אחד המאבקים הגדולים המסתמנים במסגרת חוק ההסדרים ותקציב המדינה הוא על דמותה והמשך קיומה של תוכנית אורות לתעסוקה, המכונה גם תוכנית ויסקונסין הישראלית.

חברי ועדת הכספים ושאר הח"כים צריכים לזכור: זוהי ההזדמנות שלהם לערוך שינוי מבני אמיתי בכל הנוגע לטיפול במובטלים בישראל. זה הזמן לעשות רפורמה אמיתית בשירות התעסוקה, שתחזק את השירות ותהפוך אותו לגוף קובע מדיניות, מתקצב ומפקח על ביצועה, ולא גוף מבצע אשר רק מפעיל לשכות השמה ותיווך עובדים.

העקרונות המרכזיים והחשובים ביותר, שעם קבלתם תוכל תוכנית אורות לתעסוקה לצאת לדרך חדשה צריכים להיות:

המשך קבלת קצבת הבטחת הכנסה: מי שמשתתף בתוכנית ומשתלב בעבודה ימשיך לקבל את קצבת הבטחת ההכנסה וההטבות הנלוות אליה בשנה הראשונה, כאשר היא תלך ותרד באופן מדורג במהלך שנה.

מענק/תמריץ למשתתפים שלא נמצאה להם עבודה: יש לסייע גם למי שהשתתף בתוכנית ולא נמצאה לו עבודה הולמת לאחר שנה. אם משתתף מגיע לתוכנית וממלא אחר כל מה שנדרש ממנו ועדיין לא נמצאה לו עבודה הולמת, עליו לקבל מענק שיאפשר לו לאגור כוחות ולהמשיך להשתתף בתוכנית עם רצון ומוטיווציה להשתלב בשוק העבודה.

הכשרה מקצועית: האפשרות להכשרה מקצועית תינתן באותם תנאים שניתנים למובטלים בלשכות התעסוקה.

האחריות לשלילת הגמלה: הזכות לשלילת הגמלה במרכזי התעסוקה תועבר לנציגי הממשלה (שירות התעסוקה או כל גוף אחר שייקבע לצורך כך), אשר מקום מושבם הקבוע יהיה במרכזי התעסוקה (כמו נציגי הביטוח הלאומי כיום) והם ורק הם יהיו מוסמכים ורשאים לאשר ולשלול, מדי חודש, את הגמלה מהמשתתפים השונים.

יש בהחלט מקום להרחיב את התוכנית, אך רק לאחר דיון מעמיק ושינויים מהותיים בהצעה שכתב משרד האוצר במסגרת חוק ההסדרים. החוק שהונח על שולחן הכנסת הוא בעייתי, ואסור בשום אופן לקבלו בנוסח זה.

הכותב הוא סמנכ"ל עמותת ידיד, העוסקת בפיקוח על תוכנית אורות לתעסוקה