"אנחנו בעיצומו של שינוי טכנולוגי, אך החברות מתקשות להיערך אליו" - TechNation - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

"אנחנו בעיצומו של שינוי טכנולוגי, אך החברות מתקשות להיערך אליו"

לפי סקר שנערך בקרב חברות בינוניות וגדולות במשק, המגזר העסקי והממשלה אינם עושים מספיק כדי להתכונן לשילוב טכנולוגיות ואינטרנט ברוב פעילות החברות במשק, כשחינוך והכשרה מקצועית הם צוואר הבקבוק המרכזי

3תגובות
משרדי חברת היי־טק בתל אביב. מחסור חמור במהנדסים ומתכנתים בענף
עופר וקנין

"ברוב החברות הגדולות במשק יש הבנה והפנמה שאנחנו נמצאים בעיצומה של תקופה של שינוי טכנולוגי אדיר, שיהיו לה השלכות דרמטיות על אופן עשיית עסקים והעסקת עובדים. הן מרגישות שעליהן להיערך לכך, אך לא יודעות כיצד לעשות זאת, וחשות כי אין התמודדות ממשלתית עם הנושא" — כך אמר אתמול ל–TheMarker יוחנן פלסנר, נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה.

לדבריו, זהו הממצא העיקרי העולה מסקר שערכה חברת מדגם עבור המכון הישראלי לדמוקרטיה, בקרב כ–200 חברות בינוניות וגדולות במשק, שמעסיקות יותר מ–50 עובדים. הממצאים יידונו בכנס אלי הורביץ לכלכלה וחברה שייפתח היום, תחת הכותרת: "שתי כלכלות — חברה אחת".

לדברי פלסנר, "החברות מצפות מהממשלה שתפעל, אך אינן חשות שלממשלה יש תוכנית סדורה ושהיא נערכת ומסייעת להן להיערך לשוק העבודה העתידי, כך שניתן יהיה להגדיל את הפריון בלי לפגוע בתעסוקה". פלסנר הוסיף כי בעוד שלפני כ–30 שנה האתגר המרכזי של הממשלה היה לייצב את המשק, מהסקר עולה כי החברות הגדולות סבורות שהמשק יציב ברמת המקרו, ועתה יש להפנות את תשומת הלב לסביבת המיקרו, ובעיקר לחינוך ולהכשרה מקצועית, כדי לאפשר את קפיצת המדרגה הבאה.

לדברי דפנה אבירם־ניצן, מנהלת המרכז לממשל וכלכלה במכון, הסקר מאשש את התפישה שלפיה במשק יש שתי כלכלות — כלכלת ההיי־טק וכלכלת שאר ענפי המשק. כך לדוגמה, המחסור בכוח אדם מקצועי חמור בשתיהן, אולם בעוד שבהיי־טק עיקר המחסור הוא במהנדסים ומתכנתים, בשאר ענפי המשק הוא בולט באנשי מקצוע כמו נהגים, לצד מפעילי מכונות, הנדסאים וטכנאים.

גרף: תוצאות סקר שנערך בקרב 200 חברות בינוניות וגדולות במשק

המחסור הגדול בכוח אדם בהיי־טק — ל–54% מהמפעלים חסרים מהנדסים ול–44% מתכנתים — הוא חסם התפתחות. לדברי אבירם־ניצן, "הנתונים מחדדים את המסר הכללי, שיש בישראל שתי כלכלות, ולכל אחת צרכים שונים. הדבר מחייב פתרונות שונים לכל אחת מהן. השוני במחסור בכוח אדם הוא דוגמה לשוני בין שתי הכלכלות. מהסקר עולה שצריך להשקיע בשתי הכלכלות, ולהעלות למודעות של מקבלי ההחלטות שיש להתאים פתרונות לכל מגזר בצורה שונה". לדברי פלסנר, "המחסור בכוח אדם מקצועי הוא תמונת מראה לבעיית הפריון של המשק. המיומנויות החסרות הן אלה שיכולות להניע קדימה את ההיי־טק ואת שאר המשק".

בעיית כוח אדם מזוהה בסקר כצוואר הבקבוק של המשק, המונע צמיחה. לכן, בתשובה לשאלה לאן מומלץ להפנות את כספי האקזיטים הגדולים במשק השיב רוב מכריע מהנשאלים (63%) שיש להפנותם לחינוך ולהכשרה מקצועית.

אבירם־ניצן התייחסה גם לגל הפיטורים הצפוי עם כניסתה של המהפיכה התעשייתית הרביעית, שכבר החלה — המבוססת על מעבר לעבודה באמצעות פסי ייצור ממוחשבים, רובוטים וממשק לאינטרנט — לכל תחומי המגזר הפרטי. כמחצית מהחברות שהשתתפו בסקר, בענף היי־טק ובשאר ענפי המשק, ציינו כי השינוי יחייב צמצום כוח אדם. בהיי־טק ציינו 44% מהחברות שיצמצמו כוח אדם, מהן 11% באופן משמעותי. בשאר ענפי המשק ציינו 59% מהחברות שיצמצמו בכוח אדם, מהן 9% בצורה חדה. מנגד, רק כ–10% ציינו שיגדילו את מצבת כוח האדם.

"הדבר מלמד על גודל האיום הקיים על המשק, שתלוי בגודל ובקצב של יישום השינוי, אך זו סערה באופק שצריך להיערך לה", מסרה אבירם־ניצן.

יוחנן פלסנר

הפתרון: הכשרות מקצועיות

שביעות הרצון של חלק מהחברות מהכנסת טכנולוגיות ושידרוג קווי ייצור מיוחסת במכון הישראלי לדמוקרטיה למסלולי תמיכה מוכרים, ובהם מרכז ההשקעות והמדען הראשי. "דווקא בהכשרת עובדים קיימים הם הולכים לאיבוד, אין להם מסלול סיוע מובהק מהממשלה", אמרה אבירם־ניצן.

פלסנר ציין כי בעוד שבעבר הפתרון לבעיות היה מימון, כאן הפתרון המצופה על ידי המגזר העסקי הוא בתחום החינוך — באמצעות משרד החינוך לצעירים, ובאמצעות משרד העבודה והרווחה למבוגרים. "מקורות המימון הפכו בסקר לדבר שולי לעומת הכשרות מקצועיות, דבר שמלמד שיש הבנה שזוהי בעיה מסדר גודל אחר, שנדרשת לה היערכות אחרת — ולא תקציבים נוספים", אמר.

72.5% מהמשתתפים בסקר סבורים כי המדינה לא נערכת במידה מספקת להכשרת הדור הצעיר לאתגרי שוק העבודה העתידי באמצעות מערכת החינוך, ו–84% סבורים באופן דומה לגבי הכשרות מקצועיות למבוגרים.

האב הייטק ברעננה
מוטי מילרוד

ואולם ההיערכות לקראת שוק העבודה העתידי ושיפור כושר התחרות אינם רק משימות העומדות מפני הממשלה, אלא גם בפני החברות. ההערכות במשק הן כי רוב החברות הזעירות והקטנות, שהן רובן המכריע של החברות במשק (יותר מ–90%), אינן ערוכות לשילוב אוטומציה בפעילותן וזקוקות לצורך זה לעידוד ממשלתי.

עם זאת, הסקר לא עסק בהן כלל, אלא רק בחברות בינוניות וגדולות. מתברר כי גם כמחצית מהחברות הגדולות, רחוקות מלהיות מוכנות למצב שבו רוב פעילות החברה תיעשה באמצעות אוטומציה. רק 12.6% מחברות ההיי־טק ו–10.7% משאר החברות במשק אמרו כי הן כבר ערוכות לכך כיום. בטווח של שלוש שנים יתווספו אליהן 22.5% מהמשיבים בהיי־טק ו–13.2% משאר ענפי המשק. בעוד יותר משמונה שנים יגיעו למצב זה עוד 23% מחברות ההיי־טק ו–29.4% משאר ענפי המשק. כלומר, גם חברות גדולות רחוקות משדרוג פעילות ושיפור פריון באמצעות מיכון.

חלק ניכר מהחברות מודה שאינו עומד באתגר של הכשרת העובדים לשינויים. רק 11.8% מעובדי ההיי־טק ו–5.7% משאר המשק ציינו כי הכשירו עובדים במידה מספקת ביותר. כמחצית מחברות ההיי־טק ומשאר ענפי המשק ציינו כי ההכשרה מחדש אצלן היא ברמה סבירה או מספקת. כ–30% מחברות ההיי־טק וכשליש מהחברות בכלל ענפי המשק לא עשו די להכשרת עובדיהן לשינויים הצפויים.

בתשובה לשאלה: "מהם הצעדים שעליך לעשות כדי להיערך לקליטת האוטומציה?" — השיבו כ–37% מחברות ההיי־טק וכ–50% משאר ענפי המשק כי עליהן להעביר את רוב העובדים הכשרה מקצועית. הכשרה מקצועית רק לדרג נמוך נדרשת להערכתם לכ–21% מעובדי ההיי־טק ולכ–17% משאר ענפי המשק.

יש חברות שסבורות כי המהפכה התעשייתית הרביעית תחייב אותן להמציא עצמן מחדש. אלה כוללות כ–19% מחברות ההיי־טק וכ–18% משאר ענפי המשק.

אחד הממצאים המפתיעים בסקר הוא שלמרות ביקורת נוקבת על הממשלה, רוב הנשאלים הבהירו כי לו היו מקימים היום חברה נוספת — היו מקימים אותה בישראל. כ–57% מחברות ההיי־טק וכ–51.5% משאר ענפי המשק בחרו בישראל כיעד להקמת חברה נוספת. כרבע מהנשאלים בשתי הקבוצות אמרו כי אינם יודעים. שאר היעדים נמצאים בפער ניכר: ארה"ב היא יעד לכ–7% מחברות ההיי־טק ו–6% משאר ענפי המשק. אירופה היא יעד ל–3% מחברות ההיי־טק ול–4% משאר המשק.

המשמעות היא שלמרות בעיות הרגולציה, המצב הגיאו־פוליטי והעלויות הממשלתיות והמקומיות המכבידות על המגזר העסקי — לישראל יתרונות אחרים, כמו מס חברות נמוך במיוחד.

הכלכלה הישראלית קיבלה ציון טוב יחסית

הכלכלה הישראלית קיבלה בסקר ציון טוב יחסית: 3.7 מתוך 5, ללא הבדל משמעותי בין תחום ההיי־טק לשאר ענפי המשק. גם שוק העבודה קיבל ציון טוב של 3.5. עם זאת, הממשלה נכשלה בתחומים אחרים: היא קיבלה ציון נמוך במיוחד — 1.8 — בסעיף של הכשרת מבוגרים לשוק העבודה העתידי, וציון דומה, 1.9, על טיוב רגולציה.

המצב השתפר מעט, אך נותר גרוע מבחינת הממשלה, שקיבלה 2.1 על הכשרת הדור הצעיר לאתגרי שוק העבודה העתידי ו–2.4 על תרומתה לשיפור כושר התחרות של המשק.

התמקדות מדיניות הממשלה בהיי־טק באה לידי ביטוי בציונים גבוהים יותר שקיבלה ממגזר זה לעומת שאר ענפי המשק, אם כי גם זה לא עזר לה להיחלץ מציון נכשל. בסך הכל קיבלה הממשלה ציון של 2.3 (מתוך 5), כשענף ההיי־טק העניק לה 2.5.

משרדי הכלכלה והאוצר קיבלו מענף ההיי־טק ציון גבוה יותר — בעוד שכלל ענפי המשק העניקו למשרד האוצר ציון של 2.8, העניק לו ענף ההיי־טק 3.1. בעוד ששאר ענפי המשק העניקו למשרד הכלכלה ציון של 2.6, העניק לו ענף ההיי־טק 2.9. משרד הרווחה והעבודה קיבל משאר ענפי המשק ציון של 2.1 ומענף ההיי־טק 2.5. רק משרד החינוך ספג את כעסו של ענף ההיי־טק על המחסור בכוח אדם, כשקיבל משאר ענפי המשק ציון של 2.5 ומענף ההיי־טק 2.4.

הירשמו עכשיו: סיכום דו שבועי בנושאי טכנולוגיה והייטק ישירות למייל
נא להזין כתובת מייל חוקית
ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם