשה, מהשבוע שעבר מחייב המשרד כל בוגר שרוצה לצרוך שירותים אירוטיים בפורטלים הסלולריים, לשלוח פקס או אי-מייל בצירוף סריקה של תעודת הזהות שלו, כולל תמונה. אלא שעדיין ניתן, כמובן, לגלוש בחופשיות לתכנים פורנוגרפיים באינטרנט דרך הטלפון הסלולרי.

הצעת החוק בעניין הצנזורה על האינטרנט נועדה גם להשתיק את הטענות על כך שאטיאס מעמיד הגבלות רק על שירותי הסלולר, בעוד שבטלוויזיה הרב-ערוצית יש גישה חופשית יחסית לתכנים אירוטיים ובאינטרנט הגישה אליהם חופשית לגמרי.

המהלך של אטיאס צפוי לעורר נגדו טענות מסוג "אטיאס הופך את ישראל לאיראן" או "אטיאס מחזיר את שוק התקשורת לתקופת החושך". אטיאס מודע לכך, כמובן, ויודע שהביקורות הקשות עשויות להאפיל על רשימת ההצלחות שלו בתחום צרכנות שירותי התקשורת.

הדבר הטבעי ביותר שיכול אטיאס לעשות, הוא להמתין למסקנות ועדת גרונאו לבחינת כללי הרגולציה בענף. ואולם נראה שאטיאס לא ממש ממתין לגרונאו בעניינים הבוערים בעיניו. לחלופין, אטיאס יכול לחייב את ספקיות האינטרנט לספק לכל מנוייהן תוכנות בייתיות לסינון אתרים ולהותיר בידי ההורים את הבחירה אם להשתמש בהן או לא. אבל נדמה שאטיאס לא נוטה להתפשר בעניין זה - כך שהמאבק הציבורי על החופש של האינטרנט בישראל הוא בלתי נמנע.

כסף כחול - שוק של מאות מיליוני שקלים בשנה

עד שהוטלה על חברות הסלולר חובת השימוש בקוד גישה (1919) להגבלת הגישה לתכנים פורנוגרפיים, הגלישה לאתרים פורנוגרפיה דרך הסלולר סיפקה לכל אחת מהחברות בענף עשרות מיליוני שקלים בשנה. ההערכה היא ששוק הסלולר כולו רשם הכנסות של קרוב ל-130 מיליון שקל בשנה מתחום זה. החיוב בקוד גישה, שנקבע לפני כמעט שלוש שנים, הקטין את ההכנסות בכמחצית - לכ-60 מיליון שקל בשנה.

שוק האירוטיקה בפורטלים הסלולריים של חברות הסלולר נאמד בפחות מ-20 מיליון שקל בשנה. יותר מ-15% מסך המנויים הסלולריים מבצעים גלישה סלולרית קבועה באמצעות הפורטלים של החברות. מספרם צפוי לגדול ככל שהחברות יעבירו יותר ויותר מנויים לשירותי הדור השלישי, שכיום מונים כבר יותר מ-850 אלף מנויים. בסך הכול, הפורנוגרפיה מכניסה לכל חברות התקשורת בישראל (בזק, חברות השיחות הבינלאומיות, חברות הכבלים, yes וחברות הסלולר) מאות מיליוני שקלים בשנה.