תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

המהפך בעולם הבלשנות ומחקר השפה

מחקרים שמתבססים על כלים טכנולוגיים משנים את צורת מחקר השפה, כפי שהכירו אותה הבלשנים לאורך ההיסטוריה

תגובות
מוח סייבורג

המרוץ לייעול ושיפור התהליכים שבהם המכונה לומדת את השפות משפיע לא רק על הטכנולוגיות של הבנת השפה או כתיבת טקסטים באמצעות בינה מלאכותית, אלא גם על המחקר של הבנת השפה האנושית. כיום כלים טכנולוגיים עמוקים משנים את מחקר השפה שהכירו הבלשנים לאורך ההיסטוריה.

“בלשנים כיום לא לגמרי מבינים עד כמה עולם הבלשנות משתנה”, אומר חיים דובוסרסקי, דוקטורנט לבלשנות חישובית באוניברסיטה העברית. "כיום יש הזדמנות אמיתית ללמד מחשב שפה, והשאלה הבלשנית היא אם הוא יכול ללמוד כמו שאדם לומד שפה — או שאולי צריך ללמד את המחשב להבין ולבנות את השפה בצורה שונה לחלוטין”, מסביר דובוסרסקי, שעבודת המחקר שלו עוסקת בשאלה כיצד ומדוע משמעות המלים משתנה לאורך השנים.

את המחקר שלו ערך דובוסרסקי על קורפוס בן 100 שנה של כל קטגוריית הספרות האנגלית שנסרקה על ידי גוגל, שאותו הזין לתוך מערכת ממוחשבת. הקורפוס כלל 5 מיליארד מלים. לדבריו, תוך מספר שעות הצליח המחשב להבין את המשמעות של כל מלה לאורך ציר הזמן, והעניק ציון לכל מלה: ציון גבוה למלה ששמרה על משמעותה — ופחות לזו שלא. דובוסרסקי מציין כי המשמעות של המלה gay (גיי), למשל, השתנתה: בעבר שימשה המלה לייצוג של שמחה, וכיום מוזכרת לעתים תכופות יותר בהקשרים של העדפה מינית. גם המלה cell, שפורשה כתא, השתנתה ומשמשת כיום גם בהקשרים של טלפונים ניידים.

מי שאיתגר את השיח הזה גם כן הוא אנדרו איינג, בין הדמויות הבולטות בעולם הבינה המלאכותית, ממייסדי פרויקט גוגל בריין, ומי שמוביל כיום על תחום הבינה המלאכותית בענקית הסינית באידו. באחד הדיונים על הבנת השפה טען איינג כי צוות שלו הצליח לבנות מערכת ללמידת שפה שמוכיחה כי אין דבר כזה פונמות (עיצורים ותנועות) לצורך הבנת שפה, לפחות עבור מחשב.

המעבר ללמידה עמוקה (Deep Learning), המבוססת על אימון המחשב בעזרת המון מידע על גבי רשת נוירונים מלאכותית, מאפשר להאיץ את יכולות המחשוב בתחום. ואולם לטענת עופר לביא, מנהל קבוצת מחקר ללמידת מכונה במעבדות יבמ בחיפה, מתפתחים תחומי מחקר חדשים, שבהם מנסים ללמד מחשב מה מוצג מולו ללא עשרות אלפי דוגמאות — בדומה לתהליך האנושי. “מדעי המחשב ישנו את עולם הבלשנות, נקודה. כיום בלשנים שעושים תואר בבלשנות לא יכולים לעשות את זה בלי מודלים סטטיסטיים ומחשוב”.

עם זאת, האלגוריתמים הקיימים כיום, ובמרכזם המודלים ללמידה עמוקה — אינם חזות הכל. “מודלים חישוביים אחרים לא תמיד בנויים על למידה עמוקה. לא בטוח שהיא הפתרון לכל, אבל היא ללא ספק מקדמת אותנו”, אומר לביא.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם