מדליית הזהב הראשונה של ישראל באולימפיאדת ריו - TechNation - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
מהר יותר, משוכלל יותר, חדשני יותר

מדליית הזהב הראשונה של ישראל באולימפיאדת ריו

מלבד ספורטאים, ייצגו את ישראל בריו שורה של חברות טכנולוגיה שיספקו שירותי אבטחה, בריאות, מדיה ותחבורה - בתקציב כולל של מילארדי דולרים

4תגובות
הספורטאים והמאבטחים מתכוננים לתחרויות, שייפתחו מחר
Anja Niedringhaus/אי־פי

החל ממחר בלילה ולמשך 16 יום תהיה ריו דה-ז'ניירו מרכז העולם, עם פתיחת המשחקים האולימפיים. באירוע הספורט הגדול בעולם, שבו ישתתפו כ-10,500 ספורטאים, ייצגו את ישראל 47 מהם ב-16 ענפי ספורט. לצדם, ישראל תהיה מיוצגת בתחום נוסף שבו היא יכולה להתגאות בהישגיה - נבחרת חברות הטכנולוגיה שייקחו חלק פעיל בארגון, באבטחה ובשידור האירועים.

מיליוני האנשים שצפויים לפקוד את ריו יהפכו את "העיר הנפלאה" (בתרגום חופשי מפורטוגזית) לאתגר אופרטיבי מהמסובכים ביותר שיש ולזירה רגישה במיוחד מבחינה ביטחונית, בשל פשיעה וטרור. בנוסף לכך, אותם מיליונים יהיו אתגר לתשתיות של רשתות הסלולר והאינטרנט המקומיות, ואליהם יצטרפו מיליארדי צופים ברחבי העולם שייצרכו את השידורים במגוון פלטפורמות.

כמה מהחברות הבולטות שייקחו חלק בתמיכה באתגרים האלה הן ישראליות, והן נבחרו באופן רשמי לספק שירותים כחלק מארגון המשחקים. הנספח הכלכלי של ישראל בריו, דניאל קולבר, מספר כי במשך כמה שנים נעשים מאמצים להחדרת חברות ישראליות למשחקים. "בשנים האחרונות אירחנו כמה בכירים בוועד האולימפי הברזילאי בישראל, ויש לכך תוצאות", אמר. "בהיבט הטכנולוגי יש הרבה חברות ישראליות שמעורבות באירוע, בעיקר בתחום האבטחה, הרבה בזכות ISDS, שנבחרה להיות הספק הרשמי של שירותי האבטחה. אנשים פה מכירים את ישראל כמדינה עתירת טכנולוגיות, ויש לנו במה להתגאות".

בריאות: הקסדה שתציל ספורטאים מפגיעות ראש

אחת החברות הישראליות המעניינות שזכתה להכרה רשמית על ידי הוועד האולימפי הברזילאי היא אלמינדה (ElmindA), שמפתחת מכשור רפואי לצורכי הדמיה פונקציונלית של המוח, המכונה BNA (Brain Network Activation). הכלי שפיתחה, מעין קסדת אלקטרודות מגובה בתוכנה, פותח במטרה להשלים את כלי ההדמיה הקיימים בשוק - CT ,MRI ורנטגן - ולספק תמונה אחרת על תפקודי המוח במקרים שאינם קשורים בדימום, כמו זעזוע מוח. עולם הספורט הוא אחד משוקי היעד העיקריים של החברה.

המערכת של אלמינדה, שבודקת פגיעות ראש
ElMindA

“זעזועי מוח בתחום הספורט הם עניין שמקבל תשומת לב מוגברת בשנים האחרונות", אומר אורי אנטמן, סמנכ"ל פיתוח עסקי בחברה. זה נשמע לפעמים כמו משהו לא חמור, אבל טיפול לא נכון בזמן אמת יכול לגרור בעיות ארוכות טווח. הכלי שלנו יודע להגיד באופן אובייקטיבי אם הספורטאי במצב בריאותי תקין או לא".

החברה התבקשה על ידי הצוות הרפואי של הוועדה האוליפית הברזילאית והצוות הרפואי של הוועדה המארגנת לשתף עמם פעולה ולהעמיד לרשות הנבחרת המארחת שתי מערכות בדיקה, שימוקמו בקליניקה בביתן של נבחרת ברזיל שבכפר האולימפי. לשם כך גם הכשירה החברה שני רופאים ברזילאים לשימוש במערכות בזמן המשחקים.

המכשיר, שמבוסס על מנגנון מתחום האלקטרו־פיזיולוגיה, בודק את תפקוד הנוירונים במוח. הנתונים נשלחים לעיבוד בתוכנה שפיתחה החברה, המבוססת על ביג דאטה ולמידת מכונה. בהתבסס על כ–25 אלף דגימות מוח תקינות ולא תקינות שהוזנו לתוכנה, היא אמורה לאבחן את הבעיה. בחברה הסבירו כי במשך שבועות ניטרו שתי המערכות את הספורטאים של נבחרות ברזיל החשופות לסיכון של פגיעות ראש, כדי להכיר באופן אישי את מוחם.

אבטחה: בדיקה ביטחונית ובדיקת כרטיסים במכונה אחת

לצד השמירה על בריאותם של הספורטאים, נראה שמה שמטריד את מארגני האירוע יותר מכל הוא גל הטרור העולמי או עלייה במקרי האלימות והפשיעה המקומיים בתקופת המשחקים. לשם כך הושקעו מיליארדי דולרים בפתרונות אבטחה טכנולוגיים. החברה הישראלית הבולטת בתחום היא ISDS, שבבעלות ליאו גלסר, שזכתה לפני כשנתיים במכרז לניהול אבטחת האירוע. החברה קיבלה לשם כך תקציב עתק של 2.2 מיליארד דולר.

כחלק מניהול מערך האבטחה, חיברה ISDS כמה חברות טכנולוגיה ישראליות, שיאבטחו בצורות שונות את המתקנים ואת העיר כולה. דירקטור בחברה, רון שפרן, אמר כי "מכיוון ששלב הפיתוח העסקי ארך כמה שנים, חסם הכניסה גדול מאוד, וחרתנו על דגלנו שנשתמש בפלטפורמה שלנו להשיק סטארט־אפים ישראליים שעבורם הכניסה ללקוח כזה היא כמעט בלתי אפשרית. אני שמח להגיד שהצלחנו מעבר לחברות השונות, גם להטמיע שלוש חברות סטארט־אפ ישראליות פורצות דרך בתחומן".

חברה אחת שנכנסה לפרויקט, בסיועה של ISDS, היא קיילור (Qylur), שפיתחה מכונה המשלבת את תהליכי הקבלה והבידוק הביטחוני בתחנה אחת. המכונה מספקת שירותי כרטוס, אינטראקציה וניתוח של הכבודה יחד ובאופן אוטומטי.

הכוורת של חברת קיילור, שמשלבת את הבידוק הביטחוני והכרטוס בתחנה אחת
Qylur Intelligent Systems, Inc.

את קיילור, שמנוהלת מעמק הסיליקון, הקימה ב–2009 ד"ר ליסה דולב, יוצאת חיל האוויר שהיתה לאחר מכן יועצת של מפא"ת (המינהל למחקר, פיתוח אמצעי לחימה ותשתית טכנולוגית של משרד הביטחון). לדבריה, “הפיגועים ברכבות במדריד חידדו לי את העובדה שחסרות טכנולוגיות לבידוק ביטחוני במרכזים הומי אדם".

המערכת המרכזית של החברה כוללת חמישה תאים דמויי כוורת, שמאפשרים לבצע חמש סריקות בו זמנית, שיקופים בכמה זוויות וזיהוי אוטומטי של איומים מסוכנים. גם כאן, המערכת מבוססת על למידת מכונה, וניתוח הכבודה מנותח על ידי חיישנים, אך גם מול מאגרי מידע שמתרחבים כל הזמן.

"המערכת", מסבירה דולב, "יודעת לקבל החלטות בזמן אמת, והתוכנה שבבסיסה יודעת להתחבר למרכזי הנתונים של הלקוחות". לדבריה, לצד האיכויות הטכנולוגיות והחוכמה שבבסיס המכונות, הן יוצרות חוויית משתמש חדשה ונעימה יותר מזאת המוכרת מבידוקים ביטחוניים כיום. המכונות של קיילור מיוצרות ביבנה, בשיתוף עם פלקסטרוניקס.

החברה היתה פעילה באליפות העולם בכדורגל ב–2014, שהתקיימה גם היא בברזיל, וכן שימשה את קבוצת הפוטבול סן פרנסיסקו פורטי ניינרס. כעת מיקמה קיילור מכונה אחת בכניסה לכפר האולימפי בריו.

חברה נוספת שמגיעה לריו בתמיכת ISDS היא Safe City in a Box. החברה, שהוקמה על ידי שני יוצאי מערכת הביטחון בשיתוף עם ISDS לקראת המשחקים, כוללת פיתוח של חומרה ותוכנה. "רצינו לעשות בערים את מה שעשו Dropcam בבתים הפרטיים", מסביר שפרן.

מדובר בערכה הכוללת מצלמה שנועדה להיות ידידותיות למפעיל, ללא צורך בידע מקדים בכל שלבי ההטמעה. השכבה הנוספת מספקת תוכנת ניהול חדר השליטה והבקרה.

סטארט־אפ ישראלי אחר שזוכה להכרה באולימפיאדה הוא sayVU, שפיתח אפליקציה לשליחת אותות מצוקה. המערכת מאפשרת דיווח על אירועים בדרכים שונות דרך מכשירי מובייל או מערכות הרכב. בימי המשחקים תשמש המערכת את קציני הביטחון בריו. בנוסף, היא תתקשר עם חדר הבקרה של Safe City in a Box, שהמצלמות שלה יופעלו במקום שבו אדם דיווח על מצוקה.

החברה הוקמה על ידי אמוץ קוסקס ואלכס ריבקין ב–2014 בתחרות של גוגל וישראל דיגיטלית באוניברסיטת בן גוריון, וכן והשתתפה במחזור השני של HAC — האקסלרטור של עיריית הרצליה. החברה נמצאת בעיצומו של סבב גיוס של 2 מיליון דולר.

הכוורת של חברת קיילור, שמשלבת את הבידוק הביטחוני והכרטוס בתחנה אחת
Qylur Intelligent Systems, Inc.

תחום הסייבר מקבל גם הוא ייצוג ישראלי בריו. קבוצת קלע, שמאגדת כמה חברות המתמחות בטכנולוגיות מודיעין סייבר הגנתי והתקפי, תיקח חלק במערך האבטחה של המשחקים. הקבוצה, הממוקמת בתל אביב, הוקמה ב–2009 על ידי יגאל נוה וניר ברק ומעסיקה כ–50 עובדים, רובם ככולם יוצאי זרועות המודיעין של צה"ל. בדירקטריון החברה יושבים ראש המוסד לשעבר, שבתאי שביט; ראש המועצה לביטחון לאומי לשעבר, יעקב עמידרור; ויו"ר המפד"ל לשעבר, אפי איתם.

אחד הפתרונות שהחברה מספקת לגופים שעוסקים באבטחת המשחקים האולימפיים הוא טכנולוגיית הרדארק (RaDark) שפיתחה. הטכנולוגיה מבוססת על תשתיות ענן, פועלת באופן שוטף ואוטומטי ברשת האפלה (Dark Net), שהיא פלטפורמה אנונימית לכל סוגי הפשיעה באינטרנט, ובהם סחר בנשק ובסמים, שיתופי פעולה לצורך פריצה למערכות מחשוב וקניית דרכונים מזויפים או פרטי אשראי.

הטכנולוגיה לומדת כל אחד מהגופים שעליהם היא נדרשת לאסוף מודיעין — למשל, מי הם אנשי המפתח בארגון, אתרי האינטרנט שלו, מיקומם הפיזי — ומחפשת כל אזכור שלהם שיכול להוות איום. המערכות של קלע נמצאות בשימוש כבר בשלב ההכנות של המשחקים, ועוזרות באיסוף המודיעין על ידי גופי אבטחה בברזיל.

״אנחנו רואים פעילות מוגברת בקבוצות העוסקות במתקפות סייבר, כמו שיתופי רשימות מטרות, איפיון ומיפוי מטרות, דיונים סביב חולשות ועוד", אמר יקיר בכלר, סמנכ"ל תחום הסייבר בחברה. "בנוסף, המערכות משמשות למעקב אחר כל סמן מקדים של פעילות טרור, כמו פעילות תאי דאעש ופעילים ששהו באזורי לחימה״.

בשוק האזרחי קלע מספקת מודיעין סייבר ללקוחות תאגידיים, הכוללים איומים על מערכות IT חשופות, פרטי משתמשים של עובדי התאגיד, פגיעות במוצרים וכדומה. כמו באולימפיאדה, גם עבור הגופים האזרחיים שעמם החברה עובדת, המודיעין שמגיע מהמערכת מנותח לעומק על ידי צוות אנליסטים החברה, ומשם ממשיך ללקוח. הקבוצה פועלת בהתאם להנחיות אגף פיקוח היצוא של משרד הביטחון, והמודיעין הנקודתי שהיא מפיקה נמצא בשימוש על ידי כמה מהבנקים, חברות הטלקום, ורשתות הקמעונות הגדולות בעולם.

מדיה: שידורים חיים והתאמת תוכן לגולשים

אתגר טכנולוגי נוסף למארגני האירוע הוא העברת השידורים מהאתרים השונים. חברת לייביו (LiveU) הישראלית, שנוסדה ב–2006, פיתחה טכנולוגיה להעברת שידורים חיים באיכות גבוהה מהשטח, לאינטרנט ולטלוויזיה, באמצעות רשתות אלחוטיות, סלולריות, Wi-Fi ו–WiMAX — ללא צורך בהקמת תשתית ייעודית.

בחברה מסרו כי בעוד שבמשחקים בלונדון ב–2012 הועברו 3,000 שעות שידור חי באמצעות 100 יחידות שטח על ידי 20 גופי שידור, בריו צופה החברה כי יועברו יותר מ–15 אלף שעות שידור חי על ידי גופי מדיה מכ–80 מדינות, באמצעות יותר מ–300 יחידות לייביו שייפרשו בשטח.

“עולם השידורים החיים עבר מהפכה בשנים האחרונות, ומלבד השידורים לפלטפורמות החברתיות שתפסו תאוצה, גופי השידור הטלוויזיוני והאינטרנטי הגבירו את מאמצי השידור ואת פרישת הצוותים בשטח. זאת כדי להביא זוויות נוספות לצופים בעולם מעבר לתחרויות”, אומר שמוליק וסרמן, מנכ"ל לייביו.

עם לקוחות החברה בריו נמנות סוכנויות ידיעות, תחנות מקומיות ורשתות שידור באינטרנט.

חברה נוספת הפועלת בתחום התקשורת היא גיגיה (Gigya) — סטארט־אפ המתמחה בניהול משתמשים, שזכה במכרז הוועד האולימפי ויספק שירותי ניהול ורישום משתמשים לכל הפלטפורמות הדיגיטליות בזמן המשחקים. לפי הערכות, מדובר בעסקה של מאות אלפי דולרים.

האתר הרשמי של המשחקים האולימפיים מרכז בזמן אמת למיליוני צופים ומשתתפים קטעי וידיאו, מידע, חדשות, כתבות ולוחות אירועים. העסקה הנוכחית של החברה כוללת ניהול מידע ורישום של מיליוני משתמשים מרחבי העולם מול האתר. החברה מסוגלת גם להתאים את התכנים שתספק האולימפיאדה לפרופיל האישי של המשתמשים.

"השירות של גיגיה יאפשר לכל אחד לתעדף את ענפי הספורט שמעניינים אותו ולקבל התראות בזמן אמת, מול השפע הרב של האירועים (94 ענפי ספורט בו זמנית) והחשש לפספס ענף שאוהבים במיוחד", אומר רולי אליעזרוב, ממייסדי גיגיה.

לחברה יש כ–750 לקוחות, ובהם פורבס, טויוטה, פפסי, רד בול, דל, NBC וטומי הילפיגר. מבחינת המשתמשים, הכניסה לאתרים אלה נעשית כרגיל, אך הם מתחברים למערכת של גיגיה. המוצר משלב בין מידע אודות המשתמש שמגיע מרשתות חברתיות למידע שנאסף במאגרים של האתר עצמו על משתמשים. עד כה גייסה החברה, שמעסיקה כ–100 עובדים בישראל, 104 מיליון דולר.

תחבורה: מידע מעודכן בזמן אמת

חברת מוביט (Moovit), בשיתוף עם עיריית ריו, תספק למבקרים מידע על אפשרויות ההגעה ממקום למקום בזמן האירועים.

מוביט פיתחה אפליקציית מובייל לניווט בתחבורה ציבורית, המאפשרת בין השאר למצוא את הדרך ליעדים או לדעת מהו המסלול של קווי אוטובוס, אילו קווים עוברים בתחנה מסוימת, לאן הם נוסעים ומתי יגיע האוטובוס הבא. בנוסף לכך, האפליקציה מספקת דיווחים שוטפים בזמן אמת ממשתמשים על צפיפות באוטובוסים, שינויים בקווים או נוכחות כרטיסן.

מדליית זהב לסטארט־אפ הזוכה בריו: 100 אלף יורו וליווי צמוד של גוגל

עם סיום המשחקים האולימפיים תתקיים בריו תחרות סטארט־אפים בינלאומית, שאירגן HYPE — ארגון ישראלי שהוקם על ידי גוף ההשקעות MG, לטובת קידום סטארט־אפים בשלבים מוקדמים.

לקראת האולימפיאדה יזם הארגון תחרויות מקומיות לקידום סטארט־אפים בתחום הספורט בשמונה מדינות בעולם, ובהן ישראל. כל מדינה תשלח לריו את הסטארט־אפ הזוכה שלה, שיתמודד בגמר. המנצח לא יקבל מדליית זהב, אך יזכה במענק של 100 אלף יורו ובלווי צמוד של כמה חברות, ובהן גוגל ומיקרוסופט.

את ישראל ייצג בגמר הסטארט־אפ RideOn, שייסדו אלון גץ ואורי קוטיק, המפתח טכנולוגיות ומוצרי מציאות רבודה (AR) לספורט.

"בעוד שענפים אחרים בעולם נמצאים בחזית הקידמה הטכנולוגית, עולם הספורט סבל שנים משמרנות יחסית", אמר אמיר רווה, מנכ"ל ומייסד Hype. "המטרה שלנו היא לשנות את התפישה הזאת".
 

מבט מתוך הקסדה של RideOn
הירשמו עכשיו: סיכום דו שבועי בנושאי טכנולוגיה והייטק ישירות למייל
נא להזין כתובת מייל חוקית
ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם