בית המשפט המחוזי בתל אביב גזר היום עונשי מאסר חמורים על בעלי השליטה לשעבר בחברה הציבורית צינורות המזרח תיכון. על אביב אלגור נגזרו שנתיים מאסר בפועל. איאן דייוויס ירצה 18 חודשי מאסר בפועל. כמו כן ירצו השניים מאסר על תנאי, וכן ישלמו קנס בסך 2 מיליון שקל כל אחד. השניים הורשעו בקבלה במרמה של הסכם דמי ניהול של 250 אלף שקל בחודש מהאסיפה הכללית של החברה.

אלגור ודיוויס הורשעו לפני חודשים אחדים בכך שבשנת 2000, כבעלי שליטה בצינורות, הביאו לקבלת שתי החלטות בעייתיות באסיפה הכללית של החברה: האסיפה אישרה הסכם לפיו יקבלו השניים מהחברה דמי ניהול בסך 250 אלף שקל. זוהי עסקה חריגה שדורשת רוב מיוחד: רוב קולות שבהם לפחות שליש מבעלי המניות שאינם בעלי עניין אישי באישור העסקה. עסקה חריגה שנייה שהעבירו בעלי השליטה בחברה נגעה להתקשרות החברה בפוליסה לביטוח אחריות דירקטורים ונושאי משרה, בסכום כיסוי של עד 6 מיליון דולר.

השניים כשלו בהשגת התמיכה של המשקיעים המוסדיים ולכן פעלו דרך איש קש, שהוא קרוב משפחה של דיוויס ונהנה מתמיכה כספית חודשית ממנו. בסך הכל, במשך שלוש שנים קיבלו השניים כ-9 מיליון שקל. נאשמים אחרים, עו"ד אבי שץ ואסתר אלדן שהיתה מנכ"לית החברה, זוכו מחמת הספק. בגזר הדין הודגש כי "הנאשמים פעלו בשקידה לאורך זמן לצורך איסוף אותו נתח מניות אשר יאפשר להם להעביר כמעט כל החלטה שנראית להם וטובה בעיניהם באסיפה הכללית, תוך רמיסה גסה של הוראות החוק והאיסורים המפורשים שנקבעו בו, שנועדו כל כולם כדי למנוע מבעלי השליטה בחברה לעשות בחברה כבשלהם".

סנגורי הנאשמים ניסו לטעון שהענישה צריכה להתבסס על הנזק הכלכלי שנגרם למשקיעים, ולשם כך הציגו את הדו"חות הכספיים הטובים של החברה. השופט ח'אלד כבוב לא הסכים לגישה זו. "חוות הדעת שהוגשה אינה חזות הכל, והנזק הכלכלי אינו פועל יוצא של חישוב מתמטי ומספרי, אלא הוא כולל בחובו גם נזק כלכלי פוטנציאלי", אמר. "אינני יכול לקבל את הטענה שעל בית המשפט לשקול רק את הנזק הכלכלי המיידי שנגרם לחברה ולבעלי מניות המיעוט שלה, שהרי אין לדעת מה היה מצבה של החברה אילו הנאשמים לא היו מושכים את דמי הניהול שנמשכו על ידם מדי חודש בחודשו שלא כדין, והצטברו לכדי מיליונים רבים של שקלים".

לדברי השופט, "המעשים נעשו בתחכום רב, תוך הסתרת מידע מהותי בדבר זהותו של המשקיע הזר שלא היה אלא איש קש, שפעל כידו הארוכה של דיוויס. הוא ביצע את המוטל עליו על פי הנחיות והוראות מפורשות שקיבל, לא השקיע אגורה מכיסו אלא מכספים השייכים לדיוויס. לא היה לו עניין אישי במניות שנקנו".

גם עדות האופי של יו"ר הכנסת לשעבר, אברהם בורג, שותפם העסקי של הנאשמים, לא סייע בעדם. השופט התמקד בחשיבות ההתרעה של נושאי משרה בחברות ציבוריות ועל האמון של המשקיעים בהם, בדגש על עסקות בעלי עניין.

נראה כי הענישה החמורה נבעה גם מהסכומים הגדולים שהגיעו לידי הנאשמים. "סביר מאוד שאם כספים אלה היו נותרים בקופת החברה היה בהם לא רק להעשיר את קופת החברה אלא גם משביחים את פעילותה העסקית", נכתב בגזר הדין.

התיק נוהל על ידי עו"ד יהודית תירוש מפרקליטות מיסוי וכלכלה. סניגורי הנאשמים הם עורכי הדין שוקי חורש, קנת מן ומשה ישראל.