יוג׳ין קנדל: "דבר אחד מטריד אותי - נטיה להתאגדות של העובדים בחברות היי-טק גדולות" - TechNation - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

יוג׳ין קנדל: "דבר אחד מטריד אותי - נטיה להתאגדות של העובדים בחברות היי-טק גדולות"

לפי נתונים שהוצגו בכנס הרצליה קצב הקמת סטארט-אפים על ידי יזמים שעבדו קודם לכן בחברות רב לאומיות גבוה יותר מאשר יזמים שעבדו קודם לכן בחברות אחרות ■ שיעור מרכזי הפיתוח שהוקמו בעקבות רכישה של סטארט-ישראלי עלה ל-70% בהשוואה ל-30% בשנות התשעים

38תגובות
יוג'ין קנדל
ניר קידר

״דבר אחד מטריד אותי - נטיה להתאגדות של העובדים בחברות הייטק גדולות. אם נראה את זה קורה בחברה אחת או שתיים, נראה יציאה מסיבית של חברות גדולות, מעבר למרכזי פיתוח, מהארץ״ כך אמר היום פרופ׳ יוג׳ין קנדל, מנכ"ל Start Up Nation Central; לשעבר ראש המועצה הלאומית לכלכלה במשרד ראש הממשלה, בכנס הרצליה במושב בנושא עתיד ההיי-טק הישראלי.

הדיון עסק בעיקרו בתרומת חברות הטכנולוגיה הרב לאומיות למשק הישראלי. סרגיי סומקין, חוקר ראשי באפלייד ישראל, הציג נתונים בנוגע לפעילותם של מרכזי הפיתוח הרב לאומיים בישראל. המסקנה המעניינת נוגעת לזליגת הידע ממרכזי המחקר לסטארט-אפים.

לפי בדיקה שערכו באפלייד, המתבססת על ניתוח נתונים של ביטוח לאומי בשילוב מידע מחברת המחקר IVC, עברו 7451 עובדים שהרוויחו משכורות של מעל ל-25 אלף שקל ממרכזי מו״פ זרים לחברות מקומיות בתקופה שבין השנים 2000-2011. לדבריו, 20% מהעובדים הללו עברו לחברות קטנות, אותן ככל הנראה הקימו, וספגו ירידה של 40% בשכר. ״קצב הקמת החברות על ידי יזמים שיצאו מחברות רב לאומיות גבוה יותר. הם מוכנים לעבור לחברות תוך שהם מוכנים להוריד בשכר - אלה חברות חדשות שהעובדים הקימו מהתחלה. זו ההשפעה של זליגת הידע לתעשייה״, הסביר סומקין.

לדבריו 60% מהתעסוקה בתעשייה העילית ו-64% מההוצאה למו״פ נעשית על ידי החברות הרב לאומיות, נתונים אלו אינם מחדשים פרסומים קודמים של הלמ״ס בנושא. לדבריו 97% מהקניין הרוחני המיוצר בישראל מיוצא החוצה. כמו כן, שיעור הבעלות על פטנטים בידי החברות הרב לאומיות צמח מ-27% בשנות התשעים המוקדמות.

קנדל סקר את התפתחות מרכזי הפיתוח הרב לאומיים בישראל, מאז הקמת מרכז הפיתוח הזר הראשון על ידי מוטורולה ב-1964. ״כל החברות באו לפה בעיקר בגלל שאחד האנשים הישראלים שעבד בחברה והגיע לרמות בכירות של ניהול או פיתוח רצה לחזור לארץ ובגדול לא רצו לוותר על הבן אדם״, אמר קנדל. חדבריו, באמצע שנות השבעים פעלו בישראל פחות מעשרה מרכזי מו״פ. ב-1995, כ-30 שנה אחר פתיחת המרכז הראשון של מוטורולה, פעלו כ-39 מרכזי פיתוח בישראל - 70% מהם נפתחו בעקבות החלטת של הנהלת החברה להקים פעילות בישראל ו-30% בעקבות רכישה של חברה מקומית. בהמשך, עד שנת 2004, האיץ קצב פתיחת המרכזים ועלה מ-7 מרכזים זרים חדשים בממוצע בשנה ל-19 בשנה. לדבריו, בעקבות המשבר הכלכלי חברות החליטו לצמצם את הפעילות שלהן ובין היתר סגרו מרכזים בישראל. כיום כ-70% מהמרכזים הפועלים בישראל נוצרו בעקבות רכישות, כך לפי קנדל.

קנדל הסביר את הגידול המהיר בפעילות הרכישות של חברות ישראליות בשינוי בשוק שהשפיע על החברות הישראליות - עם צמיחת האינטרנט החברות הישראליות כיוונו להנפקה מהירה בנאסד״ק עם הגיען לשווי של 60-50 מיליון דולר. אולם, עם התפוצצות בועת הדוט.קום אלטרנטיבה זו נחסמה בפני החברות שנדרשו למצוא ערוצי אקזיט חדשים בצורת רכישות.

״קצב ההנפקות היה כזה מהיר, שמספר החברות הישראליות בנאסד״ק היה שני רק לארה״ב וגדול מזה של אירופה כולה. בין היתר בגלל הקשר בין הקהילה היהודית והפיננסית בישראל. אז רוב החברות קמו כדי להמכר בנאסד״ק והתאימו את עצמן לפרופיל שנמכר בנאסד״ק. ב-2002-3 ישראל הייתה עסוקה במשבר כלכלי ופיננסי - הייתה אבטלה של 11% והיינו על ס משבר פיננסי. זה יצר וואקום שהיו יכולות להיות לו שתי השלכות - שהתעשייה תמות או מה שקרה, המיזוגים והרכישות. חברות זרות שהבינו שיש פה טכנולוגיה יחסית זולה כי לא היה לה לאן ללכת", סקר קנדל את התפתחות המרכזים.

פרופ' צבי אקשטיין, דיקן, בית הספר אריסון למנהל עסקים ובית ספר טיומקין לכלכלה, המרכז הבינתחומי הרצליה, התייחס במושב לתרומת העובדים בחברות ההיי-טק לפריון במשק הישראלי. ״הכוח אדם יוצר את התעשייה״, קבע אקשטיין, ״ש לנו שילוב בין אקדמיה ברמה גבוהה של לימודי מחשבים באוניברסיטאות שמדורגות ברמה גבוהה בינלאומית, והצבא שמכשיר עובדים למחקר ופיתוח. התוצר והפריון בהיי-טק צמח בשנים האחרונות יותר מככל הענפים בשנים האחרונות״.

אקשטיין התייחס לנתונים שפורסמו במסגרת סקירה של משרד האוצר לפיהם קצב הצמיחה הממוצע של התוצר בהיי-טק בשנים 1998-2012 עמד על כ-9 אחוזים לשנה, למעלה מכפול מקצב הצמיחה הממוצע של כלל התוצר במשק באותה תקופה."התוצר של ההיי-טק גבוה ב-80-130% בתוצר לעובד בהשוואה לענפים אחרים״, אמר אקשטיין, וציין כי תופעה זו אופיינית ברוב המדינות למעט ארה״ב.

פרופ׳ יוסי מטיאס סגן נשיא להנדסה, גוגל העולמית ומנכ"ל מרכזי המו"פ של גוגל בישראל שמציין בימים אלה עשור להקמתו, התייחס לאתגרים העומדים בפני ההיי-טק הישראלי. ״אחת הנקודות מהן צריך לדאוג בהיי-טק הישראלי היא חינוך. הרבה אנשים שואלים איך נוודא שרמת החינוך לא תרד. זו לא השאלה הנכונה. החינוך צריך להשתפר, הטכנולוגיות הולכות ומשתפרות והעולם הוא כלובלי. חייבים למצוא דרכים לשפר את החינוך באופן ניכר. חייבים להמשיך להשקיע גם בהובלה מדינית״, התריע מטיאס.

״המוניטין שלנו בתור הסטארט-ניישן הוא מבורך, אבל לא צריך להניח שזה חסין שינויים. שלשום ביקר במרכז בישראל אריק שמידט (יו״ר גוגל העולמית), שהוא חסיד נלהב של ההיי-טק הישראלי והזכיר את זה שיש לנו תחרות. היזמות בהודו ובסין יהיו התחרות האמיתית של ישראל״ הוסיף מטיאס. כמו כן הוא הזהיר מפני ממשלות ובירוקרטיה המוערמת על ידי ממשלות. ״בכלכלה גלובלית כולם רוצים לעבוד ולעשות את זה בסביבה ידידותית. ממשלות, ישראל ואחרות, צריכות לתמוך ולא להפריע בדרך, אמר מטיאס.

״הידע האמיתי, לפחות בעולם של התוכנה והאינטרנט בו קיימות גוגל והרבה חברות טובות אחרות, הוא לא הפטנטים ואפילו לא המוצרים - הידע זה האנשים״ קבע מטיאס. ״כשמדברים למה ההיי-טק הישראלי מצליח, הכל זה האנשים. כי יש לנו את הבסיס של הידע האקדמי הטוב ורוכשים את הניסיון בצבא או בתעשייה. חשוב שאנשים רוכשים ניסיון גם מעבר לים ולמעשה בעולם האקדמי דורשים את זה מאנשים״ התייחס מטיאס לדיון בנוגע לתופעת בריחת המוחות מישראל. ״אני לא רואה בחברות תחרות על הכשרון בישראל -זה יתרום לכלכלה בארץ. הרבה פעמים חברות בהיי-טק עובדות במשולב, כי הערך שנוצר טוב לכולם״ הוסיף מטיאס.

ד"ר עמי אפלבאום, נשיא, KLA-Tencor, ישראל, התייחס גם הוא לקשיים שמערימות ממשלות על חברות טכנולוגיה. אפלבאום סיפר שהטבות המיסוי משכו את ההנהלה העולמית של החברה אותה הוא מנהל בישראל להעביר פעילות בארץ. ״כשהחברה שמעה על הטבות המס שמקבלת חברה רווחית כמו שלנו זה היה הנוק אאוט, היום הם אומרים - כל כך הרבה כסף נשאר פה תקוע שאנחנו לא יכולים להשמש בו, שאנחנו צריכים לחשוב אם אנחנו יכולים להמשיך. ההטבות מס והמענקים היו נכונים לפני 15 שנה, אבל צריך לעשות חשיבה האם זה עוד מתאים״, אמר אפלבאום. לדבריו, KLA-Tencor תורמת לייצוא של מדינת ישראל 1.6 מיליארד שקל בשנה.

מיכל סילברברג, מ-Takeda Ventures המחפשת מטעם חברת התרופות היפנית חדשנות בישראל, טענה כי התעשייה הישראלית בתחום התרופות אינה בשלה ולכן החברה אינה מתכוונת לפתוח מרכז מחקר בישראל. ״ישראל לא בוגרת מספיק כדי שיהיה בה מרכז פיתוח של טקדה או חברות פארמה אחרות״, קבעה סילברברג.

״החדשנות טובה בישראל והנהלת החברה ביפן אוהבת את זה שבישראל אין פחד, שאנשים עוזבים את העבודה כדי להקים חברות. בנוסף כשהנהלת החברה ביקרה פה היא שמחה לראות את המעורבות הממשלתית והתמיכה הפיננסית. אבל יש מחסור במומחיות - אין פה מספיק כשרון בתחום התרופות. יש את האקדמיה, אבל אין תרגום של הידע באקדמיה לתעשייה. בנוסף, אין את המנהלים שצריך כדי להניע קדימה את החברות האלה״, הסבירה סילברברג.

לדבריה, החברה החליטה להיות נוכחת בישראל באמצעות התמודדות על זיכיון להפעלת חכמה טכנולוגית, בו זכתה לפני שנתיים יחד עם חברת התרופות J&J וקרן אורבימד. עד כה הנהלת החממה בחנה 600 חברות בתחום הביוטק ו-8 מתוכן התקבלו לחממה.

הירשמו עכשיו: סיכום דו שבועי בנושאי טכנולוגיה והייטק ישירות למייל
נא להזין כתובת מייל חוקית
ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם