כל מי שקרא את מדורי ההיי-טק למיניהם בשנה האחרונה קיבל את התחושה כי אקזיט רודף אקזיט ונדמה שהתקופה האחרונה חמה במיוחד עבור הסטארט-אפים הישראליים ותעשיית ההיי-טק המקומית.

מתחילת השנה היקף הרכישות של חברות טכנולוגיה ישראליות הגיע ל-10.1 מיליארד דולר. זהו סכום שיא בהיסטוריה של ענף ההיי-טק הישראלי, אם לא מחשיבים את תקופת הבועה. וצריך לזכור שהשנה עדיין לא נגמרה. קצב הרכישות מתחיל להזכיר את ימי הבועה.

בשבוע האחרון נרשמו שלושה אקזיטים חדשים. אלא שבניגוד לתקופת הבועה, כל החברות שנמכרות כיום מציגות מכירות נאות, כשמאחוריהן טכנולוגיה מבוססת, מוגנת פטנט - והכי חשוב: מודל עסקי ברור ויציב.

לאחר שג'נגו, פולואפ ואייטמפילד נמכרו בשבוע האחרון בסכום של יותר מ-300 מיליון דולר, שאלת מיליון הדולר היא מי יהיו החברות הישראליות הבאות שצפויות לעלות ברשת. או בלשון חופשית יותר: מי צפויה להרביץ אקזיט בקרוב.

אקזיט יכול להגיע בשתי צורות: הנפקות בבורסה או מה שמכונה בברנז'ת היזמות וההון סיכון - Merger & acquisitions (M&A) - רכישה על ידי חברת ענק, בדרך כלל אמריקאית. אף שבתחילת השנה התחזית היתה ש-2006 תהיה שנת שיא בהנפקות בבורסה, המחסום הגבוה שמעמידה הבורסה האמריקאית בפני חברות צעירות מקשה עליהן לצאת להנפקה, והן בוחרות בסופו של דבר בסוג השני של האקזיט - רכישה.

בגל ההנפקות הקרוב צפויות להיכלל החברות הבאות: מלנוקס, רוזטה ג'נומיקס ווראז. התחזית היתה שזה יקרה עד סוף 2006, אך נוכח העובדה שזה לא קרה עד עתה, סביר להניח שההנפקות יידחו לתחילת 2007. יחד איתן התחזית היא שטלהדטה, אינסייטק, דיפ בריז, ביגבנד, אימאג' סאט וסטאר הום ינסו בחודשים הקרובים להנפיק בנאסד"ק, אך גם הן מועמדות לרכישה על ידי אחת החברות הגדולות.

גם אם נוצרת אווירה של קרנבל מסוים, עדיין הסיבות לצבר הגדול של רכישות בשנה האחרונה נובע מתהליכי הבשלה מוקדמים יותר של החברות, פרי תולדה של עבודה רבת-שנים.

ומי הבא בתור?

גילאי דולב, מנהל בחברת D&A חברת מחקר ויעוץ בתחום ההיי-טק, סבור שמבין חברות הסטארט-אפ שצפויות להימכר בקרוב מדובר בביטבנד, קופרגייט, די בי מושן, אקסנט, אובליקור, פרוסייט, אולטראשייפ, זנד וספקטרום דיינמיקס. "כל החברות הללו צפויות להימכר בשנה הקרובה", מבהיר דולב. לדבריו, הסיבה לגל הרכישות האחרונות נובע מכך שהחברות מעדיפות לפנות לערוץ ה-M&A על פני הליכה לנאסד"ק. "קשה לחברות להנפיק ולעבור את מחסום הנאסד"ק. רוב הרכישות שהיו באחרונה היו מתחת ל-250 מיליון דולר", מסביר דולב. "בנוסף, קרנות ההון סיכון שמשקיעות בחברות הן קרנות בוגרות, בנות כמה שנים. הן רוצות להציג תשואות".

דולב סבור שהרכישות האחרונות נובעות מהשוני שחל באקלים הפסיכולוגי בשווקים. "נאמר שאתה בעל חברה. ב-2002 ו-2003 לא היה לך עם מי לדבר. השוק היה מת. בשנים שלאחר מכן, 2003-2004, נכנסת למגננה וייצבת את העסק. כעת כשהשוק יציב אתה עובר להתקפה ומציג אגרסיוויות. ואת האגרסיוויות הזו עושים באמצעות רכישות".

כיצד מזהים חברה בשלה לאקזיט? דולב מבהיר כי רוב האקזיטים מתחילים בשיתוף פעולה כלשהו. "בשלב מסוים החברה הרוכשת מבינה שהמוצר של החברה הנרכשת מגדיל לה את המכירות ומסייע לה במוצרים ותיקים, ואז יש מעבר משיתוף פעולה לרכישה", מסביר דולב.

"מדינת ישראל חיה ממכירת חברות ויזמות. זה ענף היצוא שלה במשך שנים רבות. כל האנשים שמכרו כעת יעשו דברים חדשים".

הדבר הבא ברשת

יזהר שי, מנהל שותף בקיינן פרטנרס, קרן הון סיכון אמריקאית המנהלת יותר משני מיליארד דולר, סבור שיש בישראל מספר לא מבוטל של חברות בשלות לאקזיט. אחת מהן היא פרוסייט, שמפתחת ומשווקת תוכנה לניהול מקבילי של פרויקטים בארגונים טכנולוגיים גדולים. "החברה בנתה את עצמה והגיעה לתוצאות יפות, כולל רווחיות", אומר שי.

חברה נוספת ששי מעריך שתצא לאקזיט בקרוב היא סכמה - חברה המפתחת פתרונות אופטימיזציה של תדרים וקונפיגרציות של אנטנות במערכות סלולר לשוק ה-GSM וה-UMTS. "זו חברה שעברה עליות וירידות והצליחה באחרונה להתמקד היטב".

שי מנפק שני הימורים "פראיים", כהגדרתו, לחברות שבדרך לאקזיט. "ההימור הראשון הוא מטהקפה. אני מהמר שהם יהיו הדבר הבא באינטרנט הישראלי". וכן הוא מהמר על חברת האינטרנט My Heritage. "הם צעירים וחצופים, ואם צריך להמר על משהו אקזוטי - הייתי הולך עליהם". שי סבור שהאקזיטים האחרונים נובעים מחוסנו של ההיי-טק הישראלי, שלמרות הנפילה לאחר ימי הבועה ומלחמת לבנון - מצליח לגבור על משברים. "המשקיעים מבינים שיש כאן יזמים מצוינים וישראל מהווה מקום בעל ערך".

הבשלה של השוק

אמיר גוטמן, מנהל שותף בקרן ההון סיכון אביב ונצ'רס, מוכן להמר על דיפ בריז, שבה מושקעת אביב ונצ'רס.

החברה פיתחה מוצר הדמיה בגישה חדשה - במקום שידור אנרגיה או הקרנה לגוף כדי לקבל תמונה, המידע מתקבל מתוך הוויברציות בתדר נמוך שמייצר הגוף בעצמו או באמצעות קטליזטור חיצוני של תהודה.

בנוסף מהמר גוטמן על ביטבנד, חברה נוספת בפרוטפוליו של הקרן, המפתחת פתרונות להעברת וידיאו על גבי רשתות פס רחב. להערכתו לא קרה בשבוע החולף דבר יוצא דופן.

"אין קשר או משהו משותף בין האקזיטים השונים שהתפרסמו. הסיבה לכך שיש אקזיטים באחרונה קשורה לתהליך של הבשלה שההיי-טק הישראלי עובר. כ-16 מיליארד דולר הושקעו כאן במשך השנים באלפי חברות, לא כולל תמיכה ממשלתית. לכן התחזית שלי היא שחברות ישראליות בשלות ינפיקו או ייצאו להליך מכירה".

יהל זילכה, מנהל שותף בקרן הון סיכון מגנום, המתמחה בחברות תקשורת, סבור שחברת אוברון מדיה, המפתחת ומפיצה משחקים Casual, נחשבת למובילה בתחומה, ולכן צפוי לה עתיד מבטיח. ובכל זאת, למרות ההערכה הרבה שהוא רוחש לאיכויות הקיימות בתעשייה היזמות, הוא סבור שהאתגר הבא של החברות שיוצאות לאקזיט יהיה בהגדלת היקפי האקזיטים.

"לדעתי, המשקיעים צריכים לעשות כל מאמץ להגיע לאקזיטים בסכומים שלא יורדים מ-600 ו-800 מיליון דולר. אין טעם להסתפק ב-50 מיליון ואפילו ב-150 מיליון דולר".