לאחר לא מעט מאבקים ולחצים מצד החברות, הגיש שר האוצר יובל שטייניץ הצעת חוק להגברת התחרות בענף כרטיסי האשראי לוועדת השרים לענייני חקיקה. הנהנים העיקריים מההצעה צפויים להיות בעלי עסקים בפריפריה, שמשלמים סכומי עתק כעמלות בית עסק לחברות כרטיסי האשראי. הנפגעת העיקרית צפויה להיות חברת ישראכרט, שתצטרך לפתוח את כרטיסי האשראי שלה לאפשרות לסליקה בכל חברות הסליקה הקיימות. כדי להבין את משמעות החוק יש להבין את מבנה העמלות בשוק כרטיסי האשראי. לחברות כרטיסי האשראי בישראל - ישראכרט, ויזה כאל ולאומי קארד - יש תשתית סליקה המאפשרת להן להעביר כסף ממחזיק כרטיס האשראי לבית העסק.

בית העסק מקבל את התשלום עבור הרכישה מחברת הסליקה, בניכוי עמלת בית עסק, כאשר בשלב הבא דורשת חברת הסליקה ממנפיקת הכרטיס - חברת כרטיסי האשראי של הלקוח - את התשלום שכבר נסלק. תמורת קבלת התשלום מעבירה חברת הסליקה עמלה צולבת (בדומה לדמי הקישוריות בסלולר).

עמלת בית העסק שמשלמים העסקים לחברות כרטיסי האשראי נגזרת משיעור העמלה הצולבת, כך שהעמלה שישלם בית העסק תמיד תהיה גבוהה יותר משיעור העמלה הצולבת. היקף הרכישות בכרטיסי אשראי הגיע בסוף 2009 ל-160 מיליארד שקל, כלומר על כל חיסכון של 0.1% בעמלות בית העסק יחסכו העסקים 160 מיליון שקל שיישארו בידיהם ולא יעברו לחברות כרטיסי האשראי. מסמך שפירסם באחרונה מכון המחקר של הכנסת ציין כי הצרכנים בישראל נפגעים מהכשלים הרבים בענף כרטיסי האשראי, וחברות כרטיסי האשראי, כמובן, נהנות.

להגן על הצרכנים

הצעת החוק, אותה גיבשו החשב הכללי באוצר שוקי אורן ונציגים מבנק ישראל, נועדה להתמודד עם כשלים אלה. ההצעה כוללת ארבע נקודות עיקריות: מתן סמכות למפקח על הבנקים לפקח וככל הנראה לקבוע את גובה העמלה הצולבת בין חברות כרטיסי האשראי, פתיחת שוק הסליקה לתחרות, הקלה על הכניסה לשוק ההנפקה ופתיחת שוק הנכיון לתחרות.

פיקוח על העמלה הצולבת. במשך שנים ארוכות ניהלה הממונה על ההגבלים העסקיים, רונית קן, מאבק בחברות כרטיסי האשראי, במטרה לקבוע את גובה העמלה הצולבת בין החברות. בהסדר בין הממונה על ההגבלים לחברות שנחתם ב-2006 נקבע כי העמלה תופחת בהדרגה מ-1.25% ל-0.875% עד 2012. ההסכם צפוי לפקוע ב-2013. כיום גובה העמלה הוא 1.1%, כאשר החודש היא צפויה לרדת ל-0.975%.

למרות הירידה בשנים האחרונות, עמלה זו נותרה כנראה גבוהה מאוד - הרבה מעבר לעלות הריאלית שלה. מהעמלה הזו נגזרות יתר העמלות בשוק כרטיסי האשראי, כך שהפחתתה היא מהלך דרמטי. בית הדין להגבלים אישר את שיעור העמלה בתנאי שמומחה כלכלי יערוך תחשיב בנוגע לגובהה, אולם עד היום לא הוגשה הערכה כזו.

עם זאת, ממסמך של ויזה אירופה עולה כי שיעור העמלה שנגבה בישראל - גם לאחר ההפחתות שביצעו חברות כרטיסי האשראי - נותר גבוה מאוד. לפי ההערכה של ויזה אירופה, לפי העלויות הכלכליות בשוק בישראל גובה העמלה הצולבת היה צריך להיות 0.65% בלבד.

הצעת החוק החדשה, שמעניקה למפקח על הבנקים סמכות לפקח על העמלות, מייתרת למעשה את ההליך המתקיים בבית הדין ואת ההסכם שאליו הגיעה הממונה עם חברות כרטיסי האשראי. מכיוון שהעמלות בענף אינן קבועות, נראהה כי המפקח ייאלץ להחליט מה השיעור ההולם עבורן.

פתיחת הסליקה לתחרות. ככלל, כל חברות כרטיסי האשראי סולקות גם את כל כרטיסי האשראי שמנפיקות המתחרות, למעט שלוש כרטיסים שנסלקים רק על ידי החברה שהנפיקה אותם: אמריקן אקספרס וישראכרט שנסלקות על ידי ישראכרט לבדה, ודיינרס, שנסלקת על ידי ויזה כאל. אך בעוד שנתח השוק של דיינרס ואמריקן אקספרס זניח יחסית (4% ו-5% בהתאמה), ישראכרט הוא כרטיס נפוץ יותר (17%), ויוצר כשל שוק משמעותי.

מכיוון שישראכרט אינה מאפשרת למתחרות לסלוק את הכרטיסים שהנפיקה, בעלי עסקים המעוניינים להעניק שירות ללקוחות בעלי כרטיס ישראכרט חייבים לחתום על חוזה עם ישראכרט כחברה סולקת; אחרת לקוחות אלה לא יוכלו לשלם באמצעות אשראי. ב-2005 אף הוכרזה החברה מונופול בשוק הסליקה של כרטיסים מסוג ישראכרט ומסטרקארד. הדבר מעניק לישראכרט כוח רב מול בתי העסק השונים. הנפגעים העיקריים הם בתי עסק קטנים באזורי הפריפריה, בהם השימוש בכרטיסי ישראכרט נפוץ עוד יותר ונתח השוק של החברה משמעותי יותר.

גובה עמלת בית העסק נגזרת מגובה העמלה הצולבת שגובות חברות כרטיסי האשראי אחת מהשנייה. בשנים האחרונות, בזכות הסכם בין הממונה על ההגבלים העסקיים וחברות כרטיסי האשראי, הופחתה העמלה הצולבת. עם זאת, בשל הכשלים בענף לא נהנו העסקים בפריפריה מירידה דומה בעמלת בית העסק שהם משלמים. העמלה הממוצעת של בתי העסק היא 1.3%, אך העסקים הקטנים בפריפריה משלמים עמלה ממוצעת של 2%.

לפי הצעת החוק, כל מנפיק גדול - כזה שמחזיק ב-10% או יותר מכרטיסי האשראי בישראל - יחויב לאפשר לסולקים אחרים לסלוק עסקות שבוצעו באמצעות הכרטיסים שלו. אם ההצעה תאושר, יוכלו בתי העסק לבחור בין חברות שונות גם לסליקת ישראכרט, והדבר יפחית מכוחה.

הסרת חסמי כניסה. חברות כרטיסי האשראי בישראל נמצאות בשליטת הבנקים הגדולים: ישראכרט נמצאת בבעלות בנק הפועלים, לאומי מחזיק את לאומי קארד ודיסקונט את ויזה כאל. אם גוף חדש רוצה להיכנס לשוק ולהתחיל להנפיק כרטיסי אשראי - כמו דואר ישראל, שקיבל אישור להנפיק כרטיסי אשראי מסוג כרטיסי חיוב - הוא צריך לפתח תשתית סליקה. העלות הגבוהה של תשתית זו מהווה חסם כניסה.

האפשרות השנייה היא להתקשר בהסכם סליקה עם חברה קיימת. אלא שהחברות לא ששות לחתום על הסכם מעין זה, שעלול להגביר את התחרות בענף. לפי הצעת החוק החדשה, כדי שלא יווצר מצב שבו אף אחת מחברות האשראי לא תסכים לתת לשחקן החדש שרותי סליקה, ייקבע כי כל חברה שנתח השוק שלה בענף הסליקה הוא 20% או יותר תהיה חייבת לסלוק עסקות של מנפיקים אחרים.

אם תאושר הצעת החוק יוכלו מנפיקים חדשים להשתמש בתשתית הסליקה הקיימת של החברות ולא יצטרכו להקים אותה בעצמם. עם זאת, מדובר בפתרון חלקי בלבד, מכיוון שמבנה הבעלות של הבנקים על חברות כרטיסי האשראי מעורר בעיה: אם בנק כמו מזרחי טפחות או איגוד ירצו להנפיק כרטיסי אשראי משלהם, הם ייאלצו להגיע להסכם לקבלת שירותי סליקה עם חברת בת של אחד המתחרים.

פתיחת שוק הניכיון. כאשר לקוח מבצע קנייה בתשלומים, יש לבעל העסק אפשרות לבצע ניכיון של התשלומים - כלומר לקבל מראש את כל הכסף תמורת תשלום ריבית מסוימת. הדבר שקול למעשה לקבלת אשראי בגובה התשלומים העתידיים. תחום הניכיון נהפך באחרונה למנוע צמיחה משמעותי ביותר עבור חברות כרטיסי האשראי.

באחרונה הקימו שלוש חברות כרטיסי האשראי חברות ניכיון, ואלה מספקות לבית העסק את האשראי לביצוע הניכיון. לפי מחקר שנערך בכנסת, היקף הפעילות בשוק הניכיון נאמד ב-30 מיליארד שקל ב-2008 - כ-20% מהיקף העסקות בכרטיסי האשראי. ב-2009 צמח שוק הניכיון בקצב מהיר, אולם במקום שפעילות חברות הניכיון תביא לתחרות עם הבנקים על מתן אשראי לעסקים, חברות האשראי מתחרות רק בחברות האחרות בתחום שאינם קשורות לבנקים.לפי דו"ח של ועדה בינמשרדית, שהוקמה כדי לבחון את כשלי השוק בענף כרטיסי האשראי, התחרות הביאה את הבנקים, באמצעות חברות כרטיסי האשראי שבבעלותם, להטיל מגבלות על הפעילות בשוק הניכיון. כך נוצר מצב שבו חברת אשראי המבצעת את סליקת העסקה מאפשרת בפועל רק לחברת הניכיון שבבעלותה לנכות את התשלומים. מצב זה מונע מבתי העסק לקבל הצעות חלופיות מחברות ניכיון מתחרות, שעשויות להציע ריבית אטרקטיבית יותר. בתי העסק הקטנים בפריפריה משלמים ריבית גבוהה מאוד עבור ניכיון התשלומים, ריבית שאינה משקפת את הסיכון האמיתי של העסקה, שכן מצדה השני עומדת חברת כרטיסי האשראי של הלקוח, שאישרה אותה.

אם תתקבל הצעת החוק, לא תוכל חברת כרטיסי האשראי למנוע מבית עסק להתקשר עם כל חברת ניכיון אותה יבחר, מהלך שצפוי להגביר את התחרות בתחום זה.

מישראכרט נמסר בתגובה: "קבוצת ישראכרט דוגלת בתחרות הוגנת על פי חוקי המדינה. מיום היווסדה פועלת החברה כדי להיטיב עם קהל לקוחותיה. עדיין לא קיבלנו לידינו את הצעת החוק. עם קבלתה, יילמדו פרטיה ונגיב בהתאם".

שוק כרטיסי האשראי - מילון מונחים

עמלת סליקה - נקראת גם עמלת בית עסק. עמלה שמשלם בית העסק לחברת כרטיסי האשראי עבור ביצוע פעולת הסליקה, כלומר העברת הכסף מהלקוח שרכש מוצר לבית העסק. העמלה הממוצעת היא 1.3% מסכום הקנייה, ואולם בתי עסק בפריפריה משלמים עמלה בגובה 2% ויותר.

עמלה צולבת - עמלה שמשלמת חברת כרטיסי האשראי שעמה התקשר בית העסק בהסכם סליקה לחברת כרטיסי האשראי של הלקוח שביצע את הקנייה. העמלה הצולבת משמשת בסיס לקביעת גובה עמלת בית העסק.

ניכיון - הקדמת תשלומים לבית העסק. אם לקוח רוכש מוצר בעשרה תשלומים ובית העסק מעוניין לקבל את כל הכסף בעת הרכישה, הוא יכול לפנות לחברת ניכיון ולקבל את הכסף תמורת החיובים העתידיים, תמורת תשלום של ריבית לחברת הניכיון. הדבר שקול לקבלת אשראי מחברת הניכיון.