איך הצליח בן 33 למכור אתר עם 35 מיליון גולשים בחודש - הייטק - TheMarker

איך הצליח בן 33 למכור אתר עם 35 מיליון גולשים בחודש

בפנתיאון היסטוריית האינטרנט המקומית יש כמה חלוצים שייזכרו לתמיד כמי ששינו את פני הרשת; אחד מהם הוא יריב חבוט, מקים אתר הבלוגים הגדול בישראל ישראבלוג; בשבוע שעבר הוא מכר אותו לפורטל נענע, והתיישב לעשות חשבון נפש

מאת דבורית שרגל וליאור הנר

נשבענו שלא נעזוב את יריב חבוט עד שיגיד כמה קיבל על מכירת ישראבלוג לנענע. התחלנו בטוב, המשכנו בעוד יותר טוב, עברנו ללחץ פיסי מתון, לקחנו לו את הדיאט קולה מתחת לאף, עברנו לטלטולים קלים, המשכנו בחבטות ידידותיות, אבל חבוט לא שיתף פעולה עם חוקריו. עברנו לשיטת הרמזים, הפיתוי, נפנוף השיער (דבורית) וקריצות רב-משמעיות (ליאור). כלום. כדגיג זהבהב בסדנת ויפאסנה הוא הפריח בועות דיאט וזהו.

גם את שאלת המה יעשה בכסף חבוט הדף מתוך חשד. זרקנו מספרים באוויר, אולי יתפוס משהו, אולי גבותיו יתרוממו או יתכווצו ואולי האישונים יתרחבו, הצענו לו עסקות נדל"ן וירטואליות ברחבי העולם כדי לראות איך יגיב, ושום דבר. מה שהסכים לומר זה שהוא מרוצה, שאף אחד לא הציע לו אף פעם סכום גבוה יותר ממה שקיבל, בניגוד לשמועות, וזהו. "אישית אני חושב שישראבלוג שווה יותר מהסכום שהוא עלה בפועל, אבל הכסף שקיבלתי מנענע זה גם מה שרציתי", אמר חבוט. גם בנענע מסרבים לדבר על סכום עסקה אפשרי. שמועות בבלוגים המקומיים מספרות על סכום של כחצי מיליון שקל, אך חבוט ממלא את פיו מים גם כששואלים אותו על המספר הזה.

שוק האינטרנט המקומי המה קלות באמצע שבוע שעבר, כשנודע שחבוט מכר את בנו בכורו, אתר הבלוגים הגדול בישראל ישראבלוג, לנענע ולנטוויז'ן. המכירה היתה למעשה המשך ישיר להסכם החסות שיש לחבוט עם הפורטל שנתיים וחצי. שתי החברות מתכוונות להשביח את הנכס, להוסיף לו פיצ'רים, ולהפוך אותו לרשת החברתית הגדולה בישראל, מבלי לפגוע, כך מובטח, בחיי הרוח והחומר של הבלוגרים. בשנה הקרובה ילווה חבוט מקרוב את תהליך ההעברה ויתמוך בכל מה שצריך.

למה החלטת למכור דווקא עכשיו?

"ישראבלוג גדול עלי, אני לא רוצה להתעסק אתו כל היום, וזה מה שנדרש ממני. חוץ מזה האתר נכנס למצב של סטגנציה. אני אמנם מפתח פיצ'רים ומטפל בו, אבל כבר שנה בערך אני אומר לעצמי שבעולם עוקפים אותי בסיבוב, מה שאומר שלא רחוק היום שגם בישראל יעקפו אותי. חוץ מזה, נענע רצו לקנות. למה דווקא נענע? כי זה הכי נוח והכי פשוט, והתחילו שם להבין בלוגים. אני מאמין שהם יפתחו את הכיוונים שבלוגים צריכים ללכת אליהם. ואני לא מתכוון דווקא לווידיאו, אני מאמין יותר במלה הכתובה".

ספר על הפרויקטים הבאים שאתה זומם.

"לא אומר מלה. יש לי מחברת של רעיונות שמלווה אותי שנים, ואחת לכמה זמן אני מוחק משם רעיונות כי מישהו כבר עשה אותם. אז אני לא מדבר".

חבוט יודע שאף אחד מהדברים הבאים שיעשה לא יזכה לתהודה ציבורית כמו זו שזכה לה ישראבלוג, אבל הוא לא מצטער על זה, להיפך. בפרויקט הבא שלו הוא כבר ידאג לכך "שיהיו פחות תוצאות בגוגל של השם שלי. אם הייתי מקים את ישרא היום הייתי מסתתר מאחורי איזה מייל בשם support".

איך חגגת את המכירה?

"חברים התקשרו ואמרו שצריך להיפגש לאכול, אבל עוד לא התפניתי".

לפחות ההורים מרוצים? מבינים מה אתה עושה?

"הם מאוד גאים בי ושמחים, אבל אני לא יודע אם הורי יודעים מה זה בלוג. יש להם מחשב בבית, אבל בעיקר אבא שלי משתמש בו ואני עוזר לו די הרבה. אמא שלי כתבה לי את המייל הראשון בחייה לפני שבוע".

פחד קהל מפותח

חבוט, 33, תושב גבעתיים נלהב ושונא תל אביב מושבע, הוא איש צנום, מופנם, חשדן, מאופק ומסויג, ניגוד כמעט משעשע לחשיפה (לפחות זו הרגשית) עד כדי אקסהביציוניזם המקובלת בעולם הבלוגים. הוא לא אוהב לדבר, ומספר על פחד הקהל המפותח שלו. בתוכניות אירוח בפריים-טיים הטלוויזיוני אין סיכוי לראות אותו, וגם לתוכנית בוקר הוא אמר "לא". ראיון אחד בתוכנית רדיו בעבר הרחוק, שלאחריו פשוט חלה, הבהיר לו שגם רדיו זה לא בשבילו, כך שהשיחה אתו בבית קפה מרחק דקות הליכה מהבית שלו היא זכות היסטורית של ממש.

הוא נולד בשכונת רמת אליהו בראשון לציון, למשפחה "ממעמד סוציו-אקונומי נמוך". לשאלה מה עשה בצבא הוא עונה ב"לא מדברים על זה". בהמשך למד הנדסת תעשייה, "אבל אני לא עושה עם זה שום דבר. תכנות למדתי לבד. אני מתכנת חובב ועדיין רואים את זה. ישראבלוג הוא לא כזה מפותח טכנולוגית, יש שם רק דברים בסיסיים". עוד בימיו כסטודנט, ועד לפני כשנה, עבד בחברה המבצעת בקרת עלויות טלפוניות. בשנה האחרונה התפרנס מישראבלוג ו"מדברים קטנים שאני עושה".

מתי קיבלת את המחשב הראשון?

"ממש לא הייתי ילד מחשבים. בגיל 19, זה היה מחשב של אח שלי. לפני כן, מדי פעם היינו שואלים מבן דוד שלנו את המחשב שלו כדי לשחק משחקי מחשב".

פחות מעשור אחר כך עלה בדעתו הרעיון להקים אתר בלוגים ישראלי. זה קרה בקיץ 2001 כשקרא ב"קפטן אינטרנט" של "הארץ" על ישראלית שכותבת בלוג באנגלית, ושאל את עצמו למה שישראלים לא יוכלו בעצם לכתוב בעברית. חשב ועשה - בנה את האתר מחול ולבנים, ברזלים ופיגומים, והחביא אותו כתיקיה נפרדת באתר billy.co.il שכבר היה ברשותו, מכיוון שהתקמצן לשלם על חבילת אחסון. "היו אז חמישה-ששה אנשים שכתבו בלוגים אחרי שבנו אותם לבד, הם היו מתכנתים או מעצבי אתרים", סיפר חבוט, "ושיכנעתי אותם לפתוח בלוגים בישרא. הם אכן פתחו בלוגים באתר, אבל אחרי זמן אמרו לי 'נחמד פה, אבל נחמד לנו יותר בחוץ', והמשיכו לדרכם".

ובכל זאת, איך הגיעו כל מאות אלפי הבלוגרים הבאים?

"אולי הם, החמישה-ששה, סיפרו לאחרים, לא זוכר. בכל אופן, לתקשורת לקח שנה לעלות על הסיפור".

על יוזמות כלכליות התחיל חבוט לחשוב כשנתיים לאחר שישרא עלה לאוויר. "במשך שנתיים וחצי מימנתי את האתר", הוא מסביר. "בהתחלה האחסון שלו עלה לי עשרה דולרים לחודש, אבל זה הכפיל ושילש את עצמו מהר מאוד. כשנענע נכנסו לתמונה ספק האחסון הקודם שלי כבר רצה ממני 500 דולר בחודש והחלטתי שזהו, עד כאן".

תאר את הסכם החסות שהיה לך עם נענע בשנים האחרונות.

"הם הביאו את הפרסומות ותיחזקו את האתר באוויר, והיו גם שיתופי פעולה בתוכן. מה שאני קיבלתי זה חלוקת הכנסות מהפרסום. החלטתי שאפרוש מהחברה שבה עבדתי ברגע שההכנסה שלי מישרא תגיע למשכורת שהיתה לי שם, ולקח הרבה זמן עד שזה קרה. אם לא הייתי מקים את שירות הפרו - שירות לכותבי הבלוגים ששידרג את היכולות הטכניות של הבלוג - ואת האתר הסלולרי של ישרא, לא הייתי מצליח במשימה הכלכלית הזאת".

על פי אנשי נענע, כשנחתם אתו הסכם חסות היה מספר הכניסות החודשיות לאתר 9 מיליון. כיום מדובר ב-35 מיליון.

מפגשים על הגג של עזריאלי

ישראבלוג הוא קהילה שוקקת, שכוללת עשרות אלפי בלוגרים, רובם בני נוער, שמנהלים ביניהם אינטראקציה ערה, בין אם און-ליין, באמצעות מערכת תגובות ידידותית להפליא, ובין אם מחוץ לרשת, באמצעות קשרי חברות שנרקמים בין הכותבים ומפגשים שהם עורכים מיוזמתם. רק פעם אחת נכח חבוט במפגש שכזה, לפני שלוש שנים. "זה היה במתנ"ס ברמת השרון, הגיעו כ-30 איש, והבנתי שזה לא בשבילי". היום מגיעים למפגשים מאות משתתפים, בעיקר מתבגרים, כלומר מתבגרות. המפגשים נערכים על הגג של עזריאלי, וחבוט נקלע לקרבת אחד מהם במקרה. הוא ישב בפגישה בבית הקפה הצמוד לגג, ראה את הילדים עם תגי השמות - הכינוי שלהם בבלוג - ושמע את ההמולה. איש מהבאים לא זיהה אותו. בפעם אחרת התקשרו אליו מתחזקי עזריאלי כדי להתלונן על שהילדים התפרעו, ריססו בגרפיטי את המקום, ליכלכו והשחיתו. "הסברתי להם שאין לי קשר לזה. נראה לי שהם הבינו".

הגעת פעם לבית המשפט בגלל פוסט של מישהו?

"לא. קיבלתי פה ושם מכתבי איום מעורכי דין על כוונות לתבוע, אבל מיילים הייתי מקבל בכמויות. היו תקופות שפעמיים בשבוע היה משהו רציני שנדרשה בו התערבות שלי, אם מישהו הוציא דיבתו של מישהו אחר היה מצב שהייתי יכול להיות צד לתביעה.

"יצא שמחקתי פוסטים שלמים, בלוגים שלמים, אבל יחסית ממש לא הרבה. אם אגיד 30 זה יהיה מוגזם. יש בלוגי נאצה, שכל המטרה שלהם היא ללכלך על מישהו אחר. נכון שלרוב הכותבים הם בני נוער, וזה לא נראה רציני, אבל גם בזה צריך לטפל".

מה אתה חושב על תפוז?

"מוזר לי שתפוז לא מצליחים יותר, הייתי מצפה שהבלוגים יזכו לאותה הצלחה כמו הפורומים. זה שיש לי את היתרון של הראשוניות לא אומר דבר. בגרסה השנייה של הבלוגים הם כבר יישרו אתי קו לגמרי. יכול להיות שיש להם בעיה של ממשק משתמש מסורבל מדי".

ועל "רשימות", אתר הבלוגים שמיועד לאנשים כותבים?

"בתחילת הדרך לא הבנתי בשביל מה צריך את זה, כשהאתר קם חשבתי שזה משהו קהילתי, שהם יגבשו קהילת כותבים. לא הבנתי למה אי אפשר לפתוח אותם בלוגים בישראבלוג. היום אני מבין שמה שטוב ב'רשימות' זה שאנשים שכותבים שם לא היו כותבים במקומות אחרים".

איזה בלוגים אתה קורא?

"לא קראתי יותר מדי בלוגים, הבלוגים שאני קורא כיום הם הבלוגים שקראתי בהתחלה, ואני לא מגלה מי בקבועים שלי".

למה יש הרבה יותר בלוגריות מבלוגרים?

"מכירים גברים שמדברים על רגשות? גברים לא צריכים את זה".

הירשמו עכשיו: סיכום דו שבועי בנושאי טכנולוגיה והייטק ישירות למייל
נא להזין כתובת מייל חוקית
ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות
עקבו אחרינו בטוויטר
עשו לנו לייק וקבלו את מיטב הכתבות ישירות לפייסבוק

הוספת תגובה
תודה על פנייתך, היא תיבדק על ידי המערכת

הקלד את הנושא

הקלד את התגובה

שלח להוספת תגובה בלתי מזוהה לחץ כאן להוספת תגובה מזוהה לחץ כאן
תודה על פנייתך, היא תיבדק על ידי המערכת

הקלד את הנושא

הקלד את התגובה

שלח סגור להוספת תגובה בלתי מזוהה לחץ כאן להוספת תגובה מזוהה לחץ כאן
תודה על פנייתך, היא תיבדק על ידי המערכת
פרוייקטים מיוחדים
הפופולריות בTechNation
הצעות מיוחדות