תקציב לשכת עורכי הדין הצפוי לשנת 2010 עומד על 57 מיליון שקל. תקציב זה מורכב ברובו מהכנסות מדמי חבר בסך של 40.6 מיליון שקל. דמי החבר לא יועלו בשנה הבאה ויעמדו על 50 עד 95 שקל לחודש בממוצע לעורך דין, כמו ב-2009.

עוד בתקציב, ניצול כספי הרזרבה של הלשכה בסך כ-2 מיליון שקל, וייעוד כ-4.5 מיליון שקל מכספי הרזרבה לפרויקטים שונים. הצעת התקציב תובא לפני ועדת הכספים של הלשכה בעוד כשבוע, וההצבעה עליה, לאחר הדיון בהסתייגויות, צפויה להיות ב-26 לחודש.

תקציב הלשכה אינו שונה בהרבה מזה שהועבר בשנה שעברה, ואולם כמו בכל שנה, צפוי התקציב גם השנה לעורר התנגדויות והסתייגויות לא מעטות. אחת ההסתייגויות הצפויות היא זו של ועד מחוז תל אביב, בראשות עו"ד דורון ברזילי, שעתר בשנה האחרונה פעמיים לבית המשפט לעניינים מנהליים נגד הקריטריונים שקבע הועד המרכזי בלשכה לחלוקת תקציב הלשכה בין המחוזות.

על פי התקציב החדש, תקציב ועד מחוז תל אביב יעמוד על כ-9.9 מיליון שקל, לעומת 9.4 מיליון ב-2009. תקציב יתר המחוזות יישאר כמעט ללא שינוי, והסכום הכולל שיועבר למחוזות לפי הצעת התקציב הוא קרוב ל-21 מיליון שקל. ברזילי אמר כי "לצערי דבר לא נלמד מהעבר. ועד המחוז קופח ועדיין מקופח מתקציב לא ראוי, שאינו משקף את הפעילויות האמיתיות של ועד המחוז".

לדברי ברזילי, "לא יעלה על הדעת שמחוז, שלמעשה מממן את מרבית כספי הלשכה, יזכה בסופו של יום לתקציב גרעוני". ברזילי הוסיף כי "לפני מספר ימים ועד המחוז הגיש עתירה בעניין על מנת שיקבעו אחת ולתמיד קריטריונים ראויים, ואני מקווה שראש הלשכה יתעשת ובכל זאת יועבר תקציב ראוי, שיאפשר למחוז לעבוד כיתר המחוזות האחרים".

ראש הלשכה עו"ד יורי גיא-רון דוחה את הטענות של ברזילי וטוען כי "תקציב מחוז תל אביב גדל". לדבריו, "כשקיבלתי את ראשות הלשכה התקציב שלהם עמד על 7.8 מיליון שקל ובתוך שנתיים גדל ב-2.2 מיליון שקל. בנוסף, החלטנו לא לאפשר פגיעה נומינלית בתקציב המחוזות בשנתיים הקרובות, לכן ביקשנו מחשב הלשכה להפעיל את הקריטריונים החדשים שנקבעו גם ל-2009, כך שאין פגיעה במחוזות גם בשנה זו."

לפי הצעת התקציב, תוציא הלשכה על שיפוט משמעתי ואתיקה כ-1.3 מיליון שקל; על מאבקים להגנת המקצוע ואי הסגת גבול המקצוע (למשל תביעות נגד חברות ויחידים שאינם עורכי דין המתיימרים לייצג לקוחות בהליכים משפטיים) תוציא הלשכה כמיליון שקל; על פרויקט שכר מצווה - 820 אלף שקל; על הקמת המוסד לבוררות - 450 אלף שקל; על המוסד לגישור - 360 אלף שקל; על סיוע לחברי הלשכה כולל מענקים לחברי הלשכה וקרן עזרה הדדית - 280 אלף שקל; על השמת עורכי דין - 775 אלף שקל.

הוצאות אחרות, שלאור שנים קודמות צפויות לעורר התנגדויות, הן בין היתר בגין: שכר ההנהלה והגזברות בתל אביב - 4.3 מיליון שקל; בטאוני הלשכה (כתב עת, הפרקליט ואתיקה) - 1.5 מיליון שקל; קשרים בינלאומיים - 465 אלף שקל (לעומת 310 אלף שקל בשנה שעברה); דוברות והסברה של הלשכה - 790 אלף שקל (כולל הוצאות "מנגנון" בסך של 470 אלף שקל ובנוסף לכך 210 אלף שקל על ייעוץ תקשורתי ויחסי ציבור). ראש הלשכה מסר בתגובה כי "הצעת התקציב מבטאת את המשך התוכניות שרקמנו במהלך הקדנציה כגון מוסד הבוררות שהוקם, השמירה על תקציב ההשמה, המאבק נגד הצפת המקצוע, חובת השתלמות מקצועית ועוד. כל אלה ועוד מהווים את היעדים להגשמה מעשית גם בשנה הבאה".