שר התמ"ת בנימין בן אליעזר מתכוון להרחיב את תוכנית אורות לתעסוקה (ויסקונסין) "אם ייעשו בה שינויים חברתיים".

לדברי בן אליעזר, תיעשה הפרדה לאוכלוסייה "קשה" ו"קלה": בין אוכלוסיית מקבלי הבטחת הכנסה בעלת ותק בהבטחת הכנסה, לבין אלה הנמצאים זמן קצר בהבטחת הכנסה בהתאם לתקופה בה הם מבקשים את הגמלה.

נקודת החיתוך בין אוכלוסייה "קשה" ל"קלה" תהיה אבטלה של 270 יום. עד אז יטופלו המובטלים בשירות התעסוקה. גילאי המשתתפים בתוכנית יוגבלו עד 60. מעבר לגיל זה ההשתתפות תהיה וולונטרית.

ההכשרה המקצועית תהיה חלק מהתוכנית ותינתן לפי צרכי המשתתף. לדברי השר, "יש לקחת בחשבון את האדם שבמרכז התכנית ורק אח"כ נגזרות תקציביות". תינתן עדיפות לחברות שיוכיחו יכולת שיקום מקצועי של משתתפים הזקוקים לכך. מי שיתחיל לעבוד ימשיך ליהנות מתמיכה חודשית (בין גימלה ובין תמיכה בשיעור זהה) לתקופה של שישה חודשים מיום תחילת עבודתו. תיקבע עילה של חוסר מסוגלות תעסוקתית למי שאינם יכולים להיעזר בתוכנית. השר הנחה את הלשכה המשפטית לבוא בדברים עם משרד האוצר לתיקון נוסח חוק ההסדרים בהתאם לעמדתו.

שר התמ"ת דורש עוד כי במכרז להרחבת התוכנית יוכלו להשתתף לצד חברות עסקיות גם מלכ"רים (מוסדות ללא כוונת רווח), וגם שירות התעסוקה.

מאז כניסתו לתפקיד, ובמיוחד לאחר אישור תקציב 2009 בממשלה, ערך בן אליעזר מספר דיונים בנושא במסגרת סבב פגישות שערך עם הגורמים המרכזיים המעורבים בתוכנית ושמע את עמדתם לגבי הסוגיות השונות העולות מהפעלתה. בין השאר נפגש בן אליעזר עם חברי כנסת, נציגי בנק ישראל, משרד האוצר, ההסתדרות ומכון המחקר "ברוקדייל".

מאיגוד לשכות המסחר נמסר בתגובה כי מנייר עמדה שהכינה עו"ד מירב ולדמן, מנהלת תחום מפעילי מרכזים לקידום התעסוקה באיגוד, עולה כי בהרחבת התוכנית לכל רחבי הארץ לכ-120 אלף משתתפים טמון פוטנציאל חיסכון למדינה של כ-1.2 מיליארד שקל בשנה.

ולדמן מציינת כי בשנים האחרונות, מאז הפעלת התוכנית, חלה ירידה במספר מקבלי גמלת הבטחת הכנסה, כאשר באזורים בהם פועלת התכנית, חלה ירידה משמעותית. מבדיקה שנערכה בין דצמבר 2007 לפברואר 2009 על ידי מכון ברוקדייל עולה כי באזורים שבהם הופעלה התוכנית ירד מספר מקבלי הבטחת הכנסה בכ-31%. להערכתה, פריסה מלאה תביא לגיוסם של כ-2,500 עובדים בכ-25 מרכזים חדשים. בנוסף, הוחלט על השקעה של כ-700 מיליון שקל לשנה לטובת שירותים והוצאות תפעול. להערכת אנשי משרד האוצר, השקעה זו יכולה להביא לתוספת כוללת של כ-7,000 עובדים, הן במרכזים והן בארגונים נותני השירותים עצמם (הכשרות, הסעות, הסעדות וכו').

בנייר העמדה מודגש כי הפעלת התכנית "אורות לתעסוקה" אינה מפחיתה כלל ועיקר מאחריותו ומהיקף עבודתו של שירות התעסוקה ולגישת משרד האוצר, הרי שבאופן מושכל ניתן לבנות מערכת מתואמת, אשר בה זרוע אחת משלימה את רעותה.

ולדמן מתייחסת גם לתמונת מצב שנערכה החודש (יוני 2009) על ידי פרופ' צבי אקשטיין, המשנה לנגיד בנק ישראל, לפיה בשנים האחרונות חלה עלייה משמעותית בשיעור המועסקים בזכות מרכזי ההשמה של "אורות לתעסוק" תוך תרומה גבוהה במיוחד למי שתלוי זמן רב במערכת הבטחת הכנסה. כמו כן, חלה ירידה ניכרת בשיעור המשפחות המקבלות גמלת הבטחת הכנסה.