יו"ר מרכז השלטון המקומי, שלמה בוחבוט, העריך הבוקר במפגש עיתונאים כי הקיצוצים בתקציב המדינה ל-2009-2010 שיוטלו על הרשויות המקומיות בישראל יביאו לפיטוריהם של יותר מ-6,000 עובדים ברשויות המקומיות.

מספר העובדים שעלולים לאבד את מקום עבודתם נקבע על פי הקיצוצים הצפויים בתקציבי הרשויות המקומיות, לצד הגדלת הוצאותיהן כתוצאה מהחלטות תקציב המדינה ל-2009-2010 וחוק ההסדרים.

רוב הרשויות המקומיות בישראל, פרט ל-15 הערים העצמאיות, מקבלות מהמדינה מענקי איזון מדי שנה כדי שיוכלו לספק את שירותי הבסיס לתושבים. מנכ"ל מרכז השלטון המקומי, רון מוסקוביץ', אמר כי "מדובר בקיצוץ שהרשויות המקומיות לא יוכלו לעמוד בו. אם הוא יעבור, נתחיל בהליך של פיטורים והוצאת עובדים לפנסיה מוקדמת כבר בחודשים הקרובים".

מוסקוביץ' הסביר כי רוב ההוצאות של הרשויות המקומיות הן לשכר לעובדים ואמר כי "מכיוון שקשה לפטר עובדים, עיקר הקיצוץ יהיה בפגיעה ישירה בשירותים הניתנים לתושבים". אנשי המרכז אמרו במפגש, כי ייתכן שהקיצוצים ישפיעו על איכות השירות שמעניקות הרשויות המקומיות לתושבים בתחומי החינוך, הגינון, תאורת הערים ופינוי האשפה.

בשלטון המקומי מציינים עוד כי כלל לא התייעצו עמם בכל ההחלטות שהוצגו בתקציב המדינה ובחוק ההסדרים, ושנקבעו בין הממשלה לעופר עיני במסגרת "עסקת החבילה" הנוגעות לרשויות המקומיות. ההחלטה המרכזית שבה נאבק השלטון המקומי היא ההחלטה לקצץ ב-13% בשנתיים הבאות את מענקי האיזון הניתנים בכל שנה לרשויות מקומיות שאינן מצליחות לספק שירותים סבירים לתושביהן. מנכ"ל המרכז אמר כי בעסקה "ההסתדרות קיבלה את חלקה, המעסיקים את חלקם, והשחקן היחידי שלא היה בחדר הוא השלטון המקומי שמייצג את התושבים במדינה".

לפי נתונים שהציגו אנשי המרכז, תקציב מענק האיזון קוצץ ב-192 מיליון שקל ב-2009, ותוספת של 300 מיליון שקל שניתנה לרשויות המקומיות בשנים קודמות לא תינתן השנה. לפי הנתונים, בתוספת קיצוץ רוחבי של 6.5% בכל משרדי הממשלה ב-2010, יגיע תקציב מענקי האיזון ל-1.8 מיליארד שקל - קיצוץ של 800 מיליון שקל לעומת התקציב ב-2008.

איתן עטיה, מנכ"ל פורום ה-15, המייצג את הערים העצמאיות שלא מקבלות מענקי איזון מהממשלה אמר כי "הממשלה מדברת איתנו במסר כפול. מצד אחד, היא מצהירה שצריך ללכת בכיוון שבו העולם המערבי הולך ולהעצים את הרשויות המקומיות אבל בפועל אנחנו רואים את הכיוון ההפוך. ההובלה היא של משרד האוצר. ואנחנו רואים מצד אחד הכבדה בהוצאות של הרשויות המקומיות ומצד שני צמצום של ההכנסות מכיוון הממשלה".

לפי נתונים שהציג אריה מצליח, מנהל היחידה לכלכלה במרכז, כיום מצויות 87 רשויות מקומיות בתוכניות הבראה, ל-81 הוצמד חשב מלווה מטעם משרד הפנים ו-25 רשויות מקומיות מלינות שכר לעובדים בעקבות קשיים כלכליים. "הפעלת הקיצוץ המתוכנן במענקי האיזון תגרום לרשויות שלא לעמוד בתוכנית ההבראה", אמר מצליח. בנוסף, העריכו במרכז כי אם אכן יוטל הקיצוץ יקלעו 85 רשויות מקומיות נוספות לגירעון.

כאשר נשאל בוחבוט על האפשרות לייעל את השלטון המקומי השיב: "השחיתות האמיתית נמצאה למעלה, מי שצריך להתייעל זה משרד האוצר. אם תקציב הרכבת הקלה קפץ מ-4 מיליארד שקלים שקל ל-8 מיליארד שקל, אז צריך לחייב מישהו באוצר אישית על כך הכסף הזה. אם אנחנו מדברים על ייעול אז לממשלה יש הרבה מה ללמוד מאיתנו בנושא הזה".

על פי נתונים נוספים שהוצגו, בין השנים 2004-2007, בכל פעם שקוצצו מענקי האיזון, הסכום שקוצץ ניתן חזרה על ידי המדינה "כמענק הבראה" או על ידי ערבויות לבנקים בתמורה להלוואות. כך שאנשי המרכז אמרו כי המרוויחים העיקריים מהקיצוץ במענקים הם הבנקים.

בנוסף, מתנגדים במרכז השלטון המקומי למספר החלטות נוספות: הקמת קרן שאליה יעברו תשלומי הארנונה של חברות ממשלתיות במקום לרשויות עצמם (1.1 מיליארד שקל); העברת 50% מתשלומי היטלי ההשבחה של מינהל מקרקעי ישראל לממשלה במקום לרשויות (150 מיליון שקל); קיצוץ של 50% בדמי ההבראה בשנתיים הקרובות מתקציב שלטון המקומי, כשמחצית הקיצוץ תועבר לקרן לסיוע מפעלים שנקלעו למצוקה, שינוי פעילות מפעל הפיס, כך שלפחות 80 מיליון שקל מתקציבו המיועד לפיתוח תחום הספורט ברשויות המקומיות לניהול על ידי מועצה ציבורית, העלאת תעריפי המים, ההיטלים בשל מחסור המים והקמת תאגידי מים עצמאיים ברשויות.

בוחבוט לא פסל השבתה של מערכת החינוך עם תחילת שנת הלימודים ואמר כי "ב-1 בספטמבר לא יהיו בבתי הספר מאבטחים, סייעות ובית הספר לא יוכל להיות פתוח".