גיוס כסף מוקדם מדי הורג סטארט אפים - הנבחרת - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
דעה

גיוס כסף מוקדם מדי הורג סטארט אפים

מיזמי אינטרנט בתחילת הדרך מתמקדים בעיקר בגיוס כסף. אך דווקא מיזמים רזים שמתחשלים ומתנהלים ביעילות קורצים יותר למשקיעים

7תגובות

טור אורח: נמרוד קוזלובסקי הוא עורך דין מומחה וחוקר בתחום הסייבר ודיני אינטרנט ומחשב, מספק שירותי ייעוץ אסטרטגי וטכנולוגי-משפטי לחברות היי-טק . מרצה בבית הספר למנהל עסקים של אוניברסיטת תל-אביב. יו"ר חברת אבטחת המידע אלטל ויזם משותף של חברת פלאימדיה. בעל תואר דוקטור מבית הספר למשפטים של אוניברסיטת Yale בהתמחות בדיני אינטרנט ופוסט-דוקטורט במדעי המחשב באוניברסיטת Yale בתחום אבטחת מידע.

________________________________________________________

 

"מתכון סודי להצלחה של סטארט-אפ אינטרנטי הוא לא לגייס יותר מדי כסף בתחילת פעילותו. מרבית הסטארט אפים האינטרנטיים יצליחו יותר אם בתחילת דרכם כלל לא יגייסו כספים ממקורות חיצוניים". אמירות אלה עשויות להישמע תמוהות ומרבית הקוראים ירימו גבה ויבטלו אותן בזלזול.

כולנו יודעים שיזמים בתחילת דרכו של הסטארט-אפ מבלים את מרבית זמנם בחידוד מסריהם למשקיעים. הם עסוקים בשכנוע בכך שהרעיון שלהם ישנה את העולם ובהכנת מתווה הכנסות פנומנאלי שמצדיק היקפי השקעה ניכרים. מטרת היזם בשלב זה היא לגייס כמה שיותר כסף. זאת בהנחה שכסף רב בקופה יסייע לו להגשים את מתווה הפעולה שהציג.

ד"ר נמרוד קוזלובסקי
דניאל בר און

האם אכן יותר כסף בקופה בשלב הראשוני הוא בהכרח טוב יותר? כנראה שלא. לפחות ככל שמדובר בסטארט אפ אינטרנטי. סטארט-אפ אינטרנט שמגייס יותר מדי כסף מוקדם מדי בדרך כלל מקובע בכיוון פיתוח מסוים, לא יעיל תפעולית, חסר גמישות נחוצה במתווה ההוצאות, מקובע בגיוסי כוח האדם שלו, לא אטרקטיבי למשקיעים נוספים ונוטה לפתח מערכות מסורבלות. באופן פרדוקסאלי ניתן לומר כי מצוקת המימון הנוכחית בשלב הראשוני של מיזמים בישראל מסייעת לבנות סטארט-אפ יעילים וחסינים יותר.

הנחה בסיסית היא כי מיזם אינטרנטי שמבקש לפתח יישום, שירות או מוצר צפוי לתהליך לעיתים ממושך של ניסוי ותהייה. בשלב זה החוכמה היא לפעול באורח זריז (ובצוות קטן) להגיע עם גרסא בסיסית שאותה ניתן להציג ללקוחות פוטנציאליים כדי לבחון את התגובות שלהם וללמוד על החוויה שלהם ובהתאם לכייל את הפיתוח ואת המיזם.

מיזמים רזים שיכולים בקבועי זמן קצרים ובמעגל החלטה מצומצם לבצע פיתוח של פי'צרים חדשים ולבצע שינויי כיוון מהירים בהתאם לתגובות מהשוק, מתאימים יותר לזירת האינטרנט. למיזם כדאי להוציא גירסה מהר, להיכשל מהר, ולשוב ולנסות מכיוון אחר.
כאשר שיתפתי בתובנות האלה את היזמים של Feedbox ובראשם אביב קסטרו הם הפנו אותי לספר ראוי לקריאה שזהו מסרו העיקרי Nail it then Scale It: The Entrepreneur's Guide to Creating and Managing Breakthrough Innovation (authors: Nathan Furr & Paul Ahlstrom)

אם ישנו משקיע שמאמין בצוות ומוכן להיכנס להרפתקה - מצוין. אולם זה בדרך כלל יהיה מישהו ממעגל החברים והמשפחה או שותפי עבר עסקיים. משקיע חיצוני בדרך כלל לא יגלה את אותה גמישות ונכונות לסיכון ויחייב את המיזם לתקף את הרעיון לפרטי פרטים. להוכיח את קיום הצורך, את פוטנציאל היישום הספציפי, את היכולת להתרחב בעתיד (scale) ואת היקפי שוק. במקום לקבל באהדה כישלונות ופידבקים שליליים בשלבי הניסוי ולמהר ולבחון כיוון אחר, המיזם נדרש לדבוק ברעיון שלו ו"להתאהב" בו

במרבית המקרים שתשאל יזמים מדוע הם מגייסים כסף בשלב כה מוקדם הם יבהירו כי הם נזקקים לו כדי לצמוח ולגדול בעתיד. הם ידברו על הוצאות מכירות, שיווק, סוכנים ופיתוח עסקי. במקום לדאוג כיצד להצליח (Nail it), הם עסוקים בשאלה איך בעתיד יוכלו להרחיב את הפעילות ((Scale it. ואני אומר- תיהנו משלב הניסוי ומהיכולת להיות גמישים ולבצע שינויים מהירים. היו קשובים לקבוצות מיקוד, שוק וללקוחות. לימדו מהם כיצד לשפר את המוצר. כאשר תמצאו את היישום הנכון שמתאים להם – אתם תדעו את זה, ואז גם הרבה יותר קל לגייס כספים.

כמו כן, כאשר מיזם פועל מתוך אילוצי תקציב הוא נוטה ליצירתיות וליעילות בהקצאת המשאבים. אם התקציב מועט ייטו היזמים לבחון פתרונות זמינים זולים או חינמיים. הם יהיו מוטים לארכיטקטורה פתוחה, מודולרית וזולה לתפעול.

מיזמי אינטרנט רבים קורסים כי תחזוקת התשתית שלהם יקרה מדי ולא יעילה ומחייבת כוח אדם מקצועי ותשומת לב ניהולית רבה. מציאות האינטרנט של ימינו היא שמרבית המשאבים הנחוצים למיזם זמינים בחינם או כמוצר מדף שניתן להתממשק אליו, והחדשנות וההשקעה בפיתוחים צריכים להתמקד רק בחדשנות השיורית של המיזם.

החיים ללא מזומנים עודפים מחייבים את היזמים לשאול את עצמם מהי מידת המחויבות שלהם למיזם, וגיבוש הצוות הנכון הוא כנראה הרכיב החשוב ביותר להצלחה. יזמות מחייבת התמודדות מתמדת עם תנאי חוסר וודאות, אופטימיות, פתיחות לכישלונות ומחויבות ללמוד מהם. צוות יזמים מחייב גם יכולות של עבודה משותפת, אמון ותקשורת.
השלב בו המיזם פועל ללא משקיעים הוא חיוני ליצירת מסגרת היזמות והצוות היזמי.

בשלב זה, נבנות ההבנות הקריטיות להמשך הדרך לגבי דרך קבלת החלטות. זה גם השלב בו נוצרים המיתוסים על המחסן הקר, הפיצות, והארבעה במיטה במלון מעופש בחו"ל. מחויבות יזמית זו וגיבוש הצוות חיוניים לשלבים מאוחרים יותר, בהם יתקלו היזמים בקשיים וכישלונות ויאלצו לשוב ולגייס את רוח הצוות והמחויבות ההדדית לפעול יחדיו.

היזמים יכולים לשלם רק ב"נתח מהחלום" (אחוזי בעלות) ולכן בוררים במשורה רק את מי שנחוץ ומתאים ויכול להשתלב בצוות. כאשר המיזם פוגש את הכסף, נושמים היזמים לרווחה שכן יש משכורת. אפשר להביא טאלנטים מעולים פנימה, אך מתפוגגת אווירת המחויבות הטוטאלית שבשלב ההקמה.

ולבסוף, סטארט-אפ שהתנהל בצורה יעילה, זריזה וגמישה מאוד אטרקטיבי למשקיעים בשלב בו הוא מוצא מה היישום, השירות או המוצר שכדאי להתמקד בו. הרוח הנושבת מסטארט-אפ שידע לגבש את הצוות, את ערכיו ומטרותיו, התנסה, נכשל ולמד ועשה זאת ביעילות תפעולית היא רוח הסוחפת משקיעים.
 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם