"לא בכדי רוב המדינות לא מחזיקות במאגר" - IT - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

"לא בכדי רוב המדינות לא מחזיקות במאגר"

הקרב בין ח"כ שטרית למתנגדי המאגר הביומטרי הביא לסדרת הרצאות מפי מומחים בנושא - רובם תקפו את יוזם החוק. מנחה הפאנל, אלוף (מיל') עמידרור, השיב למתנגדים: "לא נכון יהיה להגדיר את האקדמיה כאובייקטיווית"

תגובות

כמאה מבקרים הגיעו הבוקר (ד') למרכז הבינתחומי בהרצליה כדי להשתתף בכנס שהעלה לקדמת הבימה הציבורית את הויכוח בסוגיית חוק המאגר הביומטרי. "חשבנו שחשוב לקיים דיון על הנושא - זה חוק שיכול להשפיע על כל אחד מאיתנו", אמר האלוף (מיל') יעקב עמידרור, נשיא הפורום הישראלי לאבטחת מידע IFIS, שפתח את הכנס. "הדיונים על החוק בוועדת הכנסת היו רציניים אבל הציבור כמעט ולא עסק בכך. כשבאים לבחון את הנושא יש שלוש שאלות שצריך להעלות: האם יש צורך במאגר, מה התועלות ומה הסיכונים; בהנחה שיש מאגר, כיצד מאבטחים אותו; והשאלה השלישית נוגעת לרגולציה - אם יש מאגר והוא מאובטח, למי תהיה גישה אליו. אם הציבור ירגיש שהוא מקבל תשובות טובות על השאלות האלו, הוא גם ירגיש טוב יותר ביחס למאגר".

כנס המאגר הביומטרי
מאיר שטרית: "יש בישראל מאגרים ביומטריים של מיליוני אזרחים. איפה הייתם?"
השר ישי: "מוכן להשקיע זמן בשכנוע על בטיחותו של המאגר"

פרופ' שמעון שוקן מהפקולטה למדעי המחשב במרכז הבינתחומי שעלה אחריו ציין כי "החוק נוגע לשני היבטים בעלי נגיעה ישירה במי שהדמוקרטיה קרובה לליבו - קיום הליכים דמוקרטיים תקינים, ושמירה על פרטיות האזרח". שוקן הוסיף כי שני ההיבטים האלה יכולים להתנגש. "דיונים כמו זה שאנחנו עושים כאן היום צריכים היו להתבצע מראש ולא לאחר מעשה. ברור מאליו שיש לחוק הזה מתנגדים - מהאקדמיה ומהאגודה להגנה על זכויות האזרח. אלו מומחים עולמיים. הניסיון להעביר את החוק בלי להתייעץ יוצרת רושם של מחטף. אני קורא ליועצים המשפטיים של גופי הממשלה להתעמק לא רק בהצעות החוק אלא גם בהליך קבלתם".

בתגובה לטענות אלה ציין מנחה הפאנל עמידרור, כי "יש בעיה בהשתלבות של העשייה באקדמיה בהליכים הממשלתיים. קשה מאד למצוא אנשי אקדמיה שמצליחים להתרומם מעל תפישת העולם הערכית ולהביע רק עמדה מקצועית". עמידרור הוסיף וטען כי "לא נכון יהיה להגדיר את האקדמיה כאובייקטיווית". עוד ציין עמידרור, שניסה למתן את הביקורת נגד החוק כי "מיליון ישראלים כבר שמו את טביעות האצבעות בביקורת הגבולות בכניסה לארה"ב".

בהונג-קונג הנתונים נמחקים מהמאגר לאחר מספר שעות

ד"ר קרין ברזילי-נהון, ראש המרכז למידע ולחברה בבית הספר למידע, אוניברסיטת ואשינגטון, סקרה את הנעשה בתחום המאגרים הביומטריים מחוץ לישראל. "בוועדה שדנה בחוק בכנסת עפו הרבה מספרים, מכיוונים שונים, על יישומים ביומטריים ברחבי העולם. לרוב המספרים היו שגויים, או לפחות לא מדויקים. הוועדה הוצפה במידע שגוי, ולפעמים אף מגמתי", ציינה ברזילי-נהון. לאחר הקדמה קצרה זו מיהרה ברזילי-נהון לקבוע כי "אין אף מדינה בעולם הדמוקרטי שיש בה מאגר ביומטרי כחובה לכל התושבים והאזרחים". עם זאת, ציינה ברזילי-נהון, "יש הרבה מדינות שיש להן מאגרים ביומטריים כאלו ואחרים, אך לא מאגר שחובה להירשם אליו, עם גישה רחבה לרשויות שונות.

"יש כיום מדינה אחת, אחת בלבד, שיש לה מאגר נתונים ביומטרי מחייב לכלל האוכלוסיה - הונג-קונג", ציינה ברזילי-נהון. "בשונה מהחוק המוצע בישראל, המאגר הזה מוגדר כזמני בלבד - בניגוד למחקר שנכתב במכון המחקר של הכנסת. המאגר בהונג-קונג שומר את הנתונים הביומטריים של האזרחים רק למספר שעות, שלאחריהן הנתונים נמחקים".

שתי מדינות נוספות אליהן התייחסה נהון הן צרפת ואנגליה. לדבריה, לשתי המדינות יש תוכניות להקמת מאגרים שישמרו נתונים ביומטריים של אזרחים, אך ההשתתפות בהם תהיה מרצון בלבד. "בשתי המדינות הגישה למאגרים תבוצע רק באמצעות הליכים משפטיים. מעבר לכך, מכיוון שלפי הגדרה ההצטרפות למאגרים אלו תהיה ברשות, ההערכות הן שמספר האזרחים שירשמו יהיה זעום ביותר". ברזילי-נהון ציינה כי על אף שבבריטניה קיים מאגר ביומטרי המכיל מידע על תושבים זרים ומבקרים, לפי ראיונות שביצעה עם אנשי משרד הפנים הבריטי התוכניות להקמת המאגר לאזרחי המדינה הוקפאו לחלוטין.

ברזילי-נהון התייחסה בדבריה גם למדינות שהקימו מאגר של דרכונים ביומטריים כמו אוסטרליה, שוויץ וצרפת. באוסטרליה קיים מאגר שכזה, אך הוצאת דרכון אינה מחויבת בחוק. למרות זאת העריכה החוקרת כי כ-80% מהאזרחים האוסטרלים מחזיקים בדרכון. בשוויץ, סיפרה ברזילי-נהון, עברה התוכנית להקמת מאגר לנתונים ביומטריים הנשמרים בדרכונים ברוב זעום של 50.4%. בצרפת, הוסיפה, קיים מאגר שהחל לפעול לפני כחודש. "מאגר זה משמש רק את רשויות מאגר הגבולות", מיהרה ברזילי-נהון להדגיש. "מדינות אחרות שצוינו כמדינות עם מאגרים בדיונים שונים - פורטוגל, יפן, הולנד, גרמניה - אינן מיישמות מאגר שכזה".בנוסף למאגרים אלה, מנתה החוקרת מספר מאגרים מוגדרים, למשל לחשודים בעברות פליליות, המקיפים עד כ-15% מהאוכלוסייה. אלה מוחזקים, לדבריה, בארה"ב ובבריטניה.

בסיכום דבריה בחרה להזכיר כי ח"כ מאיר שטרית, הנחשב לרוח החיה מאחורי החוק, אמר בוועדה שדנה בסעיפי החוק כי "מדינת ישראל לא ממציאה מחדש את הגלגל ולא עושה משהו שונה ממדינות אחרות בעולם". "לא בכדי רוב המדינות לא מחזיקות במאגר", הוסיפה ברזילי-נהון, "יש בהצעה להקמת מאגר חוסר מידתיות. ועדת הכנסת שעסקה בנושא אמנם דנה בו בצורה רחבה, אך חלק גדול מהדברים שהוצגו בה היו מטעים ומאד בעייתיים".

"דליפת המאגר תאפשר למרגלים זרים להתחזות לישראלים"

כתגובה לדברים שהציגה ברזילי-נהון טען מנחה הפאנל, האלוף במיל' עמידרור כי "חלק מן הנימוקים להקמת המאגר הינם ביטחוניים. מדינת ישראל היא לא שוויץ. אנחנו עושים דברים רבים בהקשרים ביטחוניים שלא נעשים בשווייץ. הנימוק שאנו יוצאי דופן אינו נימוק מספק לביטול או חיוב של הקמת המאגר".

פרופ' אלי ביהם, דיקן הפקולטה למדעי המחשב בטכניון והדובר הבא בפאנל, הקדיש את דבריו לסכנות הטמונות במאגר הביומטרי. "החוק הזה דורש מהאזרחים לתת מידע שהם לעולם לא נתנו. מספיק שבעל גישה למאגר יחליט להעביר עותק לגורם חיצוני כדי שכל המאגר יגיע לאינטרנט. סוגים כאלה של דליפות קורים כל הזמן", ציין ביהם. "גשו לחוקר הפרטי הקרוב אליכם. בקשו ממנו מידע על השכן שלכם - תמורת כמה מאות שקלים תוך מספר שעות הוא יביא לכם את כל הפרטים על השכן: פרטי חשבון בנק, מקום עבודה. יש פה אנשים שעשו דברים כאלה, על אחרים נעשו דברים כאלה. למשרד שלי בטכניון דאגתי להחליף מנעול. בקופות חולים ומס הכנסה לא נותנים לי להחליף מנעול".

בהמשך השווה ביהם בין המאגר המוצע למאגרים ביומטריים שאינם דיגיטליים, דוגמת המאגר לזיהוי חללים. "כשהתגייסתי נתתי לצבא טביעות אצבעות וטביעות שיניים. טביעות אלו הועברו למאגר ידני שאפשר היה לגשת אליו בהינתן שם החייל ומספרו האישי - לא להיפך. מעבר לכך, מפאת נדירותו של השימוש במאגר ניתן להניח שעל החזקתו אמונים חייל אחד או שניים. אם תהיה הדלפה קל מאד יהיה לברר מי הדליף. כשמרשם האוכלוסין דלף המשטרה טענה כי לא יכולה לנהל את החקירה בגלל הריבוי של החשודים שהייתה להם גישה למאגר. למאגר המוצע יהיו להערכתי עשרת אלפים פניות בכל יום. למאות ואלפי אנשים תהיה גישה, גם אם לא ישירה למאגר. לא צריך שהמאגר כולו ידלוף, מספיק שמישהו שיש לו גישה לא ישירה יספק מידע לגורמים אחרים - נאמר גורמים פליליים שבאים אליו עם טביעת אצבע. די בכך".

ביהם פירט את סכנות הצפויות מדליפות מהמאגר. "עד היום לא שכנעו אותי בצדקת הקמת המאגר. עצם קיומו משנה את היחסים בין האזרח לשלטון. מאגר כזה יאפשר לארגוני פשע לזהות אזרחים, הוא יאפשר למדינות זרות לזהות ישראלים כישראלים גם אם הם משתמשים בדרכון זר. דליפת המאגר תאפשר למרגלים זרים להתחזות לישראלים. היא תאפשר זיהוי של ישראלים ברחוב סואן בחו"ל. דליפת המאגר תאפשר לכל בעל גישה להתחזות לכל אזרח בגישה למחשב האישי שלו. היום כמעט כל מחשב נייד בא עם בדיקה כזאת. יש גם בתים עם מפתחות ביומטריים. בעתיד אולי גם תתאפשר גישה ביומטרית לחשבונות בנקים. דליפה של טביעת אצבע עשויה להפוך את כל התחומים האלה לפרוצים. הבעיה העיקרית כיום לא דורשת את הקמתו של המאגר - הבעיה העיקרית היא שתעודת הזהות הישראלית הנוכחית היא פיסת נייר מודפס מנוילנת בפלסטיק. אפשר היה להחליף את תעודות הזהות בכרטיסים חכמים לפני זמן רב".

לאחר מכן פנה ביהם לעסוק בהיבטים טכניים בעייתיים, שקיימים לדבריו בתעודות החכמות המתוכננות של מדינת ישראל. "משום מה הכרטיס המוצע כעת מאפשר גישה מרחוק ללא מגע, מה שכמובן מגדיל את בעיות האבטחה שלו", קבע החוקר. "שימוש בחתימה האלקטרונית בתעודות הזהות החכמות בסביבות זרות יאפשר הורדה של הפרטים הביומטריים של נושא הכרטיס". בסיום דברו קרא ביהם להסדרתם של המאגרים הביומטריים הקיימים בישראל.

"יש בחוק פחד בריא מטכנולוגיה ואמון בטכנולוגיה"

עו"ד חיים רביה, בכיר בתחום המשפט הטכנולוגי, הצטרף לרשימת המודאגים מהשלכות החוק על היבט הפרטיות של האזרח. "אנחנו לא משוחררים בדיון הזה מערכים. פרטיות היא ערך שהוא חוק יסוד בכנסת - זה משותף גם למתנגדי המאגר וגם לתומכיו", אמר בכנס. "אני לא משוכנע בכלל שמאגר הוא הפתרון היחיד. יש מנעד רחב של מי שזכאים לקבל מידע ביומטרי: משטרת ישראל, רשויות התביעה והפרקליטות, המרכז הרפואי, השב"כ המוסד, רשויות אכיפה מחו"ל, קצין שהרמטכ"ל הסמיך. קחו לדוגמה מניעת פשעים חמורים. לא ברור למה ישמש המאגר. דליפה של המאגר מדאיגה מאד. זיהוי לפי תווי פנים יכול להתבצע בלי שנשוא הזיהוי יודע... בחוזים עצמם אין יעשה, ישולם - יש פלוני יעשה. 'המידע יימחק' - מי יהיה אחראי על מחיקתו? אלוהי המחשב. מתי ימחק המידע? כשלא יהיה בו יותר צורך המידע יועבר לרשויות שיאגרו מיני מאגרים. אין הוראות.

"אני לא אוהב את זה שהחוק משלם מס שפתיים בהגנה על פרטיות", הוסיף רביה. "החוק עשוי טלאים טלאים. יש מקומות שהוא ספציפי, יש נקודות שהוא שותק. יש בו פחד בריא מטכנולוגיה ואמון בטכנולוגיה. האמון המוגזם מדבר בהוראות על הצפנה. רצוי לחזור ללוח השרטוט בנחת. לבחון מחדש האמנם מאגר ביומטרי הוא הפתרון המידתי - משפטית, ציבורית, אפילו כלכלית. לזהות את הבעיות האלו נכון זה לפצל את החוק העוסק במאגר הביומטרי מהחוק העוסק בתעודות הזהות החכמות".

לאלבום התמונות המלא מהכנס (עירא אברמוב) 


 עקבו אחרינו בטוויטר
 רוצים להיות חברים שלנו בפייסבוק?



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם