שופט בית המשפט העליון אליעזר גרוניס דחה את בקשת המינהל והמדינה לזכות ערעור על החלטת נשיאת בית המשפט המחוזי מרכז, השופטת הילה גרסטל, לפיה לא חלה התיישנות על תביעת חברי מושב כפר ורבורג. חברי המושב ביקשו לרשום על שמם ולמסור לבעלותם 1,070 דונם של קרקעות חקלאיות שרכשו בכספם, לטענתם, לפני הקמת המדינה.

השופטת גרסטל דחתה את טענת המינהל, הקק"ל, משרד האוצר והאפוטרופוס על נכסי נפקדים, לפיה מדובר בחוזי מכר היסטוריים שהתיישנו מתוקף חוק המקרקעין, ופסקה כי זכותם של חברי כפר ורבורג לתבוע את הבעלות על הקרקע גוברת על חוק המקרקעין, וזאת מפני שלא הובאה לידיעתם של התובעים העובדה, שהמדינה והקק"ל כופרים מכל וכל בזכות הקניין שהם תובעים בקרקע.

בשנים האחרונות הגישו מושבים וקיבוצים רבים ברחבי הארץ לבתי המשפט המחוזיים תביעות להכיר בבעלותם על קרקעות חקלאיות בהיקף עשרות אלפי דונמים, ששוויין נאמד במאות מיליוני שקלים, שנרכשו על ידם לפני הקמת המדינה אך לא נרשמו על שמם.

בדיון שהתקיים בבית המשפט בתביעת חברי מושב כפר ורבורג להכיר בבעלותם על הקרקע, הציגו יורשיהם של 51 ממייסדי המושב חוזי מכר ומסמכים המאשרים אחרים, לכאורה, כי הקרקע נרכשה על ידם בכספם בשנות ה-40 של המאה הקודמת. יורשי המייסדים טענו כי הקרקעות הללו לא נרשמו על שמם, בשל העובדה שמשרדי הטאבו היו באותם הימים בעזה והמצב הביטחוני ששרר באותה תקופה לא אפשר לרוכשים להגיע למשרדים.

עוד עולה מתביעת חברי המושב כי לאחר הקמת המדינה הועברו המסמכים למצרים והוחזרו לישראל רק לאחר עשרות שנים. אך משהוחזרו, כך טענו התובעים, לא נבדקה זכאותם על הקרקעות והן נרשמו כקרקעות קק"ל ולאח מכן הועברו לנוהל מינהל מקרקעי ישראל.

השופטת גרסטל פסקה כי ההתיישנות לא חלה על התביעה, בעיקר מפני שהמדינה והקק"ל לא הביאו לידיעת התובעים כי הן כופרות כלל ועיקר בזכותם על הקרקע, וכי כל עוד לא הוצגה העובדה הזו בפני התובעים לא חל עליה "תקתוק שעון ההתיישנות".

את חברי מושב כפר ורבורג ייצגו בבית המשפט עורך הדין גד טיכו, דורון טאובמן, וחגי טימנס ממשרד רם כספי ושות'.