תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

הסטארט-אפ החדש של הישראלי שהפך 6 מיליון דולר לחצי מיליארד דולר

אוריקס ויז'ן של רני ולינגשטין, ממייסדי אינטוסל, פיתחה טכנולוגיה לשיפור ראיית העומק של מכוניות אוטונומיות ■ עכשיו היא מגייסת 17 מיליון דולר ועשרות פיזיקאים ומהנדסי חומרה למרכז הפיתוח בפתח תקוה

20תגובות
דודי בן בסט ורני ולינגשטין
תומר בן אבי

בחודש מאי האחרון נסעה המכונית של טסלה בכבישי פלורידה, הנהג הפעיל את מצב הנהיגה האוטומטי והתפנה לצפות בסרטים על המחשב הנייד. קרני שמש חזקות הצליחו לסנוור את החיישנים שהותקנו במכונית, והראדר גילה עצם זר אך זיהה אותו בטעות כגשר שניתן לעבור מתחתיו מה שהוביל לתאונה קטלנית - המכונית נחצתה לשניים.

התאונה של טסלה חשפה את אחד המכשולים העיקריים שעומדים בפני יצרני המכוניות האוטונומיות - פתרון אמין לראיית עומק בטווח רחוק וברזולוציה גבוהה, שיאפשר למכונית לזהות בצורה מיטבית עצמים בסביבתה. חברת אוריקס ויז'ן (Oryx Vision) הישראלית של דודי בן בסט ורני ולינגשטין סבורה כי היא מצאה פיתרון כזה.

היום הודיעה החברה כי השלימה סבב גיוס ראשון של 17 מיליון דולר בהובלת קרן ההון סיכון האמריקאית בסמר ונצ'ר פרטנרס (BVP), המיוצגת בישראל על ידי אדם פישר. לבסמר יש עבר מוצלח מאד עם ולינגשטין. הסטארט-אפ הקודם שהקים, אינטוסל (Intucell), נמכר לפני שלוש שנים לסיסקו ב-475 מיליון דולר. בסמר החזיקה ב-47% מאינטוסל לאחר שביצעה בה השקעה של 6 מיליון דולר, שנתיים בלבד לפני האקזיט - ונהנתה מתשואה פנומנלית. היחסים התחממו גם בחברה החדשה - כאשר אחד ממנהלי ההשקעות בבסמר, נתנאל מאיר, עבר לעבוד באוריקס וכעת מנהל עבורה את הפיתוח העסקי.

בין המשקיעים הנוספים שלקחו חלק בסבב הגיוס הנוכחי - קרן מניב מוביליטי הישראלית, המתמחה בהשקעות בתחום האוטומוטיב, וקרן טראקס מעמק הסיליקון, שתי הקרנות השקיעו סכום מצרפי של מיליון דולר מסך הגיוס. אוריקס לא חשפה את השווי שלה בסבב הנוכחי, אך ציינה כי מדובר בעשרות מיליוני דולרים. היא צופה שבשנת 2017 היא תתחיל להציג הכנסות בסדר גודל של מיליוני דולרים בודדים.

אוריקס ויז'ן הוקמה ב-2009 ומבוססת על פיתוח של בן בסט, המשמש כסמנכ"ל המחקר והפיתוח של החברה. בן בסט הוא מהנדס אלקטרוניקה, עתודאי בוגר הטכניון ובעל רקע של שש שנים באחת מהיחידות הטכנולוגיות של צה"ל. בעבר ייסד את הסטארט-אפ RFWaves שנכסיו נמכרו ב-2004 לתאגיד וושי (Vishay) תמורת 6 מיליון דולר, כשליש מהסכום שהושקע בו. לפני שנה הוא רתם את ולינגשטין למיזם החדש.

כלי רכב אוטונומי טסלה
מתוך אתר Teslamotors.com

מה החידוש, במילים פשוטות?

ולינגשטין: "אוריקס המציאה ננו-אנטנה זעירה שקוטרה פחות מחמש אלפיות המילימטר שיכולה לקלוט אור כגל. האנטנות האלה מיוצרות במערכים צפופים אשר יוצרים ביחד חיישן רגיש. המערכת משגרת אלומת לייזר בלתי נראית לטווח רחוק, וגלי האור שפוגעים בעצמים שונים בדרכם ומוחזרים  לכיוון החיישן, אשר קובע את מהירותם ומרחקם על סמך השוני בין האות המשודר והאות המוחזר.

"למערכת כזאת קוראים רדאר אופטי קוהרנטי (Coherent Optical Radar System) והיא מסוגלת לייצר תמונת עומק מפורטת. החידוש הוא שלראשונה, מאז שאינשטיין ניסח את התאוריה שניתן להתייחס לאור כגל אלקטרומגנטי, פותחה יכולת לייצר כמות גדולה של אנטנות קולטות אור על גבי פיסת סיליקון לשימוש מסחרי".

יש לזה בטח שימושים רבים.

"נכון. אנטנות כאלה יכולות לשמש לראיית לילה ולשבבים לתקשורת אופטית מהירה. אולם, בשנתיים האחרונות החלטנו לרכז את המאמץ ביצירת פתרון לשוק המתעורר של כלי הרכב האוטונומיים".

איך זה משתלב ברכב אוטונומי?

"רכב אוטונומי חייב להיות מסוגל לזהות עצמים וגופים במרחקים שונים - שאריות צמיג המונחות על הכביש במרחק של 80 מטר, אדם שחוצה את הכביש במרחק 100 מטר או אופנוע שנוסע במרחק של 150 מטר. אולם, הטכנולוגיה עליה מתבססים כלל הפתרונות בשוק - קליטת אור כחלקיק, מגבילה את יכולת הראייה הממוחשבת של עצמים תלת ממדיים במרחב - היא רואה למרחק של עד 60 מטר ברזולוציה גבוהה, וטווח הראייה שלה מצטמצם עוד יותר כאשר היא מסתנוורת מאור השמש. בנוסף, היא עשויה לפגוע בעיניים של עוברים ושבים ליד המכונית".

וקליטת אור כגל משנה את התמונה?

"קליטת האור כגל מאפשרת שימוש בתכונות נוספות של האור מעבר לעוצמה, כמו תדר והסחת דופלר (אפקט הגורם להסחת אורך הגל, ר"ל) לצורך עיבוד חכם ומדויק יותר, שמתבטאים ברגישות מערכת גבוהה פי 100 אלף לעומת מערכות מבוססות חלקיק.

"על ידי קליטת אור כגל, אנחנו יכולים לבחור את התדר שבו החיישן פועל ובכך להתרחק בצורה ניכרת מהאור הנראה ובעיות בטיחות עין. הדבר הזה מאפשר לנו, לדלג מעל המכשולים האלה, המערכת שלנו לא מסתנוורת ואנחנו מצליחים לראות טוב יותר גם בערפל ובגשם. טווח הראיה שלנו רחוק פי שלושה עד ארבעה ממערכות שמבוססות על אור כחלקיק".

מיהם המתחרים שלכם?

"בעיקר טכנולוגיית לידאר (LiDAR), אותה מובילה חברת Velodyne האמריקאית. טכנולוגיית לידאר מבוססת על סריקה באמצעות קרני לייזר לגילוי ומיפוי עצמים. אילון מאסק (מייסד טסלה, ר"ל) שהוא פיזיקאי, אמר מתחילת הדרך שלידאר זו לא אופציה. וזו הסיבה שבמכוניות טסלה הוצבו רדאר ומצלמה בלבד".

רדאר לא פותר את בעיית הזיהוי ממרחקים?

"רדאר רואה לטווחים רחוקים יותר אך הוא מוגבל בפרשנות - הוא יודע לומר שיש עצם במרחק של 100 מטר ממני, אבל אינו מבחין אם הוא נוסע בנתיב שלי או בנתיב לידו. לכן נדרשים אמצעי חישה נוספים. מצלמה, מעבר לבעיית הסינוור והחושך, דורשת כח חישוב רב ממחשבי הנהיגה. לא ניתן לבסס פתרון נהיגה אוטונומי מלא על מצלמות ורדארים בלבד, גם בטסלה נזכיר דובר על מצב חצי אוטונומי עם מגבלות שהנהג לא נשמע להן".

ההבדלים בין מערכות המבוססות על אור כחלקיק לבין אור כגל, כפי שהוצגו בכתבה

מהו המודל העסקי שלכם?

"המודל העסקי מבוסס על מכירת חומרה ליצרני כלי רכב או לספקים הראשיים שלהם. הפתרון שלנו עולה כמה מאות דולרים ועד אלף דולר לרכב, לשם השוואה - השחקן המוביל היום בשוק מוכר את הסנסורים שלו החל מ-8,000 דולר".

מה תעשו עם ההון שגויס?

"בחברה עובדים כיום 20 עובדים בפתח תקוה, מחצית מצוות הפיתוח עם תואר דוקטור בפיזיקה, ואנחנו מתכוונים לנצל את הגיוס להרחבת צוות הפיתוח בכמה עשרות עובדים. אנחנו מחפשים אנשי עיבוד תמונה, פיזיקאים ומהנדסי חומרה בתחום ההדמיה, מתכנני אנטנות ומהנדסי שבבים. בשנה הבאה נקים פעילויות שיווק בארצות הברית ובגרמניה".

אוריקס ויז'ן (Oryx Vision)
הקמה: 2009
מייסדים: דודי בן בסט (סמנכ"ל מו"פ), רני ולינגשטין (מנכ"ל)
משרדים:פתח תקווה
עובדים: 20
גיוסי הון עד היום: 17.3 מיליון דולר
משקיעים בולטים: בסמר

הירשמו עכשיו: עשרת הסיפורים החמים של היום ישירות למייל
נא להזין כתובת מייל חוקית
ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם