תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
טק טיים

מהפכת הסמארטפונים: חשבתם שראיתם הכל? טעיתם

כיצד החיבור התמידי לאינטרנט שינה את חיינו, מה צופן העתיד הנראה לעין, אילו שינויים יהפכו את חיינו לקלים יותר? ■ צפו בפרק הראשון של סדרת הרשת החדשה - טק טיים

25תגובות

הסתכלו סביבכם - כמה אנשים שקועים ממש ברגע זה בצג הסמארטפון שבידם? ועכשיו היזכרו ב–2006, כשהטלפון הנפוץ ביותר היה נוקיה מדגם 6230.

אנחנו אולי לא מרגישים זאת, אבל אנחנו נמצאים בלבה של סערה היסטורית. הדרך שבה אנו מנהלים את חיינו השתנתה לחלוטין מאז שהתווסף לנו ליד מכשיר סמארטפון. כיום אנחנו מחוברים לרשת בכל רגע, צורכים מידע ותוכן בכל מקום ובכל שעה, ומשאירים אחרינו שביל של פירורים דיגיטליים, המשרטטים את דפוסי החיים שלנו ואת ההעדפות הצרכניות שלנו.

אין מוצר אחר שאחראי יותר למהפכה הזאת מהאייפון, שהושק בארה"ב ב–2007. גדולתו של המכשיר, שהגה סטיב ג'ובס, היא בכך שהוא הצליח לפצח את הבעיה שנוקיה וסמסונג נכשלו בפתרונה - כיצד להפוך את האינטרנט לנייד באמת, וכיצד ניתן להנגיש אותו ביעילות לכל משתמש.

ההצלחה היתה מסחררת, וכיום הסמארטפונים ירשו את מקומם של המחשבים ונהפכו לשער הכניסה העיקרי שלנו לרשת. הסמארטפונים, ואחריהם הטאבלטים, שינו את הדרך שבה אנחנו מתקשרים עם העולם, את מערכות היחסים החברתיות שלנו, את הדרך שבה אנחנו חוקרים את העולם סביבנו ומבינים אותו, וכמובן שינו את הדרך שבה אנחנו רוכשים מוצרים. בקרוב צפוי להצטרף גם האפל ווטש לרשימת המוצרים שקידמו בעוד שלב את המהפכה הדיגיטלית.

אך מי שחושב שראה כבר הכל ושהמהפכה הדיגיטלית נמצאת לקראת סיום - כנראה טועה. יש עוד אזורים אנלוגיים רבים שרק מחכים להיהפך לדיגיטליים, כמו תחומי הבריאות, ההשכלה, הביטחון האישי, ניהול הבית, וכן התשלומים והארנק הדיגיטלי. ככל שהעולם מסביבנו נעשה דיגיטלי יותר - ניתן להבין אותו טוב יותר, לנתח אותו בקלות, לזהות מגמות ואפילו לצפות שינויים לפני שהם מתרחשים. החיים שלנו צפויים להיהפך ליעילים יותר.

בסדרת כתבות וידיאו, בשם טק טיים, שתעלה היום באתר TheMarker, נחקור כיצד החיבור התמידי שלנו לרשת שינה את חיינו בתקופה קצרה כל כך. ננסה להעריך עד לאן המהפכה הדיגיטלית תנוע, ואם כל 
השינויים שהיא תביא עמה אינם חפים מסיכונים.

המהפכה ממשיכה להתגלגל

1. האדם נגד 
המכונה

כל שינוי טכנולוגי גדול שקרה בהיסטוריה עורר התנגדות. המקרה הידוע ביותר הוא של הלודיטים - קבוצה של פועלים בבריטניה, שבתחילת המאה ה–19 חיבלו במכונות האריגה שאיימו על מקומות העבודה שלהם. הדבר העיקרי שמניע שינויים טכנולוגיים הוא הרצון של החברות להרוויח יותר, ולפיכך טכנולוגיות רבות שבהן השקיעו החברות העסקיות נועדו להחליף עובדים יקרים במכונה זולה. החשש שהמהפכה הדיגיטלית תחסל יותר מקומות עבודה מאלה שהיא מייצרת הוא מוחשי מאוד.

העשור שהסתיים ב–2010 היה הראשון מאז סוף מלחמת העולם השנייה שבו לא נוצרו מקומות עבודה חדשים בארה"ב. בעשור זה התרחשו שינויים טכנלוגיים מהותיים שהעלו את רווחי החברות, אך לא יצרו מקומות עבודה חדשים.

כשמשרות החקלאות נעלמו, עדיין היו משרות ייצור - וכשהן נעלמו, העובדים נדדו למגזר השירותים. כעת, בעקבות המהפכה הדיגיטלית, מצבור המשרות האחרון מצטמק. מתווכים, מורים, מנהלים, רופאים, סוחרים בשוק ההון, סוכנים ועיתונאים - הם דוגמאות למקצועות מכובדים שדורשים הכשרה, אך מוחלפים כבר כיום על ידי מכונות. רבים מהעובדים שהוחלפו מתקשים להשתלב בחזרה בעולם התעסוקה הדיגיטלי. העולם הדינמי הזה רץ קדימה מהר כל כך ומשנה את דרישותיו מהעובדים, שרבים לא מצליחים להשתנות אתו. קוראים לכך אבטלה חיכוכית, שנמצאת לאורך השנים במגמת עלייה.

סטיב ג'ובס
אי־פי

מי שבעיקר מרוויח מהתהליך הזה הן החברות הגדולות שמשקיעות כסף רב בציוד טכנולוגי, ובכך הן מצליחות להתייעל ולרשום צמיחה ברווחיהן. אבל ההתייעלות הזאת משאירה מאחור שובל ענק של מובטלים, שמפסידים במרוץ אחר המכונה.

האם מדובר בשינוי זמני? בכל המהפכות הטכנולוגיות הקדומות, הפחד מפני המכונות התגלה כמגוחך. לאחר תקופת הסתגלות, האנשים שינו את תחומי ההתמחות שלהם והתאימו אותם לשוק העבודה המודרני. גם חוקי העבודה השתנו ורשתות ההגנה על העובדים התאימו את עצמן לתנאים הטכנולוגיים החדשים. בסופו של דבר, המכונות עדיין לא החליפו את היצירתיות האנושית ואת היכולת של האנשים לעבוד בצוות - שתי התכונות האלה ינצחו, בסופו של דבר, את המכונות.

2. אינטרנט של עצמים

כשחיברו את הטלפון הסלולרי הפשוט לרשת - הוא נהפך מטלפון טיפש לטלפון חכם. הרשת, עם כל המידע וכוח העיבוד העצומים שלה, יכולה להפוך מכשירים רבים אחרים לחכמים: מכוניות, צמידי כושר, קוצבי לב, טרמוסטטים, מדי מים וחשמל, מזגנים, מכונות כביסה ועוד אין ספור מכשירים שבהם אנחנו עושים שימוש יומיומי. קוראים לזה "האינטרנט של העצמים", וזו צפויה להיות קפיצת המדרגה הדיגיטלית הבאה שלנו. לפי חברת המחקר גרטנר, ב–2014 היו כ–4 מיליארד עצמים מחוברים לרשת וב–2020 המספר צפוי לזנק ל–25 מיליארד.

מרק צוקרברג
בלומברג

חיבור של עצמים לרשת מאפשר שני דברים מרכזיים: שליטה מרחוק, כמו להפעיל את המזגן לפני שמגיעים הביתה, לסגור תריסים ולהפעיל תנור - אך זה השימוש הפחות מעניין של תופעת האינטרנט של העצמים. העצמים האלה שמחוברים לרשת יהפכו את הבית, המכונית או את בית העסק למעין יצור דיגיטלי חכם בעל מודעות עצמית - ועם המודעות העצמית הזאת כבר אפשר לשנות עולמות.

אחד היישומים הראשונים של הטכנולוגיה נמצא דווקא בתחום שמרן יחסית — ביטוח. כמה חברות ביטוח בארה"ב מציעות כיום פרמיות מוזלות לנהגים שמחברים את הרכב שלהם לרשת. הן עוקבות אחר התנהגות הנהג, היכן ומתי הוא נמצא על הכביש ועד כמה הוא שומר על החוק. על פי נתונים אלה, חברת הביטוח יכולה לשכלל את הערכת הסיכונים שלה ולהציע לנהגים זהירים במיוחד פרמיות מוזלות.

יישום נוסף הוא בתחום הבריאות: רופאים יכולים לעקוב באופן שוטף אחר הבריאות של חולים כרוניים, גם כשהם נמצאים בביתם. מעקב שוטף יאפשר למנוע התפרצות של המחלה ולחסוך עד 20% מעלויות הטיפול. באמצעות דיווח שוטף על מצב החולים, מערכות הבריאות בעולם יוכלו לחסוך מיליארדי דולרים ולשפר את חיי החולים. רבים מהיישומים של האינטרנט של העצמים יאפשרו למוסדות - כמו עיריות, חברות תשתיות, תחבורה ולוגיסטיקה - להתייעל ולחסוך אנרגיה.

מיליארדי עצמים המחוברים לרשת ייהפכו לרשת עצבים גלובלית שתספק תמונת מצב מדויקת בזמן אמת לגבי כל דבר שקורה מסביבנו. רשת עצבים זו, שרק הדמיון היצירתי של היזמים יודע מה היא תאפשר, תייצר כמות עצומה של מידע בעל אופי אישי. מידע זה יגיע לידיהן של ענקיות הטכנולוגיה, כמו גוגל ואפל, ושוב יעורר את הדיון הרגיש סביב ההגנה שנדרשת על הפרטיות שלנו.

ג'ף בזוס

3. נפרדים לשלום מהפרטיות

זוכרים כיצד הרשת היתה מקום מפלט מהעולם האמיתי, שבו היינו יכולים לבחור כל כינוי שנרצה ולהתנהל באנונימיות מחולטת? ובכן, ימי האנונימיות הסתיימו מזמן. הרשת, שהתחילה כזירה אנרכיסטית חסרת שלטון, נהפכה עם השנים למכונה משומנת שאוספת, עוקבת, שומרת ומנתחת כל תזוזה דיגיטלית שלנו. חברות הענק, ובראשן פייסבוק וגוגל, יודעות לשרטט במדויק כיצד החיים שלנו נראים, היכן אנחנו נמצאים בכל רגע, מה מעניין אותנו, היכן אנחנו גרים ועובדים, מי המשפחה והחברים שלנו, מה המחלות שמהן אנחנו סובלים, מה הדעות שלנו, מי מופיע בתמונות שלנו ועוד. הפרטיות שלנו נמצאת בידיים שלהן.

אך גם פייסבוק וגוגל מבינות שמדובר במידע רגיש שעשוי לעורר חקיקה ולהגביל את השימוש שלהן באותו מידע. כך נהפכו גוגל ופייסבוק בעצמן לרגולטורים. החברות יודעות כי הטכנולוגיה מתקדמת מהר יותר מהשינויים בדפוסי הפרטיות. למשל, יש להן את היכולות הטכנולוגיות לנתח תמונות ולזהות פרצופים, אך הן מעכבות את השימוש בטכנולוגיות אלה מחשש שהגולשים יתקוממו נגדן. החשש לפרטיות מהווה גם את אחת הסיבות לכך שגוגל הגבילה את השימוש בגוגל גלאס.

המידע יקר הערך שנשמר בשרתים של ענקיות האינטרנט קורץ מאוד לגופי הממשל, שגם רוצים להשתמש בנתונים האלה למטרות ביטחוניות, או כפי שהם קוראים לזה - "שלום המולדת". אדוארד סנודן, לשעבר עובד ב–NSA, חשף כמה קל לגופים הממשלתיים לחדור לנתונים של גוגל ופייסבוק ולעקוב אחר חשודים, גם אם הם לא ממש חשודים.

 GOOGLE I/O - סרגיי ברין

לגוגל ולפייסבוק יש אינטרס מסחרי חזק לשמור על הפרטיות של המשתמשים שלהן - אך לגופי הביון אין אינטרס כזה. כך, במקרים רבים חברות האינטרנט הגדולות נלחמות את מלחמתם של המשתמשים מול גופי הממשל ומנסות להגביל, עד כמה שניתן במסגרת החוק, את הגישה של גופי הביון למאגרי המידע שלהן.

4. אומת 
הסטארט־אפים

כשאומרים אומת הסטארט־אפ, רבים רואים מול עיניהם חבורה של יזמים צעירים בחולצות טי ש"עשו את המכה" - אך תמונה זו רחוקה מאוד מהמציאות. ההיי־טק הישראלי מורכב מאנשים בוגרים, אנשי משפחה, שעובדים בחברות ענק ונהנים משכר גבוה ויציב. החבורה הצעירה של סטארט־אפיסטים שלוקחים את גורלם בידם ומנסים לכבוש את העולם מהווה בקושי 10% מכלל עובדי התעשייה.

למעשה, ההיי־טק הישראלי הוא סוג של מיקרו־קוסמוס גלובלי בתוך המשק הישראלי. חלק ניכר ממנו הם מרכזי הפיתוח הגלובליים של חברות כמו אינטל, HP, קוואלקום, ברודקום גוגל ואחרות, שהבינו כי הכישרון הישראלי יעזור להן להתמודד על לבו של המשתמש בתחרות הגלובלית. לצדן פועלות חברות גדולות מקומיות, כמו נייס, אמדוקס וצ'ק פוינט, המעסיקות רבבות של עובדים, אך השוק שלהן נמצא מעבר לים.

למעשה, מרבית ההיי־טקיסטים נכנסים כל בוקר למשרדים ממוזגים הממוקמים ברעננה, הרצליה, יקנעם, קרית גת או חיפה, אך הם גם יכלו להיכנס למשרדים זהים בעמק הסיליקון, בניו יורק או בבוסטון. חיי העבודה שלהם גלובליים לחלוטין ולעתים הם מנותקים מהמציאות הקשה של שוק העבודה הישראלי.

המהפכה הדיגיטלית היא הזדמנות פז עבור המשק הישראלי לסגור את הפער ברמת החיים, שקיים עדיין בין ישראל, לבין הכלכלות המפותחות בעולם. בשל הממדים הקטנים שלה, הכלכלה הישראלית מסתמכת, יותר מכל כלכלה אחרת בעולם, על יצוא טכנולוגי. הידע הטכנולוגי שנצבר בישראל לאורך השנים, לצד היזמות המקומית ומרכזי הפיתוח הזרים שפועלים כאן, הם הנכסים העצומים שמעניקים לכלכלה הישראלית יתרון תחרותי גלובלי - שהופך אותה ליצואנית טכנלוגית מובילה. אבל אומת הסטארט־אפים הישראלית ממלאת פחות את תפקידה החברתי.

רק 10% מהשכירים בישראל הם עובדי היי־טק, ושיעור זה נותר יציב כבר כמעט עשור, כך שחלקם של בני המזל שזוכים להגיע לעבודה במכונית ליסינג ולסגור את החודש עם משכורת נאה - לא השתנה באופן מהותי. גם מספר המהנדסים שיוצאים ממוסדות ההשכלה הגבוהה נותר יציב שנים רבות.

ההיי־טק הישראלי הפסיק מזמן למשוך את כל המשק קדימה, ולהיות גורם שמשפר את חייהם של שכבות רבות באוכלוסייה. משרה בהיי־טק מבטיחה התברגות, כמעט אוטומטית, לעשירון התשיעי או העשירי - דבר שמצביע על הפער הגדל והולך בין ההיי־טקיסטים לשאר העובדים בתעשיות האחרות במשק הישראלי.

הכרה בבעיה היא השלב הראשון לפתרונה, אך כנראה שקובעי המדיניות עדיין לא מכירים בכך. בעשור האחרון המדינה מצמצמת את תמיכתה בתעשיית ההיי־טק, דרך תקציבי המדען הראשי או באמצעות התמיכה במוסדות החינוך האקדמי. הנחת העבודה היתה שהתעשייה חזקה מספיק כדי להמשיך ולהתחרות בזירה הגלובלית ללא תמיכה. אך בעשור האחרון הוכח כי ללא מדיניות ממשלתית תומכת, כוחה של התעשייה יישחק. כמו בכל העולם, גם הממשלה בישראל צריכה לעודד את התעשייה ובכך לדאוג שחלקים גדולים יותר מהעובדים הישראלים יקבלו את ההכשרה ואת ההזדמנות להתמודד טוב יותר מול עובדים אמריקאים, אירופאים, הודים וסינים.

5. מונופול 
גוגל־אפל

עולמנו הנייד מתחלק כיום בין שתי מערכות הפעלה בלבד - אנדרואיד ו–iOS - לעומת עשרות מערכות הפעלה שונות ששלטו בעולם הסלולר המיושן. ההתנקזות הזאת נוחה מאוד ויש לה יתרונות גדולים עבור המשתמשים - היא מאפשרת, למשל, מגוון עצום של תכנים, שמרביתם ניתנים לנו בחינם - אך מנגד היא מעוררת חשש לא קטן.

חיינו הדיגיטליים נהפכים להיות תלויים בשתי חברות ענק - גוגל ואפל. שתי החברות האלה חולקות ביניהן מידע מידע עצום על כל משתמש אינטרנט בעולם. כוחן העצום של החברות, שבא לידי ביטוי גם בשווי השוק שלהן בבורסה, בא על חשבון תעשיות מסורתיות כמו חברות הסלולר והתקשורת, גופי המדיה השונים ואפילו גופים פיננסיים, שכעת מאוימים מהכניסה של הענקיות האלה לתחום הארנק הדיגיטלי.

פייסבוק וטוויטר הצטרפו אף הן לקבוצה מצומצמת של חברות ענק שמצליחות להגדיל את הדומיננטיות בחיים הדיגיטליים שלנו - על חשבון חברות אחרות. ריכוזיות הכוח הזאת מעוררות חששות רבים מכך שבעתיד החברות ינצלו זאת לרעה, אך לפי שעה המשתמשים בעיקר נהנים מהשירותים שהן מספקות. אין ספק שבעתיד הקרוב נראה גופים רגולטוריים ברחבי העולם שינסו לוודא כי החברות לא ינצלו את כוחן המתעצם. מהלכים ראשונים כבר נעשו באירופה כדי להגן על יצרני התוכן מפני כוח זה.

6. הבלוגר הוא 
המסר

אחת התעשיות המסורתיות שסובלות מהדומיננטיות המתגברת של ענקיות האינטרנט היא תעשיית התוכן. המוציאים לאור, שהסתמכו על מכירת עיתונים או פרסום, לא מצליחים לחפות על הירידה בהכנסות ממכירת עיתונים באמצעות הכנסות מפרסום דיגיטלי.

אחת הסיבות העיקריות לכך היא העובדה שחלק ניכר מכספי הפרסום הדיגיטלי זורם לגוגל ולפייסבוק. למו"לים, ובקרוב גם לערוצי הטלוויזיה, אין את הכלים להתמודד מול פייסבוק וגוגל - הם לא באמת מכירים את הקוראים או את הצופים שלהם, ואין להם את הכלים להתמודד מול ההיכרות העמוקה שלענקיות האינטרנט יש עם המשתמש. בעולם פרסום מוטה תוצאות, שבו לכל משתמש מקבל פרסומת המותאמת לו אישית, המו"לים מפסידים בתחרות מול ענקיות האינטרנט.

למודל הנוכחי של גופי התוכן יש תאריך תפוגה, והם נדרשים לבצע שינויים שיאפשרו להם להמשיך ולהתקיים כגופי עיתונות ובידור. הלחץ שממנו גופי העיתונות סובלים מעורר את החשש כי המהפכה הדיגיטלית תחליש את העיתונות הממוסדת, וחלק ממשימותיה ההיסטוריות יעברו, בלית ברירה, לגופים בלתי ממוסדים ובלוגרים עצמאים. בזירה כזאת, הגופים המסחריים יוכלו להשפיע יותר על סדר היום באמצעות פורמטים שונים של תוכן ממומן.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם