תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

מעובדת ניקיון בסטארט-אפ - למנהלת: הסיפור המופלא של שושי ג'מבר בהיי-טק הישראלי

לכתבה
שושי ג'מברנטע אלונים

היא היתה קופאית בסופר ועובדת ניקיון במשרדי חברת הייטק, שראתה כיצד אמה נכשלת שוב ושוב בניסיון לצאת ממעגל העוני, אבל שושי ג'מבר לא מתכוונת להניח לנתוני הפתיחה האלה לעצור אותה

85תגובות

קשה לתאר רצף נסיבות אומללות מאלה שהביאו את שושי ג'מבר למשרדי הסטארטאפ ווקמי (WalkMe). היא היתה בת 28, חודשיים אחרי שילדה את בתה השנייה, פרודה מבן זוגה ועם חוב עצום לביטוח הלאומי שאילץ אותה לחזור לעבוד מוקדם ממה שתכננה. היא רצתה עבודה מאתגרת שתיתן לה עצמאות כלכלית, אך נאלצה להתפשר על עבודת ניקיון בשעות הלילה. אולם, קשה יותר לדמיין כיצד כיום, כעבור שנתיים – ללא תואר אקדמי, קשרים או רקע מקצועי רלוונטי – ג'מבר הגיעה לתפקיד ניהולי בסטארט-אפ צומח. 

"לפני הלידה הייתי קופאית בעדן טבע מרקט וחיינו על הבטחת הכנסה", ג'מבר משחזרת. "חודשיים אחרי שבתי נולדה, בביטוח לאומי גילו שהם עשו טעות והורידו לי כסף מדמי הלידה. חיינו כמשפחה של ארבע נפשות על 2,500 שקל בחודש. אחי ובן זוגי לשעבר עבדו אצל קבלן שיפוצים שקיבל את חוזה הניקיון של ווקמי, והם הציעו לי לבוא לנקות את המשרדים בלילות. הם לחצו עלי במשך שלושה שבועות ושנאתי אותם על זה, אבל הייתי חייבת לחזור לעבוד, ואמרתי לעצמי שזה זמני. 

"במשך כמה שבועות הייתי מגיעה בלילה כשהמשרד דומם ורק צוות המכירות עובד, כי הם עובדים בשעות הפוכות, מול חו"ל. התחברתי איתם וכעבור שבועיים פנה אלי עידו פז, אחד העובדים בצוות, ואמר לי שבחברה מחפשים עובד לצוות בדיקות תוכנה (QA). הוא שאל אותי כמה ידע יש לי במחשבים, ואמרתי לו שאני חושבת שאני די טובה".

איך את יודעת שאת די טובה במחשבים?

שושי ג'מבר
נטע אלונים

"כל דבר שתשאלי אותי, אני תמיד אומר שאני מעולה, ואחר כך אלך ללמוד קשה כדי להוכיח לך שלא שיקרתי". 

שער דה מרקר וומן אפריל

ידעת מה זה QA?

"לא ידעתי מה זה QA, בקושי הבנתי מה זה הייטק, רק ידעתי שזה נחשב טוב להיכנס לזה". 

"גדלתי במשפחה דתית ואמא שלי לא תמכה בכך שאתגייס. היא חשבה שעדיף שאעזור בבית. בדיעבד אני יודעת שהצבא הוא גם קרש קפיצה, אבל מה הסיכוי שהייתי מגיעה ל–8200?"

וזה פשוט עבד? 

"עידו התלהב מאוד – אני חושבת שהוא התרגש מכך שהוא יכול לעזור. הוא אמר לי שהוא חושב שאני מתאימה וסיפר עלי לשרון אמיתי ולדנה גבע, שניהלו את תהליך הגיוס. אין לי ספק שמאותו רגע הייתי משימה בשבילם. כולם עבדו קשה מאחורי הקלעים כדי להוכיח שאני מתאימה, לא רק אני. עברתי ארבעה ראיונות ומבחנים טכניים. התייעצתי עם צוות המכירות על כל דבר – אפילו מה ללבוש בראיון".

שילוב של מזל וחוצפה

זה יהיה עוול ליחס את כל ההצלחה של ג'מבר למזל שנפל בחלקה ולאנשים הטובים שפגשה. הקולגות שלה מספרים כי היא ניחנה בשילוב נדיר של חברותיות, אופטימיות חסרת תקנה, דעתנות וחוצפה – שסייעו לה להפיק את המיטב מההזדמנות שנקרתה בדרכה. אחרי קצת יותר משנה שבה עבדה כבודקת תוכנה היא התקדמה לניהול, וכעת היא אחראית על חמישה עובדים. 

במידה רבה הסיפור של ג'מבר אינו יכול לשמש דוגמה מייצגת לשום דבר. הוא בלתי ניתן לשכפול. מעטות החברות בתחילת דרכן שיכולות לקבל את ההחלטה לגייס מועמדת כמוה. החלטה כזאת דורשת, מצד אחד, משאבים הכרוכים בהכשרת עובד חדש נטול כל ידע בתחום, ומנגד גמישות ניהולית שמאפשרת מתן הזדמנות למי שאינה מגיעה עם קורות החיים הטיפוסיים, בלשון המעטה. 

בלי אינטרנט ובלי מחשב

גם העיתוי של ג'מבר היה מוצלח למדי. כשבועיים לפני שנכנסה לתפקיד – ביוני 2015 – ווקמי הודיעה על השלמת סבב גיוס הון של 25 מיליון דולר, כך שכיסיה היו מלאים. ווקמי פיתחה פלטפורמה לשילוב הדרכות שימוש באתרי אינטרנט שמלוות את הגולש בביצוע פעולות שונות באתר. מאז הקמתה ב־2011, החברה גייסה 92 מיליון דולר, ושוויה מוערך ב־400 מיליון דולר לפי נתוני IVC. 

אמנם הרוב המוחלט של הסטארט-אפים נכשל, אך בינתיים ווקמי הצליחה לעלות על המסלול בדרך להצלחה, מה שאפשר גם לג'מבר אופק של התקדמות. בתקופה שג'מבר הגיעה לווקמי, החברה העסיקה 150 עובדים בשלושה מרכזי פעילות – סן פרנסיסקו, סידני ותל אביב. בשנתיים שעברו מאז, כוח האדם בחברה גדל ביותר מפי שלושה, ל־460 עובדים, ונפתחו מרכזים חדשים בניו יורק, ראלי (צפון קרוליינה), פריז, יפן ובמושב צוחר בדרום. מספר העובדים בישראל הוכפל ל־240 עובדים.

"אמא למדה קורסי מחשבים שונים, קורסי אנגלית, קורס ספרות, קורס בניית ציפורניים, קורס יזמות ויבוא - אבל היא לא הצליחה לצאת מעבר לעבודות מטבח וניקיון. אז זו שאלה של הזדמנויות ולא רק של השכלה. לימודים מסודרים באוניברסיטה הם רק דרך אחת להתקדם"

לווקמי מאות לקוחות גדולים, ובהם חברות כמו אדובי, SAP, סיסקו, פייפאל, AT&T, קומקסט ואקספידיה. ב־2013 החברה הופיעה ברשימת Cool Vendors של גרטנר, אחד הדירוגים היוקרתיים בעולם הטכנולוגיה, הודות ליכולת ניבוי טובה לחברות שיצמחו משמעותית או יעשו אקזיט. 

מפספסים את המסגרת הצבאית

ג'מבר (30) נולדה בבאר שבע כבת שלישית מבין שישה אחים ואחיות. הוריה הגיעו לארץ ב־1984 כחלק מ"מבצע משה". אחיה הבכור נולד באתיופיה, והשני במסע הרגלי מאדיס אבבה לסודן. כשהיתה בת שנתיים עברה משפחתה לפתח תקוה. "אבי עבד במפעל סודה קלאב, ונפצע בראשו במהלך העבודה. במשך שמונה שנים הוא לא עבד והתקיים מקצבת ביטוח לאומי. אמא התפרנסה מעבודות מטבח ביום ומניקיון בתים בלילה. גרנו בדירת שלושה חדרים והמצב הכלכלי תמיד היה קשה", היא מספרת. 

הזמרת אסתר רדא
גבריאל בהרליה

"בגיל 15, כשאבא נפטר, גם אני התחלתי לעבוד – עבדתי בפיצרייה ובמלצרות, והייתי גם קופאית בסופרמרקט. גדלתי במשפחה דתית, הייתי הבת הבכורה ואמא שלי לא תמכה בכך שאתגייס – היא חשבה שעדיף שאעזור בבית. כיום, בדיעבד, אני יודעת שהצבא הוא גם קרש קפיצה, אבל מה הסיכוי שהייתי מגיעה ל־8200?"

ג'מבר מחדדת את מה שידוע היטב למי שמכיר את המערך הטכנולוגי ואת יחידות המודיעין – משרתים בהם בעיקר בוגרי בתי ספר נחשבים בערים המרכזיות. צה"ל הוא אמנם לא הצומת היחיד שבו ניתן להשתלב במעגל ההייטק, אבל הוא נהפך לצינור ההכשרה המרכזי – מי שמצליח כבר בגיל 18 לשרת בתפקיד טכנולוגי בצבא, פותח לעצמו דלתות רבות לעולם ההייטק ולרווחה כלכלית. מי שלא שירת בתפקיד טכנולוגי, יידרש לסגור את הפער ולהתחרות בבני גילו שכבר רכשו ניסיון תעסוקתי. 

המסגרת הצבאית עשויה לשמש כור היתוך ובמקרים רבים גם מקפצה למקצועות אזרחיים – אך היא מפספסת את העדה האתיופית. יוצאי אתיופיה מהווים 3% מהאוכלוסייה הרלוונטית בגיל הגיוס ושיעור המתגייסים מבני העדה, 88.5%, גבוה משמעותית מהשיעור בקרב כלל האוכלוסייה היהודית (73%). ובכל זאת, שיעור החיילים המשרתים בתפקידים הנחשבים איכותיים, או כאלה הדורשים מיון מקדים, כמו במודיעין או בחיל האוויר, נמוך. הקב"א (דירוג לפי קבוצת איכות שקובע התאמה לתפקידים שונים) של יותר ממחצית המתגייסים בני העדה נמוך מ־47, לעומת פחות מרבע מכלל המתגייסים. 

אתיופים בצה"ל

לפני שנתיים צה"ל הגיע למסקנה כי מבחן הקב"א במתכונתו הנוכחית אינו מתאים ליוצאי אתיופיה. במשך תקופה קצרה הצבא העביר את המיון שלהם למכון אבחון חיצוני אך התוצאות לא היו משביעות רצון. "צה"ל מאמין כיום שהפתרון צריך לבוא דרך שיפור כללי של כלי המיון, ולא דרך מענה עוקף שמיועד לאוכולסייה ספציפית", מסר גורם  צבאי המעורב ברפורמה. "בשנה וחצי האחרונות הצבא סוגר את המסגרות המבדלות ומשקיע במיון פרטני. כתוצאה מכך אנו רואים עלייה במספר המתגייסים יוצאי אתיופיה המאותרים לתפקידים הדורשים מיון מקדים לפני הגיוס, כלומר כאלה שהמיון שלהם מתחשב ביכולותיהם הייחודיות, מ־72 מאותרים ב־2014 ל־140 מאותרים ב־2015". 

שושי ג'מבר ושרון אמיתי במשרדי ווקמי
עידו פז
הח"כית לשעבר, פנינה תמנו-שטה

אולם הפערים בין בני הקהילה לבני גילם באוכלוסייה הכללית נפתחים הרבה לפני הכניסה לבקו"ם. נקודת הפתיחה המוחלשת היא עוד בימי בית הספר – רק מיעוטם משלימים בגרויות מוגברות במתמטיקה (0.04%) ובאנגלית (0.2%). במדרגה הבאה של התהליך הלימודי, לקראת רכישת מקצוע, נושרים עוד רבים מהתלמידים ממוצא אתיופי: רק 27% מבעלי תעודות הבגרות יוצאי אתיופיה עומדים בדרישות הסף של הקבלה לאוניברסיטאות, בהשוואה ל־53% בקרב כלל הזכאים היהודים. בחוגים הריאליים מספרם זעום – עם 0.6% ייצוג בתארים המדעיים ו־0.9% בתארים ההנדסיים. 

"ווקמי היא החברה צומחת ואני כל כך שמחה שאני חלק מזה. אבל אני גם לא עיוורת – אני האתיופית היחידה בבניין. אני צעירה וחברותית ואני מאמינה שאני גם נראית טוב ומוקירה תודה אז היה קל לעזור לי"

גם בחברות ההייטק אתיופים הם מחזה נדיר, והתגובות לשאלה "האם מישהו ראה פעם אתיופי בהייטק?" שהעלה היזם יוסי תאגורי לעמוד הפייסבוק שלו בתחילת מארס, עשויות להמחיש עד כמה: "יש אחד בגט טקסי", "ראיתי בקונדואיט בזמנו", "בווייז יש שניים, גבר ואישה, אחים". גם המגיבים היו ערים לגרוטסקיות שבשרשור: "הוציאו את הידיים מהכיסים! דברים לא תמיד קורים מעצמם", כתב אחד מהם. 

הנוכחות הדלה של בני העדה האתיופית בתעשיית ההייטק, קשורה, בין השאר, בפרקטיקת הגיוס המועדפת בענף, שיטת חבר מביא חבר, שאינה משפרת את מצבם. הם נוטים להתחתן בתוך העדה (90%, לפי נתוני הלמ"ס), לשרת ביחידות שיש בהן יוצאי אתיופיה אחרים (80% מהחיילים ממוצא אתיופי מרוכזים ב־30 יחידות בלבד, לפי נתוני צה"ל) ולהצטופף בריכוזי אוכלוסייה תחומים (72% מהם מתגוררים ב־19 ערים, לעומת 75% מהאוכלוסייה הכללית המתגוררת ב־76 ערים). ואילו בתעשיית ההייטק, יותר משליש מהמועמדים מגיעים דרך עובדים שמכירים אותם מהשירות ביחידה טכנולוגית בצה"ל, מהלימודים או מעבודה בחברה אחרת. 

השכלה

"אני רוצה שזה יהיה מעצים"

למרות הופעתה המרשימה, הדיבור מלא הביטחון והחוסן הפנימי שאפשרו לה לעשות את השינוי חרף נתוני הפתיחה החלשים שלה, ג'מבר עוצרת את הראיון כמה פעמים ומביעה הסתייגות: "אני רוצה שזה יהיה מעצים, אבל לא בטוחה שאני אומרת את הדברים הנכונים", היא מסבירה לי.

היא גם מתקשה להחליט איזה קהל היא מעוניינת להעצים – את הקהילה האתיופית שממנה היא הגיעה אך חוששת לדבר בשמה, או את האנשים "השקופים" והמושתקים – עובדי הניקיון, הקופאיות הסופר, המאבטחים בקניון, המלצרים ושוטפי הכלים. במקרים רבים, שתי האוכלוסיות האלה שלובות זו בזו. 

הדוגמנית והמגישה טהוניה רובל
מיכל פתאל
פער אקדמי

דו"ח של מרכז טאוב שפורסם ביוני 2015 מעלה כי שיעור גבוה יחסית מיוצאי אתיופיה שעלו לישראל בגיל מבוגר (12 ומעלה) מועסקים כעובדי ניקיון ומטבח – מחצית מהנשים ו־17% מהגברים. השיעור הגבוה של ישראלים ממוצא אתיופי העוסקים במשלחי יד אלה הוא יוצא דופן, ולא נמצא משלח יד נוסף המתאפיין בריכוז כה גבוה של בני העדה. 

שיעור המועסקים במשרות ניקיון בקרב יוצאי אתיופיה שהתחנכו בישראל כבר דומה לכלל האוכלוסייה (4%) – כלומר, מצבם של בני דורה של ג'מבר, בני 35 ומטה, טוב מזה של בני משפחתם המבוגרים מהם. אולם, הם עוד לא השוו את מצבם ליתר האוכלוסייה היהודית. רק כ־21% מהם מועסקים ברובד העליון של משלחי היד, לעומת 40% בקרב יתר האוכלוסייה היהודית.  

בעמותת "עולים ביחד" הפועלת לשילוב אתיופים אקדמאים בשוק העבודה מסבירים כי הקהילה האתיופית הישראלית ממשיכה לסבול מהכנסה נמוכה באופן לא פרופורציונלי לנפש, משיעור אבטלה גבוה ומפערי שכר משמעותיים. יחד עם זאת, רבים מאלה המצליחים להתגבר על האתגרים ומגיעים להישגים אקדמיים עדיין חווים קושי משמעותי בתהליך מציאת עבודה בתחומם – שכן מעסיקים רבים פשוט נרתעים מלשכור אותם לעבודה. בסקר של משרד הכלכלה רק 6% מהמעסיקים הביעו רצון להעסיק יוצאי אתיופיה, פחות מכל מיעוט אחר – כמו חרדים וערבים.

דו"ח מבקר המדינה מ־2012 חשף כי יוצאי אתיופיה שמוצאים תעסוקה הולמת מרווחים 40% פחות מאשר הישראלי הממוצע. הדבר עשוי להסביר את הממצא שעלה בדו"ח של הקריה האקדמית אונו מ־2009, ולפיו צעירים אתיופים חשים חוסר אמון ביכולתה של ההשכלה להוות עבורם יתרון בשוק התעסוקה.

דורון תורן־שמיע מעמותת טק־קריירה (ראו הרחבה) המציעה הכשרות טכנולוגיות לבני העדה, מציינת כי בוגרי העמותה מכירים בערך של השכלה אחרי חוויה מוצלחת בשוק העבודה: "כשהסטודנטים מגיעים אלינו, מרביתם לא חושבים על תואר", היא אומרת. "אבל אחרי שנתיים בעבודה חלק מהם פונה לאקדמיה מתוך הבנה שזה הכרטיס למקפצה מקצועית וכלכלית. חלק גדול מהבוגרים שלנו הם כיום סטודנטים למדעי המחשב, הנדסת תוכנה ומנהל עסקים". 

ג'מבר מציינת בגאווה כמה פעמים במהלך השיחה כי אחותה סטודנטית, אולם היא נותרה סקפטית בנוגע להזדמנויות שהשכלה פורמלית תזמן לה: "אמא שלי למדה קורסי מחשבים שונים, קורסי אנגלית, קורס ספרות, קורס בניית ציפורניים, קורס יזמות ויבוא. זה אמור להיות מעצים, לא? אבל היא לא הצליחה לצאת מעבר לעבודות מטבח וניקיון. כי היא אישה אתיופית מבוגרת עם  מעט מבטא. אף אחד לא רצה להעסיק אותה במספרה. אז אני מאמינה שזו שאלה של הזדמנויות ולא של השכלה. לימודים מסודרים באוניברסיטה הם רק דרך אחת להתקדם".

שושי ג'מבר
נטע אלונים

איפה נמצאים האחים שלך היום? 

"אחי הגדול בן ה־35 הוא קבלן שיפוצים ואינסטלציה, אחי השני בן 33 ולא עובד. אחותי בת ה־28 לומדת כלכלה ומנהל עסקים במכללת רופין, היא הגאווה שלנו – היחידה בינתיים שיצאה ללמוד; השנייה (22) עקרת בית; אחותי בת ה־18 עומדת לפני גיוס".

את מייעצת לאחיות הצעירות שלך?

"אני לא רואה את עצמי כמי שיכולה לייעץ, אני בת 30 עם שני ילדים".

מה הסיכוי שהן ישתלבו בהייטק? 

"ההייטק הוא לא המהות, זה רק אמצעי. אני מקווה שכולנו נמצא עבודה שאפשר להתפרנס ממנה ושתהיה לנו מעניינת".

ועכשיו כשמצאת עבודה כזאת, אפשר לומר שיצאת ממעגל העוני? 

"העבודה כקופאית היתה פיזית ואינטנסיבית. הייתי חוזרת אחרי יום עבודה מותשת וטרודה עם תחושה שזה אף פעם לא נגמר. לא הייתי במקום שרציתי להיות בו, ואולי בגלל הפער הזה אני לא מרגישה שהעבודה בהייטק לחוצה"

"אני עדיין סופרת שקלים כי אני אמא ויש לי הרבה אחריות. אבל אין ספק שהחיים השתנו. אני נוסעת ברכב שכור וכבר לא מפגרת בתשלומים. אני הולכת לסופרמרקט פעם בשבוע, ולא פעם בחודש. עשיתי להם תוכנית חיסכון ויש ביטוח בריאות מורחב מהעבודה. אני גם מסתכלת קדימה ואני רואה אופק לשכר, זה שונה מאוד ממה שהיה לי כקופאית בסופר". 

נכנסת לתחום תחרותי מאוד, את מרגישה שיש עליך יותר לחץ?   

"בדיוק ההפך. העבודה כקופאית היתה פיזית ואינטנסיבית. הייתי חוזרת אחרי יום עבודה מותשת וטרודה עם תחושה שזה אף פעם לא נגמר. הייתי משחזרת את היום – הקופאית הזו היתה עצבנית עלי, הלקוח לא התייחס אלי יפה. לא הייתי במקום שרציתי להיות בו, ואולי בגלל הפער הזה אני לא מרגישה שהעבודה בהייטק לחוצה". 

ומה עם  האנשים, את מרגישה שינוי גדול?

חגית יאסו עם שמעון פרס המנוח
אבי אוחיון / לע"מ

"לא. האנשים הם דומים מאוד – גם הקופאיות בסופרמרקט וגם ההייטקיסטים נאבקים עם ביטוח לאומי ועם משרד הפנים. מי שמרוויח יותר מוציא יותר ועדיין נמצא במאבק כלכלי ו־Bitching about their pay (מתלונן על השכר). ההבדל הוא שפה מדברים על הייטק ושם על מתי הסמנכ"ל מגיע לערוך ביקורת". 

בתמונת הסלולרי שלך את מחזיקה שלט של ווקמי. עכשיו את הפרזנטורית שלהם? 

"ווקמי היא בהחלט מקור לגאווה, החברה צומחת ואני כל כך שמחה שאני חלק מזה. אני לומדת פה המון ואני בטוחה שזו ההזדמנות הגדולה שלי. אבל אני גם לא עיוורת – אני האתיופית היחידה בבניין. לא היה פה מהלך מוסדר של איתור ושילוב אוכלוסיות מוחלשות, אלא צירוף של מזל ופתיחות של כמה עובדים שהבחינו בי מעבר לסיטואציה שבה הייתי. אני צעירה וחברותית ואני מאמינה שאני גם נראית טוב ומוקירה תודה אז היה קל לעזור לי. את חושבת שאם זו היתה מנקה אתיופית בת 40 עם כיסוי ראש גם היא היתה זוכה לאותה הזדמנות?"

לא. אז מה לדעתך הפתרון? 

"עכשיו אני מגייסת למשרת בדיקות ואני מחפשת מישהו שהוא יותר דומה לי. מישהו שהגיע ממקום שבו היה לו קשה, אבל רוצה להצליח ומאמין בעצמו שהוא מסוגל".

הירשמו עכשיו: עשרת הסיפורים החמים של היום ישירות למייל
נא להזין כתובת מייל חוקית
ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

עוד כתבות במדור TheMarker Women