נשיא ביה"ד, השופט סטיב אדלר, הורה להסתדרות ולמדינה לספק לו הסברים עד יום ראשון, מדוע הן החליטו על תיקוני החקיקה במסגרת עסקת החבילה במשק שהושגה בשבוע שעבר. בינתיים נמנע ביה"ד הארצי מלהוציא צו מניעה נגד הממשלה וההסתדרות בעניין זה.

בעתירה שהגיש איגוד לשכות המסחר בראשות אוריאל לין, נטען שתיקוני החקיקה הן בגדר "הפרה גסה של ההסכמים הקיימים במשק" וכי מדובר ב"גניבת דעת ומחטף שנעשה ללא כל דיון אמיתי".

לטענת האיגוד, מדובר בחבילת חוקים שנועדו להחליש את המעסיקים מול העובדים, צעד שהוא מהפכני בתחום יחסי העבודה ומחייב הידברות מוקדמת בין ההסתדרות לארגוני המעסיקים. עוד נטען שקידום תיקוני החקיקה הוא מעילה באימון מצד ההסתדרות והיינו רשאים לצפות ממנה כי לא תפעל מאחורי גבנו".

בין תיקוני החקיקה שכנגדם מופנית העתירה של איגוד לשכות המסחר:

* סנקציה פלילית כלפי מעסיק שפגע בעובד על רקע ניסיון מצד העובד להצטרף לארגון עובדים או להקים ועד.

* חברות המוגדרות כנותנות שירותים, בעיקר בתחום השמירה, התחזוקה והניקיון, לא יוכלו להמשיך לפעול, אלא אם הן יקבלו רישוי ממשרד התמ"ת.

* מעסיק המעכב את תשלום שכר עובדיו, ייחשב כעובר עבירה פלילית.

* חוק שכר המינימום, המטיל אחריות פלילית על מעסיק המשלם פחות משכר המינימום הקבוע בחוק, יהפוך דרקוני יותר.

* מעתה אסור יהיה למעסיק לפטר עובד הנמצא בתקופת מחלה. תיקון אחר יגדיל ל-90 את מספר הימים שבהם עובד רשאי להיעדר עקב מחלה ממארת של בן זוגו או ילדו, לעומת 30 ימים כיום.