אלי אופר: יש להרחיב תמיכה במו"פ לתחום השירותים

משרדי התמ"ת והבטחון בוחנים הקמת קרן משותפת לתמיכה במחקר ופיתוח (מו"פ) בתחום דואלי, מוצרים שיכולים לשמש לצרכים בטחוניים ואזרחיים. "מתגלגלת הקמת קרן חדשה למו"פ דואלי, שתנוהל על ידי המדען הראשי, שבה חלק מהכסף יבוא ממשרד הבטחון", אמר אופר.

"דבר נוסף שאני מנסה לקבל, הוא שילוב מו"פ בתחום השירותים. התחלנו להתעסק עם זה, ויש לי הרבה מתנגדים, אבל אני חושב שאנחנו כמדינה צריכים להיכנס לזה. לדוגמה, הטלפוניה הסלולרית - גם מומחים לא יודעים היכן עובר הקו בין שירות לתוכנה. צריך להסתכל על זה בצוררה חדשה". לדבריו, גם בוולמארט וב-IBM משולבים פיתוחים טכנוטלוגים ושירותים.

בנושא התקציב אמר אופר, כי תקציבו לשנת 2010 היה במקור 1.5 מיליארד שקלים. "יש לי הבטחות שהשנה נקבל עוד. הצורך השנה כ-2.5 מיליארד שקלים. על תקציב 2011-2012 נילחם שיהיה דומה. לקראת 2015 אנחנו צריכים להגיע ל-3 מיליארד שקל תקציב למו"פ", אמר.

לדברי אופר, הוא מציע כי 20%-30% מתקציב המדען יופנה לסקטורים יעודיים והשאר לכלל המשק.

חיים שני, מנכ"ל משרד האוצר: צוות ההיי-טק בוחן הגדלת השקעות מוסדיים במחקר ופיתוח

צוות שהקים מנכ"ל משרד האוצר, חיים שני, לבחינת עתיד ההיי-טק בישראל, בוחן אפשרויות להגדלת השקעות גופים מוסדיים במחקר ופיתוח (מו"פ). "אנחנו בוחנים מדוע משקיעים מוסדיים בישראל משקיעים פחות במו"פ יחסית למקביליהם בארה"ב ובאירופה", אמר שני.

בנוסף בוחן הצוות, מדוע קמות פחות חברות היי-טק גדולות בישראל בשנים האחרונות. לדברי שני, הצוות בוחן אם ניתן לקדם הקמת חברות היי-טק גדולות, או שמה שקורה בישראל הוא מגמה עולמית.

"המציאות הנוכחית בה הרבה מדינות מנסות להמציא עצמן מחדש מחדדת את חשיבות החדשנות, וכולן מנסות להבין מה ישראל עשתה נכון בעשרות השנים האחרונות", אמר שני. "זה מטיל עלינו אחריות להבטיח שההצלחה הזו תימשך", הוסיף.

שני הדגיש, כי תעשיית הידע חשובה במיוחד למשק. על פעילות הצוות, שנשמרה עד כה בחשאיות אמר שני, כי הוא בוחן היבטים לטווח בינוני וארוך בתעשיה הטכנולוגית.

"ננסה לנתח את כל הגורמים שמשפיעים על ההצלחה, משלב החינוך. ננסה להבין צרכים עתידיים של חינוך טכנולוגי בחינוך יסודי ועל יסודי. נמפה חוסרים וננסה לראות מה ניתן לעשת למלא אותם ביכולות הוראה", אמר שני. בנוסף נבחנים הקשרים בין האקדמיה לתעשיה והדרכים לחזק אותם והקמת מרכזי מצוינות.

"הממשלה מהווה צרכנית משמעותית של IT. היא משקיעה מיליארדי שקלים בטכנולוגיות וננסה להבין אם ניתן לעשות יותר, כדי שגם הממשלה, בעשייה שלה, תוביל חדשנות בתעשיה הישראלית.

אין נושא אחד, כדור כסף, שרק בזכותו נצליח. פעילות מדען ראשי היא קריטית, מהווה מקור לחיקוי על ידי מדינות רבות ואין ספק שנצטרך להמשיך לעודד אותה". לדבריו, תיבחן האפשרות לעודד גם תעשיות ספציפיות, לא רק ננוטכנולוגיה וביוטכנולוגיה שהממשלה בעבר החליטה על קידומן. "נצטרך להחליט, אם המדינה רוצה לעודד הצמחה של תחומים ספציפים או להישאר נייטרלים ולתת לכוחות השוק לפעול", אמר שני.

ענת לוין, משנה למנכ"ל מגדל: ניתן להשקיע 8 מיליארד שקל מכספי המוסדיים בהיי-טק אבל צריך לשנות תקנות

"השוק המוסדי שינה פניו לפני מעט יותר מעשור. תקנות ההשקעה שונו וממדינה שהכתיבה למוסדיים היכן להשקיע עברנו למצב שהכל מותר בכללי פיזור מסויימים". כך אמרה ענת לוין, המשנה למנכ"ל חברת הביטוח מגדל ומנהלת ההשקעות של החברה.

לדבריה, השקעות מוסדיים שניסו לגעת במו"פ החלו ב-2000-2001 בתקופת הבועה. "זה היה עצוב למשקיע במיוחד כשמעמיסים על זה דמי ניהול, ומאז ההשקעות הללו נעלמו לרמת טפטוף", אמרה. לדבריה, השאלות הן מהם החסמים ולמה מוסדיים לא משקיעים בתעשיה שבבסיסה יוצרת ערך אמיתי למדינת ישראל.

"אנחנו לא חיסכון לטווח ארוך וצריך לנפץ את התפישה הזו", אמרה לוין. "הרגולציה בכלל זה במשרד האוצר הופכת השקעות לטווח ארוך לקצרות טווח. המפקח על שוק ההון ניסה לתקן את זה. זו תהיה משימה קשה וחשובה לכל מי שמתכוון לכוון את כספי המוסדיים לתחום", אמרה.

סיבה שניה היא העדר מוטיבציה בקרב מוסדיים להשקיע בחברות טכנולוגיות לטווח ארוך. "אנחנו נמדדים על תקופות מאוד קצרות ודומים לראש עיר שלא רוצה לעשות רכבת תחתית בתקופת כהונתו", אמרה. "בנוסף, ישנן מגבלות רגולטוריות שמגיעות ממס הכנסה של הגבלת אחזקה על 20% בחברות. אסור לנו לצאת לדרך עם אחוז כה נמוך בחברה שאתה מתכוון ללוות הרבה זמן. כמו כן, פעם אחת ולתמיד צריך להחליט אם מוסדיים מעבירים לפיטנגו את ניהול הכסף או שרוצים שהם במקביל ישקיעו ויובילו חברות ויהוו בעל הון שיכול להמשיך להשקיע בחברה על פני זמן. אין ספק שצריך לעודד אותנו ללוות חברות על פני זמן יש לנו אמצעים כספיים לכך. לא נכון שלא נוכל לעשות זאת ישירות אלא באמצעות קרנות", אמרה.

לוין הוסיפה, כי המוסדיים יצטרכו להבהיר את הסיכון בהשקעה לעמיתים. "אנחנו מדברים על 2% מכספי הפנסיה שיושקעו בתעשיות כאלה. היום 400 מיליארד שקל הם כספי חיסכון שנקראים לטווח ארוך. 2% זה חלום טוב ונכון אבל דורש בניית תשתית מאוד חזקה בגופים מוסדיים ומעורבות ממשלתית - אולי כסף ערבויות פארי פאסו מהמדען הראשי או כל דבר אחר", הוסיפה.

יוג’ין קנדל: יש להגדיל את מימון חברות הטכנולוגיה בהנפקות ראשונות בבורסה

"ישנה עכשיו קונסטלציה מאוד טובה של תמיכת משרדי ראש הממשלה, האוצר והתמ"ת בחשיבות התעשייה הטכנולוגית", אמר יוג'ין קנדל ראש המועצה הלאומית לכלכלה.

לדברי קנדל, הממשלה צריכה לצאת מנקודת מבט שאינה קיימת בתעשייה, ממנה מסתמנים שלושה נושאים מרכזיים לטיפול: "אנחנו כממשלה צריכים להסתכל על נושאים שיכולים להעצים את התעשייה, באמצעות פתרון בעיות שהתעשייה לא יכולה, או שקשה לה לטפל בהן", אמר קנדל. "אנחנו מסתכלים עליה כתיק השקעות של המדינה - פורטפוליו. לכן אנחנו צריכים לחשוב גם על גיוון וסיכונים, לא רק על צמיחה. יש יתרון משמעותי לפיזור. רוב התעשייה ממוקדמת בטכנולוגיית המידע (ICT). אנחנו צריכים להיות מפוזרים יותר גם בתוך התחום וגם בתחומים בהם יש לישראל יתרון יחסי, דוגמת תחליפי נפט ומרכזי מצוינות".

הנושא השני לטיפול, לדברי קנדל, הוא הצמחת חברות גדולות: "אנחנו לא רוצים להקטין בשום פנים ואופן את האווירה של יזמות מתפרצת שאנשים כמו יוסי ורדי מפתחים פה. אבל כממשלה יש לנו גם מטרות, לדוגמה, שאנשי מו"פ יהיו פחות מ-10% מאוכלוסיית ישראל. אנחנו צריכים שהיא תעצים מבחינה טכנולוגית תעשיות נוספות ותהיה מכפיל תעסוקתי. מכפיל תעסוקתי של חברות גדולות הוא הרבה יותר גדול משל חברות קטנות. לכן, היינו רוצים לראות יותר חברות גדולות. גם שדירה ניהולית מתפתחת יותר בתעשיות גדולות. כיוון שלתעשייה אין מטרה של עידוד הקמת חברות גדולות, הממשלה צריכה לעודד את זה".

הנושא השלישי הוא המימון, מסביר קנדל: "אנחנו בנויים יותר מידיי על הון זר. זה מוזר שהון ישראלי, שיש לנו לא מעט ממנו עכשיו - כולל של משקיעים מוסדיים, כמעט לא מיוצג בשלבים ראשונים ושניים של התעשייה הצומחת. זו אנומליה שפנסיונרים של מדינת ניו יורק מממנים אותנו, ולפנסיונרים של מדינת ישראל אין גישה לתעשייה הטכנולוגית. זה קשור גם להצמחת חברות, כי כסף זר פחות סובלני. אנחנו רוצים, שכסף ישראלי יושקע בתעשייה הזו לטווח ארוך, וייתן לחוסכים ישראלים גישה אליה".

קנדל הוסיף, כי המערכת הממשלתית הציבה מטרה של בניית מערכת משולבת ותומכת בתעשייה טכנולוגית, משלב החינוך היסודי דרך החינוך האקדמי, המו"פ והקשר בין האקדמיה לתעשייה. המלצות הגורמים המשתפים פעולה בחשיבה זו יובאו בקרוב לאישור הממשלה, במטרה להצעיד את ישראל קדימה.