לשבור את המועדון הסגור: "המשקיעים הפרטיים מרוויחים פי 600 - והציבור נשאר עם שאריות" - TechNation - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

לשבור את המועדון הסגור: "המשקיעים הפרטיים מרוויחים פי 600 - והציבור נשאר עם שאריות"

OurCrowd פועלת במודל שונה משאר הקרנות שמשקיעות בסטארט־אפים, ומאפשרת למשקיעים פרטיים רבים להשתתף ■ בשוק מותחים לא מעט ביקורת על המודל של החברה - למייסד ג'ון מדווד יש תשובה

3תגובות
ג'ון מדווד
בלומברג

בתחילת 2013 נכנסה לתעשיית ההון סיכון הישראלית חיה מעט שונה מהנוף המוכר — OurCrowd, קרן ישראלית שמשקיעה בסטארט־אפים מקומיים. כפי שאולי משתמע משמה, את מרבית הכסף שהיא משקיעה בחברות היא אוספת מקהל רחב של משקיעים פרטיים רחב בכל השקעה מחדש — ולא באופן המסורתי שבו עושות זאת קרנות הון סיכון.

OurCrowd לא המציאה את המודל הזה. בארה"ב ובבריטניה פועלים כלים דומים להשקעה בסטארט־אפים דרך מימון של משקיעים פרטיים, אבל OurCrowd הצליחה — באמצעות מערכת אנליסטים רחבה והפקת אירועי ענק בירושלים — להתמקם בתוך כמה שנים בלב תעשיית ההון סיכון הישראלית, למרות הרמות גבה מצדן של חלק מהשחקניות בענף. כחלק מצמיחתה, הודיעה הקרן בשנה האחרונה על מהלך התרחבות, גיוס של 72 מיליון דולר לחברה עצמה, והקמת קרן נוספת להשקעות בתחום הבריאות.

OurCrowd היא פלטפורמה המאגדת כיום 17 אלף משקיעים כשירים מעשרות מדינות, שאושרו על ידי רשויות ניירות ערך בכל מדינה. בישראל, למשל, משקיע כשיר צריך להציג שווי נכסים נזילים של 8 מיליון שקל לפחות. על גבי הפלטפורמה מוצגים סטארט־אפים שבהם בחרה החברה להשקיע — מרביתם ישראליים. לצד המשקיעים הפרטיים, OurCrowd משתתפת בהשקעה עם מינימום של 5% מהסכום הכולל בכל השקעה.

למשקיעים יש שלוש דרכים להשקיע בחברות שבחרה הקרן להכניס למאגר. הראשונה, באופן עצמאי, כך שהמשקיע יכול לבחון את החברה הפתוחה ולהשקיע בה מינימום של 10,000 דולר. הדרך השנייה היא הפקדת סכום (50 אלף דולר לפחות) אצל OurCrowd, במנגנון שהיא מכנה פורטפוליו ריזרב, והכסף מפוזר באופן אוטומטי בחברות שהמשקיע מגדיר. האפשרות השלישית היא השקעה בקרנות ייעודיות שפתחה הקרן באחרונה, עם מינימום של מיליון דולר.

כמתואר

פורטפוליו החברות של הקרן כולל 110 חברות שבהן כבר השקיעה. בסך הכל, הושקעו עד כה 400 מיליון דולר בחברות, עם ממוצע השקעה של 160 אלף דולר.

"רציתי לפרוץ את המועדון הסגור"

מי שהקים את OurCrowd הוא ג'ון מדווד, יזם סדרתי ומשקיע הון סיכון בעברו. בשיחה עמו הוא אומר כי בתחילת הדרך נשאל לא פעם על ידי בכירים בענף מדוע הוא מקים קרן המבוססת על משקיעים פרטיים. "אנשים שואלים אותי למה לטרוח כל כך ולעבוד עם קהל, ולא עם הכסף בכיס, כמו כל קרן. הסיבה היא שההטבות בעבודה עם ה–Crowd שוות את זה. על כל חברה בפורטפוליו יש 17 אלף איש שמתעניינים בה, והיכולת לעזור לחברות האלה נותן לי כוח וערך מוסף בצורה שונה. יש פה כוח אדיר שעוזר לחברות.

"הרעיון שלי היה לחבר בין המשקיעים הטובים ביותר והאנג'לים הטובים ביותר", מסביר מדווד. "בעבר, אם היית רוצה להשקיע בסטארט־אפ היית צריך חיבור ומספיק כסף — והחיבור היה לקרנות ההון סיכון. זה מועדון סגור. אחרי שבע שנים המשקיע מקווה לראות תשואות, אבל הוא פסיבי לחלוטין ואין לו היכרות עם החברות. עם זאת, יש את האנג'לים, שלהם יש אפשרות להשקיע סכומים קטנים בסטארט־אפים. זה משהו אקטיבי יותר, אבל אנג'לים בעולם לרוב מפסידים את הכסף. בדרך כלל אין להם אפשרות לעשות בדיקות נאותות עמוקות, והם לא מקבלים בעסקות את התנאים שהקרנות מקבלות. הרעיון שלנו היה לחבר את שתי הצורות האלה ולהביא את הטוב משתיהן".

מדווד מציג גרף של קרן ההון סיכון אנדריסן הורוביץ, שמראה את התפלגות ההון בעשורים האחרונים. בגרף ניתן לראות כיצד חברות הטכנולוגיה הגדולות שהונפקו לפני כמה עשורים הניבו תשואות של מאות אחוזים גם לאחר ההנפקה, דבר שלדברי מדווד כבר קשה לראות כיום.

"כשמסתכלים על חברות כמו מיקרוסופט ואפל, זה נכון שהמשקיעים הפרטיים קיבלו תשואה טובה, אבל מאז ההנפקה החברות גדלו פי כמה וכמה. ופתאום זה השתנה — כבר אי־אפשר לעשות כסף בחברה ציבורית. כשמחכים עם אובר היום, ששווה 68 מיליארד דולר ואולי תנפיק ב-80 מיליארד דולר, כמה אפשרות גדילה עוד קיימת? המשקיעים הפרטיים מרוויחים פי 600, והציבור נשאר עם שאריות. חייבים לשבור את זה".

לטענת מדווד, אם ציבור המשקיעים לא יכול להרוויח בשוק הציבורי, הפתרון הוא להכניסו לשוק הפרטי כבר בראשית דרכן של החברות. "אנחנו מנסים לשבור את האקסקלוסיביות של הענף הזה. זה מסוכן, כי כמה אנשים משקיעים בסטארט־אפים המובילים בעולם? בקושי אלפים. זה מנוע לצמיחה ולהתעשרות, אבל הוא בשליטה מצומצמת מאוד. זו אוליגרכיה, וזה לא הוגן. הרעיון נולד לאחר שלא מעט אנשים בעולם ביקשו ממני לצרפם להשקעות בישראל, אבל אי־אפשר להיכנס עם סכומים קטנים לכל השקעה", הוא מסביר.

ציבור המשקיעים של הקרן מגיע מכל העולם, אולם מדווד מחדד ואומר שבשני הרבעונים האחרונים מרבית הכסף הגיע מהמזרח. "אני גאה שיש לנו פרישה באסיה, ולא רק בסין. זה נכון שהקרנות האמריקאיות מובילות, אבל בין המשקיעים שלנו, אני לא רואה הבדל. ברור שיש הבדל בין אנג'ל מעמק הסיליקון שהשקיע בעשרות חברות למישהו חדש משנחאי, אבל יש גם אנג'לים חדשים בארה"ב שלא בהכרח טובים יותר מאותו סיני".

כ–66% מהמשקיעים חזרו להשקעה שנייה

בענף נשמעת לא מעט ביקורת על המודל של OurCrowd. לצד היכולת לרתום משקיעים מכל העולם לסטארט־אפ אחד, שיכולים אולי לקדמו בשווקים שונים, יש הטוענים כי גם כאן התשואות ניתנות בעיקר למועדון מצומצם של משפחות עשירות, ותחום מימון ההמונים עדיין נמצא בשלבי ניסוי. על השאלה כמה מתוך אלפי המשקיעים בפלטפורמה חזרו להשקיע בה שוב, עונה מדווד כי כשני שלישים מהם השקיעו יותר מפעם אחת.

לדבריו, "כולם יודעים שלוקח זמן למדוד פעילות והצלחה של הון סיכון, אבל אנחנו בעסק של עשיית כסף למשקיעים שלנו. עד כה, לאחר ארבע שנות פעילות, מרבית המשקיעים שלנו רואים החזר חיובי על ההשקעות. באופן סטטיסטי, המשקיעים הטובים הם אלה שהשקיעו ביותר מ–20 חברות".

ביקורת נוספת על החברה נוגעת לאופן שבו מנהלת הקרן את ההשקעות שלה. בשונה מקרנות ההון סיכון, שנדרשות להחזיר את הכסף בראש ובראשונה למשקיעים שלהן לאחר אקזיטים או הנפקות, ורק לאחר ההחזר כולו מתחילה לגזור שיעור מהרווחים העודפים (Carry) — ב–OurCrowd כל השקעה פועלת כקרן קטנה בפני עצמה. אם קרן הון סיכון נדרשת לפזר את ההשקעות כך שהחברות הטובות יכסו על הפסדי החברות הכושלות, ב–OurCrowd ההחזר מתבצע בכל חברה לחוד, במה שמכונה Deal By Deal Carry. מודל זה לכאורה משאיר את הקרן כמעט ללא סיכון, היות שהפסד בחברה אחת אינו פוגע בעסקות אחרות שלה.

על כל השקעה שמקבלים ממשקיע לחברת פורטפוליו מוסיפה הקרן 12% רזרבה לכיסוי דמי ניהל והוצאות. מתוך ה-12% נגבים 2% לשנה למשך 4 שנים ו-4% הנותרים מיועדים לכיסוי הוצאות.

"מכיוון שאנחנו נותנים הזדמנויות לאנשים פרטיים, זה חייב להיות במודל כזה, ולא כמו בכל יתר הקרנות", אומר מדווד. לדבריו, הקרן אמנם גובה 2% דמי ניהול, אבל למשך ארבע שנים. "אם יש אקזיט, או שהחברה נסגרת בתוך פחות מארבע שנים, אנחנו מחזירים את דמי הניהול בכפוף לזמן שנוהל", הוא אומר.

ל–OurCrowd רשומים 13 אקזיטים, ובין המוכרים שבהם — FreeD שנמכרה לאינטל, Crosswise שנמכרה לאורקל, וההנפקה של חברת ReWalk. מדווד אומר כי עד כה חברה אחת שבה השקיעה OurCrowd נסגרה וכ–15 חברות נוספות נמצאות בקשיים. לצד כל אלה, החברה משקיעה בסטארט־אפים בולטים כמו זברה מדיקל, שפיתחה מערכת לניתוח נתונים קליניים מבדיקות דימות; חברת הסייבר ארגוס; חברת Celeno; וחברת Freightos.

"ארה"ב היא מֵכה — ישראל היא מֵדינה"

אתמול והיום מקיימת הקרן אירוע ענק נוסף בבנייני האומה בירושלים, וכבכל שנה צפויים לקחת בו חלק כ–5,000 משקיעים, יזמים ומבקרים. לדברי מדווד, הסיבה לקיום האירוע אינה הקרן עצמה, אלא תירוץ למשהו גדול יותר. "יש הערכה גדולה לישראל ברמה שאני לא מכיר", הוא אומר. "אנשים לא באים בגללנו. כבר 35 שנה שאני פעיל בהיי־טק הישראלי, וזה לא היה ככה. אני רגיש מאוד למצבה של ישראל בעולם, והמותג ישראל מעולם לא היה חזק כמו עכשיו. דיברו על קריסה שבדרך, כי משברים זה מעניין — אבל התעשייה ממשיכה לגדול. ישראל חזקה מאוד בתחומי הטכנולוגיה העמוקה, ואני חושב שאנחנו נתחזק ביחס לשוק העולמי. מבחינה גלובלית, אם ארה"ב היא מֵה, אז אנחנו מֵדינה".

הירשמו עכשיו: סיכום דו שבועי בנושאי טכנולוגיה והייטק ישירות למייל
נא להזין כתובת מייל חוקית
ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם