הרשות לניהול המאגר הביומטרי מתעקשת לכלול את טביעות האצבע במאגר - TechNation - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

הרשות לניהול המאגר הביומטרי מתעקשת לכלול את טביעות האצבע במאגר

דרעי קבע כבר לפני כחודשיים כי לא תחול חובת טביעת אצבע במאגר - אבל ברשות לניהול המאגר ובמשרד הפנים ממשיכים ללחוץ על האזרחים: ינפיקו תעודה לתקופה קצרה למי שלא יסכים להיכלל במאגר ■ התנועה לזכויות דיגיטליות: "מענישים את מי שלא ייתן טביעת אצבע"

17תגובות
מאגר ביומטרי בראשל"צ
תומר אפלבאום

אנשי משרד הפנים והרשות לניהול המאגר הביומטרי מתעקשים למצוא דרך להכליל את טביעות האצבע במאגר: יו"ר ועדת המדע והטכנולוגיה, אורי מקלב (יהדות התורה), הודיע כי טביעות האצבע יילקחו מהאזרחים — אך יימחקו בתוך חמש שנים.

מקלב אמר את הדברים בדיון שהתקיים אתמול בוועדה מיוחדת למאגר הביומטרי המשותפת לשלוש ועדות: ועדת המדע והטכנולוגי, ועדת חוקה, חוק ומשפט וועדת הפנים והגנת הסביבה.

שר הפנים, אריה דרעי, אמנם הודיע לפני כחודשיים כי המאגר יוקם — אך סייג וקבע כי הכללת טביעת האצבע במאגר הביומטרי תהיה נתונה לשיקולו של האזרח. ואולם על פי ההצעה הנוכחית, במאגר ייכללו צילומי פנים, ואף שלאזרחים תהיה אפשרות בחירה אם לכלול את טביעת האצבע שלהם במאגר — היא תילקח מהם בכל מקרה, ואם אזרח יסרב להכליל את טביעות האצבע שלו במאגר — הטביעות יימחקו מהמאגר לאחר 48 שעות.

על פי הוראת השעה, אזרחים שיסכימו לספק טביעת אצבע יוכלו לקבל תעודה חכמה שתהיה תקפה למשך עשר שנים. לעומת זאת, אזרחים שלא מעוניינים כי טביעת האצבע שלהם תיכנס למאגר הביוטמרי, יצטרכו להנפיק תעודה חכמה בכל חמש שנים. ואולם מקלב דרש להחריג ישראלים בני 70 ומעלה מהצעה זו, והם יוכלו לחדש את התעודה החכמה שלהם בכל עשר שנים, גם אם לא הסכימו להכליל את טביעת האצבע שלהם במאגר.

הדיון נערך לקראת עליית החוק להצבעה בקריאה שנייה ושלישית. לדברי מקלב, "העובדה שנדרש מאגר רק בגלל אלה המאבדים את תעודות הזהות שלהם אינה מאוזנת. נראה כי לפי רשות האוכלוסין, יושבי המדינה הם זייפנים". פיילוט המאגר הביומטרי יגיע לקצו בעוד כשבועיים, לאחר שלוש הארכות, ובסופו צפוי להיחקק חוק המסדיר את השימוש במאגר.

.

בדיונים האחרונים לא הובאו עדויות שלפיהן תופעת ההרכשה הכפולה (מצב שבו שני אנשים שונים מוציאים את אותה תעודת זהות), שבגינה חוקק החוק, היא תופעה נפוצה שמצדיקה את קיומו של מאגר. בדיון שנערך בוועדה בשבוע שעבר הביאה המשטרה נתונים המגלים כי בינואר נפתחו 228 תיקים על עבירות התחזות ותיעוד מזויף, אך רק בכ–50 מהם היה שימוש בתיעוד מזויף.

הפיילוט של המאגר הביומטרי נמשך כשלוש שנים וחצי, שבהן נרשמו למאגר יותר ממיליון אזרחים, שלהם הונפקו תעודות זהות ודרכונים ביומטריים.

"מטרטרים את האזרחים"

היום צפוי להתקיים דיון נוסף בוועדה על שימושיו של המאגר הביומטרי. בדיון יידונו סמכויות הגישה שיינתנו למשטרה ולרשויות החוק השונות למאגר. לפי המוצע, אותן רשויות יוכלו להגיש שאילתות לרשות לניהול המאגר הביומטרי ולבקש זיהוי של אדם.

חברי התנועה לזכויות דיגיטליות, המתנגדים להקמת המאגר, אמרו בדיון כי "כדי לקיים את מה שהחוק מבקש אין צורך במאגר. הוא ייצור איום סייבר על ישראל, על הפרטיות, יהפוך כל אזרח לפושע בפוטנציה ואותנו למדינת מעקב, ואנחנו לא צריכים להיות שם".

עו"ד יהונתן קלינגר, היועץ המשפטי של התנועה לזכויות דיגיטליות, אמר כי "ישראל רוצה להעניש את מי שלא ייתן לה טביעות אצבע ולטרטר אותו ללשכות כל חמש שנים במקום כל עשר — בניגוד להמלצת גורמי המקצוע במשרד ראש הממשלה. אנחנו קוראים לחברי הכנסת לא להפלות בין אזרחים שרוצים לשמור על פרטיותם לבין אלה שיתנו טביעות אצבע למדינה, ולתת לכל אזרחי ישראל תעודות זהות ודרכונים בעלי תוקף אחד".

יואב קיש, אחד המתנגדים הבולטים למאגר, אמר אתמול בתגובה כי "בעידן הרשתות החברתיות, שבו אפילו יישומון של הסופרמרקט שלנו מצוטט לנו, עדיין מגיעה לנו פרטיות כשמדובר בגוף שלנו — דבר שאף אחד מאתנו לא יכול לשנות. לא יהיה מאגר של אצבעות".

הירשמו עכשיו: סיכום דו שבועי בנושאי טכנולוגיה והייטק ישירות למייל
נא להזין כתובת מייל חוקית
ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם