אהבה בשחקים - TheMarker Women - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
אבא דיגיטלי

אהבה בשחקים

אני בטוח שיש יותר אנשים שמחפשים מתחת למושב את שקע החשמל, מאשר כאלה שמוודאים שחגורת ההצלה קיימת. הוא חשוב הרבה יותר מאשר חגורת הצלה מתנפחת עם משרוקית ופנס מהבהב

תגובות

"סליחה אדוני, תוודא שהטלפון של הילד כבוי".

"אה… זה בסדר. העברתי לו למצב טיסה, הוא צופה בסרטים אוף־ליין".

"לא. לא. בזמן ההמראה והנחיתה חייבים לכבות לגמרי את המכשיר".

"אבל… מצב טיסה… זה אומר שכל המשדרים והאנטנות מנותקים…".

"אדוני! תכבה בבקשה את המכשיר של הילד. לכבות לגמרי!".

כיביתי.

אני לא מתווכח עם דיילות, ובטח שלא רגע לפני ההמראה. בדמיוני אני כבר רואה עשרות נוסעים מדליקים את המכשירים שלהם – בניגוד להנחיות, כמובן – רק כדי לצלם אותי מתווכח עם הדיילת ולהעלות את הסרטון לפייסבוק עוד לפני ההמראה. "צפו: הישראלי המכוער מתווכח עם דיילת". לא רוצה לנחות בנתב"ג אחרי ניתוק תקשורתי של 14.5 שעות טיסה ולגלות עשרות הודעות ווטסאפ על כך שאני מככב בלהיט השיימינג החדש של הרשת החברתית. הילד יוכל להתאפק 15־20 דקות עד שהמטוס יתייצב בגובה השיוט שלו בשמים.

אני רוצה לקוות שיש סיבות טכניות ענייניות לדרישה של חברות התעופה מהנוסעים לכבות את המכשירים הסלולריים שלהם לחלוטין, אף שאני לא כל כך בטוח שהן תקפות. הרי בכל טיסה ממילא יש כמה אנשים ששכחו בתיק או בכיס את המכשירים שלהם פועלים – כולל כל רכיבי התקשורת המסכנים לכאורה את בטיחות הטיסה. אבל מה שהדיילות לא רואות – ממילא אינו קיים. עבורן, ההנחיות הללו משמשות ביעילות רבה יותר כלי לשליטה במאות הנוסעים שתחת אחריותן. להדק חגורות, לסגור את התריס, ליישר את השולחנות ואת גב המושב וגם לכבות מכשירים אלקטרוניים. אמנם לכל אחת מההנחיות הללו יש סיבה הגיונית, אבל ברבות השנים הן נהפכו למעין קוד אתי עבור הנוסע בשחקים. מערכת של חוקים שהנוסעים, מצד אחד, ונציגי חברת התעופה, מצד שני, חייבים לציית להם.

שולחן לא מקופל אינו מסוכן יותר מבקבוק ויסקי שמונח מתחת לרגלי הנוסע, או על ברכיו. האור הבוקע מהחלון מעל גרמניה לא מפריע יותר מחבורה קולנית שמתרוצצת במעברים בזמן שכולם מנסים לישון. גם מכשירים סלולריים ב"מצב טיסה" לא משבשים את המערכות הטכנולוגיות השונות יותר ממצלמה דיגיטלית שמשמשת לצילום המרינה בהרצליה מהאוויר ("הנה הרידינג, משמאל!"). אבל בלי החוקים הנוקשים הללו, הדייל היה מאבד את מקור הסמכות שלו ואת היכולת לשלוט בחבורה אקלקטית של 400 איש שסגורים בתוך גליל מתכת למשך כמה שעות.

גם הרוטינה הזאת, של העברת הנחיות הבטיחות בטיסה, איבדה במשך השנים את הכוח שלה על הנוסעים. חברות התעופה הבינו סוף־סוף שרוב הנוסעים כלל לא מקשיבים להן, וכאילו רק לצאת ידי חובתן מעבירות את המסרים בדרכים שונות – מסרטונים מצוירים ועד העברת ההנחיות בשירה של הדייל החברותי. ברור שחייבים לדעת שמצופי ההצלה נמצאים מתחת למושב. אבל האם מישהו יודע איפה בדיוק מתחת למושב? האם מישהו ממיליוני האנשים שטסים מדי יום ברחבי העולם, שלח את ידו אל מתחת למושב, כדי לתרגל את ההנחיה? אני בטוח שיש יותר אנשים שמחפשים מתחת למושב את שקע החשמל, מאשר כאלה שמוודאים שחגורת ההצלה קיימת. כיום, שקע החשמל חשוב הרבה יותר מאשר חגורת הצלה מתנפחת עם משרוקית ופנס מהבהב.

14.5 שעות טיסה נטו מהחוף המערבי של ארצות הברית לנתב"ג – היינו קרוב ל־16 שעות של ריצוי מאסר מרצון - הן פרק זמן שקשה להכיל, בוודאי עם ילדים. גם מסכי הטלוויזיה המובנים במטוס לא משיגים את מטרתם – הם קטנים מדי, רחוקים מעיני הנוסעים הצעירים והזווית שלהם לא מתאימה לצפייה מנקודת מבטם של ילדים. וכאן בדיוק נכנסים לתמונה הסמארטפונים, הטאבלטים והלפטופים – כאביזר החשוב ביותר בחופשה המשפחתית.

עד לפני חודש, מעולם לא הצלחתי למצוא את חגורת ההצלה הצהובה. בכל טיסה כמעט אני משחרר את חגורת הבטיחות בשלב כלשהו ומגשש בידי אל מתחת למושב, וכבר נגעתי שם בדברים רבים – אך לא במשהו שמזכיר את האריזה של חגורת ההצלה. הפעם, אחרי כשעתיים של טיסה, כשהילד (אותו אחד שבגללו ננזפתי על ידי הדיילת) התריע על כך שהסוללה בסמארטפון שלו עומדת להיגמר, נאלצתי לחפש עבורו את שקע החשמל, שגם הוא ממוקם בחלק מהמטוסים מתחת למושב. וכך, בעודי כורע על ברכי אל מתחת לכיסא, מאיר עם פנס האייפון באפילה, ראיתי אותה. קטנה, צנועה, נחבאת אל הקפלים והברזלים – חגורת ההצלה הצהובה. שקע החשמל, לעומת זאת, ישב שם בולט, גאה ואפילו מותאם גם לשיטה האמריקאית וגם לזו האירופית. אחרי הכל, יותר משחגורות ההצלה חשובות לבריאות הגופנית של הנוסעים – שקע החשמל קריטי לבריאות הנפשית שלהם. במיוחד אם הם מלווים בילדים (או שילדים של נוסעים אחרים יושבים בסביבתם).

 

 

 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות נוספות

כתבות שאולי פיספסתם