>> מעבר לכל הבעיות הלוגיסטיות הכרוכות בהקמת עסק, יזמים בראשית דרכם צריכים לדאוג גם לשיעור אחזקותיהם בחברה. רוב היזמים הרי מקימים חברה מתוך חלום שיום אחד יבצעו אקזיט גדול ויהיו "מסודרים". אבל מסתבר שהרבה יזמים, במיוחד צעירים, אינם מבינים את תהליך קביעת השווי של החברה, ומהי חלוקת המניות המקובלת בין יזמים, משקיעים ועובדים.

בעולם המימון המסורתי קיימים לא מעט כלים שעוזרים לתת הערכת שווי אובייקטיווית לחברה. הבעיה היא שכדי לחשב את השווי רוב הכלים האלה מסתמכים על נתונים כגון תזרים כספים או שווי נכסי החברה. אבל בהעדר כלים אובייקטיוויים, שווי החברה נקבע בצורה סובייקטיווית למדי. גורמים כמו כמות ה"הייפ" שסובבת את החברה ישפיעו בצורות שונות. אבל השווי של החברה בשלבים המוקדמים ישקף בעיקר את הצרכים הכספיים של החברה ומטרותיהם של המשקיעים. במלים אחרות, שווי החברה נגזר משיעור האחזקות שהמשקיעים דורשים ומכמות הכסף שהחברה רוצה לגייס.

קרנות הון סיכון מחפשות, בדרך כלל, להחזיק ב-20%-30% ממניות החברה בזמן האקזיט. במקרה ששתי קרנות מעורבות בהשקעה, כל אחת תבקש להחזיק בשיעור זה. דבר זה קובע את טווח השוויים המקובל.

קצת מתמטיקה כדי להדגים: חברה מעוניינת לגייס מיליון דולר ופונה לקרן הון סיכון. הקרן רוצה אחזקות של 25% בסוף התהליך (post money, או בעברית: פוסט הסיבוב). אם נחלק את מיליון הדולר הדרוש ב-25% אנחנו מגיעים לשווי פוסט הסיבוב של 4 מיליון דולר. לכן, שווי החברה לפני ההשקעה יהיה 3 מיליון דולר, דהיינו 4 מיליון דולר פחות המיליון שנכנס לחברה.

דוגמה נוספת עם שתי קרנות: החברה רוצה לגייס 5 מיליון דולר. כל קרן רוצה אחזקות של 25%, לכן שווי החברה בפוסט הסיבוב יהיה 10 מיליון דולר (5 מיליון מיליון חלקי 50%) והשווי לפני הסיבוב יהיה 5 מיליון דולר.

כמובן שהמספר שמתקבל מהתרגיל הזה הוא רק בסיס למשא ומתן. אבל התרגיל נותן ליזמים מושג לגבי שווי הגיוני שהם יכולים לקבל בעבור החברה שלהם.

כל זה תקף בעיקר בגיוס כספים מקרנות, אך זה לא בהכרח נכון למקרים שבהם מגייסים כספים מאנג'לים (משקיעים פרטיים). בניגוד לקרנות, שעובדות במסגרת של מודל קבוע, כל אנג'ל משקיע על פי מה שנראה לו נכון. יש אנג'לים מובילים בישראל הידועים בכך שהם משקיעים כ-100 אלף דולר תמורת 20%. אחרים נדיבים יותר ואחרים פחות. אבל בסופו של יום, הכסף שיזם מנסה לגייס ישפיע ישירות על השווי.