"בלוקצ'יין הוא הזדמנות גדולה - בתנאי שיהיה שיתוף פעולה בין גופים פיננסיים" - TechNation - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

"בלוקצ'יין הוא הזדמנות גדולה - בתנאי שיהיה שיתוף פעולה בין גופים פיננסיים"

פיליפ פריבורן, האחראי על מרכז הפיתוח הישראלי של בנק ההשקעות ברקליס, מאמין שמתחם הפינטק החדש בתל אביב יהיה "אבן שואבת של כישרון לחברות בישראל" ■ עשר החברות באקסלרטור, שיימשך תשעה חודשים, ייהנו מתמיכה וליווי עסקי - אבל לא יזכו להשקעה מברקליס

תגובות
פיליפ פריבורן
לירז פאנק

"אנחנו רואים הזדמנות גדולה בכל מה שקורה סביב הבלוקצ'יין — אבל בשימושים מאוד ספציפיים שלו. הרעיון שנמצא בבסיס הפלטפורמה הזאת מצוין וצפוי לפשט תהליכים רבים בתעשיית הבנקאות — בתנאי שנעשה את זה כמו שצריך. כדי שהטכנולוגיה הזאת תשתלב בענף נדרשת השתתפות של גורמים רבים מהתעשייה, התאגדות שלהם סביב בעיה ספציפית שדורשת פתרון, ואימוץ הפתרון הזה בו־זמנית על ידי כמה אנשים או גורמים", אומר פיליפ פריבורן, האחראי על הקמת מרכז הפיתוח הישראלי של בנק ההשקעות ברקליס.

טכנולוגיית בלוקצ'יין ("שרשרת בלוקים") היא מנגנון לתיעוד דיגיטלי של פעולות — תשלומים, העברות כספים ואישור מסמכים. במערכות תשלומים דיגיטליות בשיטת עמית לעמית אין גוף שלישי, ולכן נדרש מנגנון טכנולוגי שימלא את התפקיד שממלאים הבנקים — יספק רישום אמין של הכסף במערכת וימנע רמאויות. כל פעולה בין שני צדדים מתועדת ונשמרת בו־זמנית במחשביהם של כל משתמשי הרשת, כקובץ המכיל את כל המידע על החשבונות ואת כל רישומי ההיסטוריה של העברות הכספים שנעשו באמצעותו. כדי לשנות את הנתונים האלה נדרשת פעולה כמעט בלתי אפשרית של פריצת שרשרת הבלוקים המוצפנים ולכן הרבה גורמים פיננסיים מעוניינים להשמיש את הטכנולוגיה המוצפנת והבטוחה של בלוקצ'יין.

"הבעיה שסביבה יכול להיווצר מומנטום להצלחת פלטפורמת הבלוקצ'יין יכולה להיות קשורה להסדרי אבטחה או למסחר בנגזרים. אבל צריך לוודא שיש השתתפות מצד התעשייה, שיש מומנטום מצד שחקנים בענף וששניים־שלושה אנשים יהיו מוכנים להיכנס לזה", אומר פריבורן. "אנחנו מאמינים שהטכנולוגיה הזאת תעמוד בציפיות ולכן בימים אלה אנחנו עורכים ניסוי: בודקים מסמכים משפטיים, משתפים פעולה עם ארגון ISDA, שמסדיר את כל בעיות האבטחה בין עסקים, ומנסים להשיג מהם הסכמה לגבי תקן חדש לשימוש בבלוקצ'יין".

לדברי פריבורן, יידרשו שלוש־ארבע שנים לפחות עד שבלוקצ'יין ייכנס לשימוש במוסדות פיננסיים, אבל גם לאחר טווח הזמן הזה, להערכתו, לא נראה אימוץ המוני של הטכנולוגיה. "בהתחלה נראה את הטכנולוגיה במקומות ספציפיים וברגע שהיא תצליח בתחומים האלה, תהיה צמיחה פתאומית. קשה לחזות באילו תחומים".

גם לן רוזן, מנכ"ל ברקליס ישראל, מתייחס בצורה אמביוולנטית לפלטפורמה הטכנולוגית שמאתגרת את ההגמוניה של מערכת הבנקאות על ניהול פעולות פיננסיות: "בלוקצ'יין משול לרכבת ויש לנו כמה ברירות: אפשר להיות מול הרכבת, אפשר לעלות עליה או שאפשר להידרס על ידה. אבל הרכבת הזאת נוסעת ובלוקצ'יין הוא משהו שאנשים יצטרכו לקבל החלטה אם לאמץ או לא", הוא אומר.

הכישורים המבטיחים של ישראל בפינטק

פריבורן הגיע לישראל בחודש שעבר, לקראת השקת מתחם Rise ישראל — מרכז החדשנות של ברקליס המיועד ליזמי סטארט־אפ בתחומי הפינטק (טכנולוגיה־פיננסית). "לפני חמש שנים הסתכלנו על המקומות שאנחנו רוצים שיהיו בהם מרכזי פיתוח והחלטנו שבגלל הכישורים הטכנולוגיים שיש בישראל, נלך על הפינטק וננסה להשיג פה חלק מהיכולות שאין לנו. בזמנו לא היה לנו פה מרכז פיתוח, אבל הימרנו, חברנו לשותפים מקומיים וכיום יש לנו צוות המונה יותר מ–80 איש שמתמקדים רק בזה. הם עוסקים בהנדסה ופיתוח של מוצרים עבור הבנק, בביג דאטה, בניהול וניתוח סיכונים וסייבר — וזה לב העשייה שלנו בבנק".

Rise הוקמה כרשת גלובלית של מתחמים פיזיים וקהילה וירטואלית למפתחים בתחום הפינטק. האתר, שנפתח באפריל בתל אביב, מצטרף למרכזים דומים של ברקליס בלונדון, בניו יורק ובקייפטאון. בקרוב יצטרפו אליו גם מרכזים במומבאי ובליטא. המרכז התל אביבי, שממוקם במשכנה הקודם של הבורסה לניירות ערך, מארח גם את תוכנית האקסלרטור (שם כולל למגוון תוכניות שנועדו לקדם בתוך תקופה קצרה סטארט־אפים באמצעות ליווי והכוונה) הראשונה של ברקליס בישראל המיועדת לסטארט־אפים בתחום הפינטק והסייבר.

מתחם רייס
עוזי פורת

אילו חברות סטארט־אפ אתם מחפשים כשאתם נפגשים עם יזמים בתחום הפינטק?

"כאלה שאנחנו מקווים שיוכלו לפתור בעיה של ברקליס, או שתעשיית הבנקאות תפיק מהם תועלת. כך או כך, אני חושב שהמתחם החדש שלנו יהיה אבן שואבת של כישרון לחברות בישראל ולחברות שיבואו לישראל, שמתמחות בתחום מסוים או משבשות תחום מסוים שחשוב בעינינו. יש לברקליס עסקים קמעוניים, עסקים של בנקאות השקעות, תאגידים, עסקים של כרטיסי אשראי בהיקף גדול, אז אנחנו מעוניינים בחידושים בכל אחד מהתחומים האלה".

בתעשיית ההיי־טק מדברים זמן רב על בועה שמתפתחת סביב תחום הסייבר.

"אני לא חושב שזו בועה, מכיוון שהתחולל כאן שינוי בלתי־הפיך של התעשייה, ואנחנו צריכים לנהל קרב מתמשך נגד אנשים שמצליחים לעקוף את אמצעי האבטחה. לכן, מדובר בתחום שמהווה מנוע צמיחה גדול עבורנו ומחייב אותנו להמשיך להשקיע בו עוד כסף בכל שנה.

"אם מסתכלים על המגמות, מן הסתם קודם כל חושבים על הגנה מתוקפים חיצוניים. לזה כולם מכוונים כשהם חושבים על סייבר. עם זאת, קיים צורך מהותי גם בחשיבה על העובדים מתוך הארגון ועל הפעילות שהם מקיימים. לצורך מטרה זו הקמנו לפני כמה חודשים מחלקה חדשה שממוקדת אך ורק באיומים פנימיים, שעשויים לפגוע באבטחת המידע או בנתוני העובדים שלנו. כשיש לך 140 עובדים, צריך לעשות את זה בצורה מערכתית, אי־אפשר לעשות את זה אך ורק לפי כושר השיפוט של ההנהלה".

האם אתה חושב שמערכת הבנקאות הישראלית מתמודדת היטב אם האתגרים הטכנולוגיים שניצבים מולה בשנים האחרונות?

"אני כנראה לא מוסמך לענות על השאלה הזאת כי אני לא חי כאן ולא בהכרח רואה את המצב. למיטב הבנתי, כל מערכות הבנקים הקמעוניות מתמודדות כיום עם אתגרים דומים, כשבכל מדינה יש קצב שונה של אימוץ טכנולוגיות. למשל, אני מודע לכך שסריקת המחאות מקובלת בישראל, אך השירות הזה עדיין לא נכנס לשוק הבריטי. יש דור חדש של אנשים שרוצים לעשות את הדברים בצורה פחות פיזית, ויותר כפי שנוח להם, ומנסים לדאוג לכך שהרגולציה תעמוד בקצב. יש דברים שישראל מובילה בהם ויש דברים שהיא יכולה להמשיך ללמוד מניסיון שנצבר במקומות אחרים".

המחסום: רגולציה

בחודשים האחרונים ממקדת המפקחת על הבנקים, ד"ר חדוה בר, מאמצים רבים בגיבוש המדיניות של משרד האוצר בכל הקשור לבנקאות הדיגיטלית, כדי לדרבן את הבנקים להשתלב במהפכה הדיגיטלית לטובת לקוחותיהם. להערכת בר, המעבר לבנקאות דיגיטלית יאפשר לבנקים להמשיך להתייעל, ודרך כך להציע תחרותיות גבוהה יותר ללקוחותיהם. בעוד שתעשיות רבות כמו המסחר הפיננסי, המדיה והמסחר הקמעוני מאמצות במהירות את הפלטפורמות הטכנולוגיות החדשות, נראה שמשקל הפעילות המסורתית בענף הבנקאות מעכב — ולא רק בישראל — את חדירת הטכנולוגיה וההתאמה לקצב הדיגיטל.

פריבורן שולל את הגישה הזאת ומדגיש כי השירותים הפיננסיים עברו שינוי עצום בחמש השנים האחרונות. לדבריו, הגורם שמעכב את השינוי בשירותים הפיננסיים הוא הרגולציה, שכופה כללים נוקשים על כל הגורמים בענף. "לעתים הרגולציה מכתיבה תנאים ספציפיים לגבי מה שכל אחד יכול לעשות, ודורשת אישורים לפעול לפי הוראות הלקוח. מחיר הרגולציה והציות לה הם בהחלט אתגר לחידושים.

"בשווקים הסיטוניים (בנקאות להשקעות) אימצו את עקרונות הסחר האלקטרוני מוקדם — הרבה לפני שהם נהפכו פופולריים בתחומי הקמעונות. אנחנו מבצעים את רוב המסחר במטבע חוץ בצורה אלקטרונית כבר שנים, בלי התערבות אנושית. יש חברות שדורשות מאתנו להתערב ולאשר ידנית את העסקות אתן, אבל חלק גדול מהשווקים הסיטוניים הם כיום אלקטרוניים לחלוטין. לכן, לא נראה לי שאנחנו מאמצים טכנולוגיות חדשות לאט, אנחנו דווקא מאמצים אותן מוקדם, אבל מה שיאיץ את השינוי יהיה הסרת הרגולציה, ולא נראה לי שזה יקרה בטווח הקצר".

חדשנות דיסרפטיבית

פריבורן, שהצטרף לברקליס לפני עשר שנים, מכהן בשנתיים האחרונות כראש תחום בקרת איכות, עיבוד, תפעול וטכנולוגיה עבור בנק ההשקעות בברקליס (IB). הוא גם חבר הוועדה המנהלת וועדת ניהול התפעול והטכנולוגיה בבנק. בתפקידו הקודם שימש סמנכ"ל התפעול לתחום ניהול עושר והשקעות, וחבר הוועד המנהל בתחום וסמנכ"ל התפעול והאינטגרציה לאזור אפריקה. לפני כן הוא הועסק כמנהל מידע ראשי ב–UBS בניו יורק וכאחראי טכנולוגיות בארגונים פיננסיים אחרים באירופה.

"תעשיית הבנקאות עוסקת במגוון רחב של עסקים: מקמעונות, שהיא ליבת העסקים שלנו בבריטניה, ועד לבנקאות השקעות, שהיא למעשה התחום שבו אני פועל", מסביר פריבורן. "כל תחומי העיסוק האלה מחייבים שימוש בטכנולוגיות מהפכניות, וזו הסיבה שאנחנו חושבים שנפיק בישראל תועלת רבה מהידע שנצבר בתחומים כמו סייבר והנדסת ענן.

"התחלנו לפתח את תוכנית Rise בלונדון ובניו יורק, מתוך ראייה שהחדשנות משבשת את הסדר הרגיל ואת העולם הישן שבו פועלים ענפי הבנקאות הקמעונית. אנחנו עדיין לא יודעים בוודאות מה בדיוק תהיה החדשנות הדיסרפטיבית (חדשנות משבשת או פורצת) בתחום של בנקי ההשקעות, אבל אנחנו יודעים שהיא תבוא.

"אנחנו מחפשים את הסימנים המעידים על מה שסביר להניח שיגרום לשיבוש בתחום בנקאות ההשקעות. בתחום הקמעונות, למשל, קל יותר לראות את התחומים שכבר מושפעים מהחדשנות המשבשת — מן הסתם מדובר בנושא התשלומים, קבלת תשלומים, הפחתה במספר הסניפים הכושלים וזה די ברור. אבל זה לא מובן מאליו בשבילנו בבנקאות ההשקעות, ולכן אנחנו רוצים לעבוד עם הסטארט־אפים האלה. ההערכה שלנו היא שאנחנו בתחילתו של גל השינוי הבא בתעשייה".

"הון־סיכון זו לא המומחיות שלנו"

תוכנית האקסלרטור הראשונה של ברקליס בישראל לסטארט־אפים בתחומי הפינטק והסייבר, תימשך 13 שבועות ותופעל בשותפות עם Techstars, תוכנית אקסלרטור מבוסטון. ברוב המקרים, הגוף שמארח את תוכנית ההאצה מספק לסטארט־אפים רק מעטפת כוללת של שירותים ותשתיות (שבענף ההיי־טק נהוג לכנותה בשם "אקו־סיסטמה") ולא מבצע השקעות הון סיכון בחברות הצעירות.

ההשקעה באקסלרטורים ובחללי העבודה מבחינת ברקליס היא המטרה העיקרית — ולא ההשקעה בחברות עצמן — מתוך כוונה לגזור קופוני רווח במכירה או בהנפקה ראשונית של הסטארט־אפים. בבנק ההשקעות גם לא בונים על בלעדיות בשימוש בפיתוחים שייצאו לבסוף מהמסלולים האלה, מכיוון שלגישתם, כל פתרון לבעיה יועיל לתעשייה כולה. אמנם בנקי השקעות כמו גולדמן סקס וג'יי.פי. מורגן הם המתחרים הישירים של ברקליס — אבל האיום האמיתי מבחינתם מגיע דווקא מחברות טכנולוגיה כמו אפל וגוגל, שנכנסות אט־אט לתחומי הבנקאות, בעיקר הקמעונית.

תוכנית ההאצה של ברקליס בישראל מצטרפת לאקסלרטור של סיטי בנק בישראל שפועל כבר כמה שנים, לוויזה אירופה שהקימה בישראל מרכז חדשנות, ולעוד גופים פיננסיים מקומיים שמתמקדים בחידושים ובפתרונות מעולמות הפינטק. הגישה היא שהגופים הפיננסיים נותנים לחברות את התשתית ואת התנאים לבחון את הפתרונות שלהן, כמו גישה למאגרי נתונים של הבנק, וכך לקבל בדרך היעילה ביותר תשובות ליעילות של הפיתוח הטכנולוגי. הבנקאים מצדם, מנצלים את הידע המקצועי המצטבר שלהם, כדי להעריך אם מדובר בכלי חיוני לארגון ואם נדרש פיתוח נוסף. לבסוף יוכלו לקשר את היזמים לגופים נוספים בתעשייה להמשך הפיתוח.

"אנחנו לא מנהלים ארגון צדקה", מסביר פריבורן. "אנחנו מנסים לעשות את זה בגלל הגישה להון הרוחני שהחברות האלה מייצרות, ושם אנחנו חושבים שנקבל את ההחזר. כרגע אנחנו לא משקיעים בחברות האלה ישירות, אולי נעשה זאת בעתיד. המודל הוא לא של מימון בקרן הון סיכון בשלב הראשוני".

לדבריו, המתקנים, הציוד והחשיפה לשירותים הפיננסיים ולידע המקצועי שיש למארח, הם הרכיבים החשובים ביותר לחברות האלה. "זה מה שהן מקבלות בתמורה. המודל הוא ההזדמנות שהן מקבלות לעבוד בחלל עבודה טוב ומעוצב היטב עם תשתיות בהתאמה אישית, כפי שיש לנו פה. בדרך כלל הן נמצאות פה שישה עד תשעה חודשים, שלושה חודשים להתארגן לאחר שהן נבחרו, שלושה חודשים לניסוי ושלושה חודשים לאחר סיום הניסוי, כשהן מורידות הילוך. השאיפה היא שהן יקבלו מימון נוסף לא מאתנו, אלא מהשוק, כשהן מבצעות הוכחת רעיון".

מדוע אתם לא משקיעים ישירות בסטארט־אפים, כמו קרנות ההון סיכון?

"בדרך כלל אנחנו לא משקיעים אפילו בחברות הבוגרות יותר. בעבר שקלנו להשקיע בחברות בוגרות יותר, בעיקר כי יכולנו להעריך את סיכוני האשראי שלהן, אבל אנחנו לא ששים להתעסק עם חברות קטנות, כי הן הרבה פחות צפויות.

"כך אנחנו יכולים להעביר את הידע המקצועי שלנו ואת ההבנה של התעשייה לעסקים מתפתחים, שחלקם יצליחו בסופו של דבר, חלקם אולי לא יצליחו, אבל אנחנו מעצבים את האופן שבו הם ממקדים את האנרגיה שלהם — באמצעות חיבור בין הידע שלנו והרעיונות המשבשים (חדשניים) שלהם. זו הצעה בעלת ערך, ולא חסרים אנשים שרוצים להלוות להם כסף או להשקיע בהם. קרנות הון סיכון אינן המומחיות שלנו. המומחיות שלנו היא להבין את הבעיות האמיתיות של הבנקאות ושל השירותים הפיננסיים".

הירשמו עכשיו: סיכום דו שבועי בנושאי טכנולוגיה והייטק ישירות למייל
נא להזין כתובת מייל חוקית
ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם