עולם התוכנה משתנה לנגד עינינו. בעבר זה היה די פשוט: לקוח פרטי היה הולך לחנות ורוכש קופסה עם תקליטור שהכיל את התוכנה. ארגונים היו משלמים לפי מודל הרישוי המסורתי, כלומר רוכשים מספר רב של רישיונות תוכנה ומתקינים על המחשב בארגונים. ואולם הדחיפה העצומה שמעניק האינטרנט משנה את התמונה, ובשנתיים האחרונות צומח מודל תוכנה חדש שנקרא "תוכנה כשירות" (SaaS - Software as a Service). לפי מודל זה, נתוני הלקוח והתוכנה רצים בשרת המנוהל על ידי ספק התוכנה, וללקוח יש ממשק מבוסס ווב להפעלת היישום.

בין האפליקציות הפופולריות לשימוש במודל SaaS: ניהול שירות לקוחות (CRM), ניהול חשבונות, ניהול אתרים, משאבי אנוש, שיתוף, אבטחת מידע, גיבוי ואחזור, דוא"ל, מסחר אלקטרוני ועוד. לפי גרטנר, מודל SaaS אחראי ל-5% מההכנסות בתחום התוכנה, והוא צפוי לגדול ל-25% ב-2011.

למעשה, מודל תוכנה כשירות הוא מודל עסקי. האפליקציות מסופקות דרך הווב; הלקוח לא לוקח אחריות ולא מקבל בעלות על היישומים שבהם הוא משתמש; הוא משלם לפי היקף השימוש באפליקציות. אחת ההצלחות הגדולות בתחום היא חברת Salesforce.com, המספקת שירותי תוכנות של ניהול שירות לקוחות (CRM) דרך האינטרנט בכל העולם.

הטמעה מהירה למנכ"לים חסרי סבלנות

תוכנה כשירות היה אחד הנושאים המרכזיים שנידון בכנס 07 Software בשבוע שעבר. יואל נהרי, מנהל יחידת GTU ב-IBM, סיפר כי לא מעט ארגונים בודקים את מודל התוכנה החדש בגלל הגמישות העסקית שהוא מאפשר.

אחד הגורמים הפועלים לטובת מודל התוכנה כשירות קשור לכך שלארגונים רבים נמאס מהתעסקות מיותרת ב-IT (מיחשוב ושירותי מידע); למנכ"לים אין סבלנות להמתין להטמעת תוכנה חדשה בארגון, שאורכת לפעמים חודשים ושנים. הוא רוצה פתרון מיידי, והמודל הזה מאפשר זאת.

"במודל התוכנה המסורתי הכל אורך יותר זמן. עוברים כמה חודשים בין השקת גרסת תוכנה אחת לאחרת. במודל ה-SaaS השירותים מתקבלים מהר יותר", מסביר משה סלפין, האחראי על פעילות SaaS ב-IBM. רועי סער, יזם משותף וסמנכ"ל בחברת ספרה, המפתחת טכנולוגיה שמסייעת לחברות להעביר תוכנות שפותחו במודל מסורתי למודל SaaS, מסביר שרוב החברות והלקוחות אינם מעוניינים להתעסק כלל בתוכנה, אלא לקבל שירות. "את רואי החשבון ומשרדי עורכי הדין לא מעניין אם פלטפורמת התוכנה שלך רצה על מיקרוסופט או על קוד פתוח. הם הדיוטות בעולם הטכנולוגי. מה שמעניין אותם הוא השירותים העסקיים שהם יכולים לקבל. הם לא רוצים להתעסק עם IT והיו שמחים להוציא אותו החוצה".

דור רמתי, סגן נשיא למחקר פיתוח בחברת אוקטביאן, ספקית פתרונות תוכנה לשוק הפיננסי, מסכים: "נמאס להם שאנשי ה-IT אומרים להם שרק עוד 18 חודשים תוטמע הטכנולוגיה, או שאי אפשר להטמיע אותה מכיוון שמערכת מסוימת מבוססת על חברה מסוימת. הם רוצים לקבל שירות".

אבינועם נובוגרוצקי, מנכ"ל קלריזן, המפתחת שירותי ניהול פרויקטים לפי דרישה, מספר כי העולם העסקי החדש נהפך להרבה יותר דינמי בזכות הגלובליזציה, ולכן מודל תוכנה כשירות יעיל יותר לתנאי אי-ודאות, בעיקר בזכות השיתופיות שהוא מאפשר. "העבודה נעשית בשיתוף ונוצרת קהילה עצומה של ידע בזמן מהיר מאוד. אתה יכול להבין היכן הלקוחות שלך נתקעים, במקום לשלוח מנהל פרויקטים ללקוח כדי לקבל משוב", הוא מסביר.

נובוגרוצקי מציין עוד נקודה חשובה: מודל תוכנה כשירות מאפשר לחברות למכור ליותר לקוחות לפי מודל הזנב הארוך (מכירה למספר גדול יותר של לקוחות קטנים, במקום למספר מצומצם של לקוחות גדולים), כפי שנהגה גוגל.

בעיית המרחק וחששות אחרים

ירון דיציאן, מנהל מוצרים בחברת RSA, שרכשה את סאיוטה, החברה שממנה הגיע, חושף את אחת הבעיות הכואבות של מודל התוכנה כשירות: המחסום הפסיכולוגי של חברות שעלול למנוע מהן לאחסן נתונים קריטיים של הארגון במחשב או בשרת מרוחק. זהו מחסום קשה לשבירה: "המסחר המקוון מוצף ברמאויות ובגנבים. כמות הכסף שהולכת לאיבוד היא דמיונית", הוא מסביר. "מספיק שגונבים ללקוח שם משתמש וסיסמה, ויכולים לרוקן לו את החשבון". זו גם הסיבה שהלקוחות מאוד רגישים למידע שמאוחסן מרחוק.

מלבד בעיית אבטחת מידע, דיציאן מציין עוד כמה אתגרים במודל תוכנה כשירות: החשש של הארגונים מפני חוסר זמינות של המערכת; החשש שאי-אפשר להריץ את האפליקציות הקריטיות של החברה במודל או שהביצועים לא יהיו מהירים מספיק.

אחרון הדוברים בפאנל היה אבירם אייזנברג, מנכ"ל איגנייט, חברה המספקת שירותי פיתוח ותוכנה. בשונה מהדוברים האחרים, שהיו ספקים, אייזנברג סיפר על ניסיונו כלקוח של המודל. איגנייט פועלת בישראל ובאוקראינה ולכן ביקשה תוכנה שתספק שיתופיות בין כל צוותי העבודה. בסופו של דבר נבחרה תוכנה בשם lighthouse.

"אחת הבעיות שחווינו היתה בעיה של אבטחת מידע. הנתונים שלנו ישבו לצד נתונים של המתחרים שלנו. מצד שני, אמרנו לעצמנו שאם Salesforce.com מצליחה כל כך, אז מדובר רק במחסום פסיכולוגי ואין סיבה שלא נעשה זאת גם", הסביר אייזנברג.

בעיה אחרת שהעלה, נגעה לשינויים שאיגנייט ביקשה לעשות בתוכנה שרכשה. "שינויים לא פופולריים בתוכנה קשים לביצוע", סיפר. בעיה אחרת נגעה לגיבוי ושחזור: "שאלנו את עצמנו מה קורה אם יהיה חס וחלילה אסון. מי דואג לי לגיבוי? המסקנה בעניין זה היא שצריך לעבוד עם ספק תוכנה טובה. גם בעניין התמיכה היו לנו דאגות. כשאתה משתמש במודל תוכנה כשירות, מישהו אחר מחליט מתי להוריד את המערכת לתיקונים. מי קובע מתי זה נוח? זו שאלה שצריך לענות עליה".

אייזנברג ציין חיסרון נוסף של מודל התוכנה כשירות - העובדה שהתוכנות אטיות וחלשות מבחינת שימושיות. לתוכנה במודל קליינט קל יותר לרוץ במחשב. "בסופו של דבר גילינו שאנחנו עושים הרבה מאוד דברים מחוץ לתוכנה, ואז טוענים את החומר אליה".