כמה חברות היי-טק פועלות בחיפה, וכמה בבאר שבע? - TechNation - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

כמה חברות היי-טק פועלות בחיפה, וכמה בבאר שבע?

דו"ח חדש של דן אנד ברדסטריט ממפה את תעשיית ההיי־טק המקומית ומסמן כמה מדדים שמעידים על התבגרותה

14תגובות
עמית גרון

אחת המגמות המרכזיות בשנים האחרונות בתעשיית ההיי־טק הישראלית היא מספר גדל והולך של סבבי גיוס הון גדולים של עשרות מיליוני דולרים כל אחד. המשמעות של המגמה הזאת היא שהחברות הישראליות מייצרות יותר ערך ופעילות עסקית משמעותית, וכן זקוקות לסבבי גיוס שמשקפים להן הערכת שווי גבוהה כדי לתמוך בהמשך הצמיחה שלהן — בין אם במאמצי שיווק, מכירות או רכישת חברות. כלומר, קיימת שכבה של חברות שצומחות ומייצרות עסקים משמעותיים ומקומות עבודה ולא נמכרות בעודן צעירות.

דו"ח חדש שמפרסמת חברת המידע העסקי דן אנד ברדסטריט מנסה לתת כלים למדוד את ההתבגרות הזאת. בדו"ח מופו חברות הטכנולוגיה בישראל לפי תחומים, גודל, שלבי מימון ומיקום גאוגרפי. 

צח ברקי
קובי קנטור

בדן אנד ברדסטריט מצביעים על מגמה ברורה של עלייה שנתית במספר החברות הגדולות — כאלה המעסיקות יותר מ–100 עובדים — שהתגברה בשנה החולפת. נכון להיום פועלות בישראל 385 חברות גדולות — כ–6% יותר ממספרן ב–2015. מאז 2010 גדל מספרן ב–4% בכל שנה.

לפי חברת המידע העסקי, כיום פועלות בישראל כ–6,650 חברות היי־טק, מהן 4,750 הן חברות סטארט־אפ בשלבים שונים של התפתחות. כ–77% מסך החברות גייסו הון לפחות פעם אחת ממקור חיצוני כגון מימון ממשלתי, אנג'לים וקרנות הון סיכון.

ההגדרה לחברות היי-טק, לפי הדו"ח, היא מגזרי תעשיה שעוסקים בטכנולוגיה עילית כמו תעשיית הרוקחות, ציוד רפואי, רכיבים אלקטרוניים, ציוד לבקרה ופיקוח, ציוד תקשורת, כלי טיס ועוד. בדן אנד ברדסטריט דגמו את החברות הישראליות והרב לאומיות שמקיימות פעילות מסחרית בישראל, ללא מרכזי פיתוח של חברות בינלאומיות (למשל, אפל או eBay). 

נכון לסוף 2016 יש 385 חברות הייטק שמעסיקות יותר מ-100 עובדים, כ-30% יותר ממספר החברות הגדולות ב-2010

פרמטר נוסף שיכול להצביע על התבגרות התעשייה הוא הגידול במספר הסטארט־אפים שמאריכים את תקופת ה"בוטסטראפינג" (BootStrapping), כלומר התקופה שבה הסטארט־אפ מתנהל במבנה הוצאות רזה ובהתאם למקורות עצמאיים של היזמים.

יזמים הבטוחים ביכולתם להפוך את הרעיון שלהם למודל עסקי מוצלח ינסו להביא את החברה לאבני דרך משמעותיים לפני סבב גיוס שמכניס משקיעים לחברה, שכן ככל שהחברה נמצאת בשלב מתקדם יותר, מחיר ההון והשליטה נמוך יותר. צח ברקי, סמנכ"ל בכיר ומנהל אגף כלכלה, מידע ומחקר בדן אנד ברדסטריט, מציין כי משך הזמן הממוצע עד למועד הגיוס הראשון בקרב החברות התארך בשנתיים האחרונות מ–15 חודשים ל–18 חודשים. מספר החברות שפועלות במודל של בוטסטראפינג הוא 1,100 — כ–23% מכלל החברות בתעשייה המקומית.

מאפיין בולט נוסף שמזהה ברקי הוא הגידול במעורבות של יזמים מנוסים. ב–2010 מספר היזמים שהקימו וניהלו חברת סטארט־אפ לפחות פעמיים היה 16% מכלל היזמים באותה שנה. ב–2016 חלקם של היזמים המנוסים האלה צמח ל–27%. "תרומת ניסיונם של יזמים להתפתחות ענפי ההיי־טק בישראל היא מכרעת", כותב ברקי בדו"ח. "יזמים מנוסים בונים חברה לטווח ארוך יותר. הם מאפשרים סיכויי שרידות גבוהים יותר, היקפי גיוס גדולים יותר ומצמיחים חברות בשלות יותר. כיום יש יותר יזמים מנוסים עם מקורות עצמיים שמסוגלים לבנות יותר חברות בוגרות".

ירושלים
בלומברג

כ–62% מהחברות מתרכזות בעשר ערים

ריכוזים גאוגרפיים של אוניברסיטאות, משקיעים והון אנושי מספקים לחברות גישה טובה יותר לעובדים, לספקים ולמידע מקצועי — והם זרז חיוני בפיתוח תעשיית ההיי־טק. בדן אנד ברדסטריט מיפו את הערים המובילות לפי מספר החברות הטכנולוגיות שפועלות בהן ומצאו כי כ–62% מהחברות מתרכזות בעשר ערים וגייסו יחדיו כ–80% מההון שנכנס לתעשייה ב–2016. הפיזור הגאוגרפי נסמך על מיקום מטה החברה.

לתל אביב יש מעמד בלתי מעורער בראש הרשימה — עם ריכוז של כ–28% מחברות הטכנולוגיה בישראל. אחריה בפער ניכר נמצאות הרצליה — כ–7% מחברות הטכנולוגיה מרוכזות בעיר זו, ירושלים (5%), חיפה, רמת גן ופתח תקוה (4% בכל אחת), רעננה ונתניה (3% בכל אחת), כפר סבא ורחובות (2% בכל אחת). ערים נוספות עם נציגות נמוכה יותר הן באר שבע ונצרת (פחות מ–1%).

בחברת המידע העסקי ניסו להצביע על תחום ההתמחות המוביל בכל עיר. כך למשל, 42% מ–1,836 החברות בתל אביב עוסקות בתחום האינטרנט. בהרצליה, לחברות בתחום התוכנה וטכנולוגיות המידע יש נציגות של 26% מכלל החברות בעיר, וכך גם בפתח תקוה (25% מהחברות בשטחה). לשלוש ערים יש נציגות בולטת בחברות בתחום מדעי החיים — ירושלים (28% מהחברות בשטחה), חיפה (25%), רחובות (36%) ונתניה (21%). בבאר שבע יש אמנם רק 48 חברות, אך 18 מתוכן (36%) הן חברות סייבר.

ריכוז חברות ההיי-טק בערים

להגדלת התרשים: לחצו כאן

הביקוש להון האנושי מגיע מהסטארט־אפים

פילוח של החברות הגדולות בישראל — המעסיקות יותר מ–100 עובדים — לפי תחומים יכול ללמד על החוזקות של התעשייה הישראלית. כך, 81 חברות (21%) הן חברות בתחום התוכנה וטכנולוגיות המידע, כאשר הגדולות שבהן מבחינת היקף הפעילות הן NCR (שרכשה את ריטליקס ב–2012), פאנדטק ורדוור.

61 מהחברות הגדולות בישראל (16%) הן בתחום האינטרנט, והגדולות בתחום זה הן פלייטיקה, מטומי וטאבולה. מספר דומה של חברות, 60, פועלות בתחום התקשורת, והבולטות מבחינת היקף הפעילות הן סרגון, זורה וגילת. 57 מהחברות הגדולות בישראל הן מתחום מדעי החיים, והגדולות שבהן הן טבע, תרו, פרוטרום, פריגו, דקסל, פריון ופיליפס. 40 חברות — 10% מכלל החברות המעסיקות יותר מ–100 עובדים — פועלות בתחום הקלינטק ובהן נטפים ו–IDE. לבסוף, 32 חברות גדולות (8%) פועלות בתחום השבבים, ובהן ווישי, מלאנוקס ומארוול. בתוך 51 החברות הגדולות המוגדרות במחקר כ"טכנולוגיות שונות" נכנסות חברות התעשייה הביטחונית כמו אלביט, רפאל, אלתא ונייס.

תחומי הפעילות של חברות היי-טק הגדולות בישראל (שמעסיקות יותר מ-100 עובדים): תוכנה ו-IT = 21%; אינטרנט = 16%; תקשורת = 16%; מדעי החיים = 15%; קלינטק = 10%; שבבים = 8%

כדי להשלים את תמונת המצב של התעשייה, הדו"ח מציין גם את המחסור בהון אנושי מיומן, בעיקר בתחומי התוכנה והאינטרנט, שממשיך להיות האתגר הגדול של התעשייה המקומית. המחסור נובע מצניחה תלולה במספר הבוגרים במדעי המחשב, במתמטיקה ובסטטיסטיקה בעשור האחרון. לפי נתוני הלמ"ס, מספר משרות השכירים בענף ההיי־טק לקראת סוף 2016 (אוקטובר) היה כ–292 אלף — כ–8.5% מכלל משרות השכירים. בעשרת החודשים הראשונים מאותה תקופה נוספו 15 אלף משרות.

מדי שנה מתווספות לתעשיית ההיי־טק הישראלית ממוצע של כ–9,000 משרות שכיר חדשות, וקצב הגידול היה יכול להיות גבוה יותר — כ–13 אלף משרות — אילו היצע ההון האנושי היה תואם לביקוש. הביקוש להון אנושי מגיע בעיקר "מלמטה" (מסטארט־אפים וחברות צומחות) בעוד החברות הבוגרות מתייעלות בכוח אדם בשנים האחרונות, עם גלי פיטורים גדולים.

ב–2016 נרשמו גלי פיטורים בחברות הרב לאומיות כמו HPE (Hewlett Packard (Enterprise, אינטל, סיסקו ופריסקייל סמיקונדקטורס, ובחברות ישראליות גדולות כמו ורינט ונייס. ואולם לפי חברת ההשמה אתוסיה, מספר המשרות הפתוחות בפני עובדי ההיי־טק צמח ב–8.5% — ואתן גם השכר (5%).

הירשמו עכשיו: סיכום דו שבועי בנושאי טכנולוגיה והייטק ישירות למייל
נא להזין כתובת מייל חוקית
ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם