ה"שימועים" שערך משרד התחבורה לבעלי עניין בנושא הייבוא המקביל התנהלו באווירה נעימה, אפילו מחויכת. יש חילוקי דעות, כמובן. חברות ליסינג ויבואני רכב סדירים מבקשים להעלות את תנאי הסף ובעיקר את ההון העצמי והערבות הבנקאית הנדרשת מיבואן מקביל. הערבות שמציע משרד התחבורה, בסך שמונה מיליון שקלים, אינה גבוהה ומאפשרת לגופים רבים להיכנס לענף. לכן, אפשר להאמין ליבואנים ולחברות הליסינג הטוענים שהם בעד פתיחת השוק, אך מדובר בפתיחה מוגבלת, למועדון חברים מצומצם ובעל הון רב. מועדון חברים אליו מתקבלים בעיקר יבואנים וחברות ליסינג, הפעילים בשוק הרכב גם היום.

הרפורמה וודאי לא תיתקל בהתנגדות רבה, כיוון שלשחקנים בענף יש אינטרס שמימושה לא ישתהה. חוסר וודאות היא האויב הגרוע ביותר של העסקים, ואם שוק הרכב יאט אף במעט בהמתנה לשינוי מבני, היבואנים לא ייהנו מכך. מוטב לתת לרפורמה להתחולל ולהיאבק על התנאים אחר כך.

וכיצד היבואנים הקיימים וחברות הליסינג יעשו שימוש בייבוא המקביל? לא בטוח שמייד יחלו בהרחבת עסקיהם ויביאו עוד מותגי רכב. אם חברת ליסינג תהפוך ליבואן היא תפגע ביחסיה עם היבואנים הקיימים ואם יבואן של כמה מותגים ירחיב את פעולתו ויביא מכוניות של מותגים מתחרים, הוא עלול להעיב על יחסיו עם היצרן ולגרום למתחריו לנסות ולייבא את המותג שלו.

אך היבוא המקביל אפילו לא צריך להתממש כדי לשנות את השוק ולהפוך לאיום. אקדח הייבוא המקביל כבר מונח על השולחן ומהווה איום. גד זאבי, המערים קשיים על מכירת חצי מיפנאוטו לשלמה שמלצר, מודע לעובדה שאם לא יכניס לא יכניס את שמלצר לעסק הוא עלול למצוא אותו כמתחרה. נראה שהייבוא המקביל ישחק תפקיד בכל משא ומתן רציני בענף הרכב בעתיד הקרוב. חברת ליסינג תוכל להוכיח ליבואן שיש לה מקורות קנייה זולים יותר, ויבואנים יוכלו לאיים בשבירת הנורמות וביבוא מותגים שזיכיונם מצוי אצל יבואן מתחרה.

רפורמת היבוא המקביל תצא לפועל ותעבור את המשוכות שאינן גבוהות במיוחד. יהיה מעניין לדעת כיצד תשפיע על מאזן הכוחות בתוך ענף הרכב והאם תשנה את הנורמות ולא רק את הכללים.