שנת 2009 לא תיראה כמו אף תקופה אחרת שהכרנו - בוודאי לא בשוקי ההון. וול סטריט והסיטי של לונדון, שני המרכזים הגדולים שהכתיבו כיצד מתנהלים השווקים, כבר נמצאים בתהליך של התכווצות, שינוי כללים ומהפך תרבותי - והשינויים האלה יגיעו גם אלינו. אף אחד לא יודע כיצד ייראה המשך השנה, אבל הנה שש תוצאות מפתיעות של המשבר הפיננסי הקשה ביותר שעבר על העולם זה 70 שנה.

1. קרנות נאמנות ירוויחו - אבל יאכזבו

תעשיית הקרנות כמעט שנכחדה ב-2008. מאות אלפי חוסכים מכרו קרנות נאמנות מנייתיות ומיהרו להתבצר במזומן או בקרנות כספיות. ואולם לאחר חשיפת ההונאות הגדולות של מיידוף וסטנפורד, ולאחר קריסת ליהמן ברדרס ובנקים אחרים בחו"ל, הפחד הגדול ביותר של המשקיעים אינו מתשואה מאכזבת אלא מאובדן כספי הקרן. הציבור יעדיף לחזור למקום היחיד שנראה שקוף ובטוח מפני קריסה או הונאה: קרן נאמנות ישראלית. בחודשים ינואר-פברואר נרשם גידול בנכסי הקרנות, והמגמה הזאת צפויה להתחזק. אלא שכניסה של כספים חדשים לא תשנה את הכשל היסודי של קרנות הנאמנות: העובדה שכל עוד הן גובות עמלות של יותר מ-1% - הן אינן יכולות להכות את השוק.

2. המוסדיים יעברו להשקעה במדדים

בכל יום שעובר מתייצב מנהל השקעות נוסף בארה"ב שמודה: "אי אפשר להרוויח בשוק הזה. הוא יותר מדי תנודתי, יותר מדי בלתי צפוי, יותר מדי מסוכן". הצדק עימם: הסיבה לכך שמנהלי השקעות הרוויחו כסף בשני העשורים האחרונים היא שהשווקים היו במגמת עלייה כמעט רצופה ברוב התקופה. כאשר השוק זז לצדדים ללא מגמה, או חס וחלילה נמצא במגמת ירידה - אי אפשר להרוויח, וספקי השירותים הפיננסיים מבינים שהם יאכזבו את הלקוחות שלהם. פתרון אחד לזמנים כאלה הוא לצאת מהמשחק, להפסיק לטעון שהם יכולים לספק ביצועי יתר ולהשקיע במניות באמצעות מדדים. סנוניות ראשונות במגמה זו היא ההחלטה של חברת הביטוח הפניקס להשקיע את כספי העמיתים במדדים, כמו גם ההערכות שנכסי תעודות הסל ברחבי העולם צפויים לחצות בשנתיים הבאות את מחסום טריליון הדולר.

3. שוקי המניות - הסוף?

הטראומה שעוברת על שוקי ההון בכלל, ועל שוק המניות בפרט, הביאה לא מעט אנשים רציניים לשאול את עצמם שאלה בסיסית: האם יש עתיד לשוק המניות? הרי אם שוק המניות לא מספק תשואה עודפת על אפיקים אחרים, גם לאורך תקופה של עשר שנים ומעלה, מדוע להשקיע בו? שוק המניות איכזב את כל מי שהשקיע בו בעשור האחרון, וגם כיום הוא נראה מסוכן מתמיד. הנה: בסוף השבוע חזרו הבורסות בארה"ב לשפל של נובמבר 2008, ורוב החזאים מזהירים שהצרות בכלכלה הריאלית חייבות לבוא לידי ביטוי במחירי המניות.

שוק המניות ימשיך לרכז עניין, כותרות, סיפורים וצבע, אבל הוא יהיה רלוונטי רק למעטים. הגורל הפיננסי של רוב האוכלוסייה ייקבע על ידי ההתפתחויות בזירה הפיננסית הגדולה והחשובה באמת: שוק איגרות החוב. זה לא מקרה שג'יימס קרוויל, יועץ פוליטי לנשיא קלינטון, אמר שאם יש גלגול נשמות ואפשר לחזור לכדור ארץ כמשהו אחר, הוא "רוצה לחזור כשוק איגרות החוב - כי אז אתה יכול להפחיד את כולם".

4. גם איגרות החוב הממשלתיות לא בטוחות

בשנה האחרונה ברחו החוסכים לחיקן החם והבטוח של איגרות החוב הממשלתיות. "לעזאזל התשואה - העיקר לשמור על ערך הכסף", אמרו החוסכים, והם לא טעו. כל מי שלא הפסיד כסף הרוויח, כי מחירי המוצרים ירדו וכוח הקנייה שלו עלה. אבל מהיכן יביאו הממשלות את כל הכספים שהן צריכות כדי להציל את המערכת הפיננסית ולהתניע את הכלכלות? התשובה: מהנפקת איגרות חוב חדשות, כמובן. התוצאה: שילוב של עודף איגרות חוב ואינפלציה, שניהם יחד מתכון בטוח לירידת ערכן. כלכלנים בחו"ל צופים שמחירן של איגרות חוב ממשלתיות ישקף בעוד שנתיים תשואה של 7%. תופעה כזו תגרום לירידה גם במחירי איגרות החוב של ממשלת ישראל.

5. הגניבות, מידע הפנים והרמאות הפיננסית יימשכו

היה אפשר לחשוב שלאחר מיידוף ועידן הכסף המהיר תירשם השנה ירידה בהיקף ההונאות: הרי הבקרה והרגולציה יהיו קפדניות יותר. אל תבנו על זה. האופי האנושי חזק מהרגולציה, יותר מדי אנשים יבקשו לשמור על רמת חיים שאינה תואמת את רמת ההכנסה שהם יכולים לייצר ביושר, והם יתפתו להרוויח כספים בדרכים שאינם כשרות. גם השחיתות הציבורית תגדל, פשוט כי פקידי הממשלה נהפכו (ובישראל הם תמיד היו) לגורמים החשובים בכלכלה. ומול הפקידים החזקים יעמדו עוד ועוד חברות ואנשים שיחליטו כי הישרדות כלכלית חשובה יותר משמירה על לשון החוק.

6. הנשים יתלבשו באופן שמרני יותר

הנה בשורה משמחת למפלגות הדתיות: לבוש הנשים צפוי להיות צנוע יותר. מחקרים שבוצעו על ידי חוקרים מתחום הפסיכולוגיה על פני עשרות שנים מצביעים על מתאם לא רע בין משברים כלכליים לבין אורך החצאית של נשים. ככל שהמצב הכלכלי קשה יותר, כך הן חושפות פחות את רגליהן. ועוד ממצאים מסדרת המחקרים הזאת: נערות "פלייבוי" הופכות ל"עגולות" ומבוגרות יותר - אולי כי ציבור המדפדפים נמשך בזמנים הקשים לבנות זוג בשלות ובעלות יכולת השתכרות גבוהה יותר.