רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

כבשו את ארה"ב: הישראלים שהקימו סטארט-אפים בשווי של 22 מיליארד דולר

מחקר חדש שבדק את תרומתם של יזמים זרים לכלכלה האמריקאית, מצא כי במחצית מחברות הטכנולוגיה הפרטיות שהגיעו לשווי של יותר ממיליארד דולר - יש יזם שלא נולד בארה"ב

35תגובות

האם יזמים ישראלים אינם יודעים להקים חברות טכנולוגיה ענקיות? מתברר שהתשובה היא: תלוי איפה.

מחקר חדש שפירסם בסוף השבוע מכון המחקר האמריקאי National Foundation for (American Policy (NFAP מצא ששבעה יזמים ישראלים הקימו בארה"ב בשנים האחרונות חברות טכנולוגיה שכל את מהן שווה יותר ממיליארד דולר. החברות הגיעו להערכות שווי מצטבר של יותר מ–22 מיליארד דולר והן מעסיקות 3,660 עובדים, רובם בארה"ב.

אדם נוימן ועדי נוימן
עודד הירש

המחקר קובע שיזמים זרים — כאלה שלא נולדו בארה"ב — היו שותפים להקמת 44 מתוך 87 מהחברות (51%) שנחשבות "חדי־קרן" — חברות פרטיות שכיום הערכת השווי שלהן היא מיליארד דולר או יותר. עם החברות נמנות כמה מחברות הטכנולוגיה האופנתיות ביותר כיום בעולם, כמו אובר (Uber), ווי־וורק (WeWork) ופלנטיר (Palantir).

מחברי המחקר קוראים לממשל האמריקאי להקל על היי־טקיסטים שמעוניינים להגיע לארה"ב בקבלת ויזות עבודה, ומדגישים את תרומת המהגרים לצמיחת הכלכלה האמריקאית, ליצירת מקומות עבודה ולשיפור איכות החיים של אזרחים אמריקאים בתחומים כמו תחבורה, בריאות ותשתיות טכנולוגיות. ממצאים אלה עומדים בקנה אחד עם פעילותם של כמה ממייסדי חברות הטכנולוגיה הגדולות בעולם בשנים האחרונות, ובהם מארק צוקרברג מפייסבוק וביל גייטס ממיקרוסופט, שקוראים להגדיל את מספר אשרות העבודה הניתנות להיי־טקיסטים זרים בארה"ב.

חדי הקרן הישראלים בארה"ב:

וויוורק - היזם: אדם נוימן - תחום פעילות: חללי עבודה משותפים ושירותים לעצמאיים ולעסקים - מיקום מטה החברה ניו יורק - מספר עובדים: 1200 - הערכת שווי בסיבוב גיוס ההון האחרון - 16 מיליארד דולר, בעת ביצוע המחקר היה 10 מיליארד דולר

HOUZZE - היזמים: אלון כהן ועדי טטרקו - תחום פעילות: פלטפורמה לעיצוב בתים, מיקום מטה החברה: פאלו אלטו - מספר עובדים: 800 - הערכת שווי: 2.3 מיליארד דולר

INFINIDAL - הזים: משה ינאי - תחום פעילות: הגנה על דאטה ואחסון - מיקום מטה החברה: מסצ'וסטס - מספר עובדים: 350 - הערכת שווי - 1.2 מיליארד דולר

גוסטו - היזם: לתומר לונדון - תחום פעילות: אוטומציה בתחום המשאבי אנוש - מיקום מטה החברה: סן פרנסיסקו - מספר עובדים: 300 - הערכת שווי: 1.1 מיליארד דולר

סימפליויטי - היזם: דורון קמבל - תחום פעילות: הגנה על דאטה ואחסון - מיקום מטה החברה: מסצ'וסטס - מספר עובדים: 750 - הערכת שווי: 1 מיליארד דולר

טנגו - היזם: אורי רז - תחום פעילות - שירות הודעות במובייל - מיקום מטה החברה: מאונטיין ויו - מספר עובדים: 260 - הערכת שווי: 1 מיליארד דולר

ערך כולל של 168 מיליארד דולר

"ההישגים של היזמים המהגרים המצוטטים בדו"ח הם מרשימים", כותבים החוקרים. "עשרות אלפי אמריקאים מרוויחים ממקומות העבודה שנוצרו על ידי העסקים שלהם, בזמן שמיליוני צרכנים אמריקאים נהנים מהמוצרים והשירותים של החברות שהוקמו על ידי המייסדים־המהגרים. המחקר מראה שמהגרים ממשיכים לספק תועלות רבות למדינה שלנו, וההצלחות שלהם ממחישות שאמריקה נשארה ארץ של אפשרויות".

משה ינאי
ניר קידר

בנוסף, המחקר מצא שלמהגרים תפקיד מפתח ביצירת חברות חדשות שגדלות בקצב מהיר. בנוסף לתפקידם כמייסדי חברות, מהגרים גם ממלאים תפקידי מפתח בצוותי ההנהלה ופיתוח המוצר ב–71% מהחברות ששוויין עולה על מיליארד דולר. התפקידים הפופולריים ביותר למהגרים הם סמנכ"ל טכנולוגיות, מנכ"ל וסמנכ"ל הנדסה.

מהגרים שהקימו חברות בשווי של מיליארד דולר ויותר יצרו בממוצע 760 מקומות עבודה בארה"ב בכל חברה. הערך הכולל של 44 הסטארט־אפים שהוקמו על ידי מהגרים הוא 168 מיליארד דולר. המחקר בחן 87 חברות אמריקאיות שקיבלו מימון לפי הערכת שווי של מיליארד דולר ויותר, שנמצאות בבעלות פרטית, ושהופיעו ב–1 בינואר 2016 ברשימה של "וול סטריט ג'ורנל" ודאו ג׳ונס ונצ׳ר סורס שממפה את החברות האלה. NFAP הוא מכון מחקר ללא כוונות רווח, שאינו מזוהה עם אף מפלגה וממוקם בארלינגטון, וירג׳יניה.

ערוץ היוטיוב Valleygirl

היזמים ההודים 
בראש הרשימה

מחקר קודם, שבוצע ב–2006 על ידי הארגון הלאומי להון סיכון בארה"ב (NVCA), מצא שמהגרים השתתפו בייסודן של רבע מהחברות שגייסו הון סיכון והנפיקו בבורסה בין 1990 ל–2005. ב–2006–2012 שיעור זה עלה ל–33% מהחברות. מחקר מ–2012 של קרן קאופמן, שהיה הגוף שמימן גם את המחקר הנוכחי, בחן את הקשר הסבוך שבין מהגרים לפיתוח כלכלי ומיפה את פעילות היזמים הזרים בארה"ב. מחקר זה מצא שב–3.5% מהחברות שנוסדו ב–2006–2012 בארה"ב על ידי יזמים שאינם אמריקאים היה יזם ישראלי.

אורי רז
philip chudy / Tango

לפי אותו מחקר, 23.4% מחברות ההיי־טק שהוקמו בארה"ב ב–2006–2012 — שמספרן 24–28 אלף — נוסדו על ידי לפחות מייסד אחד שלא נולד בארה"ב. החברות האלה העסיקו כ–560 אלף עובדים ויצרו הכנסות של כ–63 מיליארד דולר ב–2012. ההודים היו קבוצת היזמים עם הנוכחות המשמעותית ביותר בשש המדינות שנבחנו במחקר — ב–33.2% מהחברות שנוסדו על ידי מהגרים היה מייסד הודי. עם זאת, אחת המסקנות המעניינות במחקר היתה ששיעור היזמות הזרה בארה"ב, ובייחוד בעמק הסיליקון, נמצא במגמת ירידה. בראשונה זה כמה עשורים, שיעור הצמיחה של חברות שהוקמו על ידי מהגרים נבלם, אם לא פחת. החוקרים האמריקאים התייחסו לתופעה כ"בריחת מוחות הפוכה", כלומר חזרה של יזמים שרכשו ניסיון וידע למדינות המוצא שלהם.

לפי המחקר החדש של NFAP, המדינה שמהגרים שהגיעו ממנה הקימו את המספר הרב ביותר של חברות מיליארד דולר היא הודו — עם 14 חברות שבהקמתן השתתפו הודים. אחריה מדורגות קנדה ובריטניה עם שמונה יזמים כל אחד. רביעית — ובדירוג גבוה במיוחד בהשוואה לגודל האוכלוסייה — מדורגת ישראל, עם שבעה יזמים. לאחר מכן נמצאות גרמניה (ארבעה יזמים), סין (שלושה), צרפת ואירלנד (שניים כל אחד) ו–12 מדינות נוספות שמכל אחת מהן נכנס יזם אחד לרשימה.

דורון קמפל
ערוץ היוטיוב של WBJeditor

החברה שהוקמה על ידי יזם ישראלי והגיעה להערכת השווי הגבוהה ביותר היא ווי־וורק מניו יורק, שהיא בין חדי־הקרן האמריקאיים הגדולים ביותר. לפני כעשרה ימים הודיעה החברה, שייסד אדם נוימן, על השלמת סבב גיוס הון חדש של 430 מיליון דולר לפי שווי של 16 מיליארד דולר. בזמן ביצוע המחקר הערכת השווי של החברה היתה 10 מיליארד דולר, והיא הצליחה להגדיל את השווי שלה בתקופה שבה נחתכו הערכות של חברות אחרות בעמק הסיליקון וניו יורק. ווי־וורק מפעילה בניינים שבהם מושכרים שטחי עבודה ליזמים ולבעלי מקצועות יצירתיים אחרים. בישראל היא מפעילה בניינים בתל אביב, בהרצליה, בבאר שבע ובקרוב בירושלים. באחרונה פתחה מרכז פיתוח בישראל שיצטרף לפיתוח המוצרים הדיגיטליים של החברה — תחום בחברה שבראשו עומד ישראלי.

יזמים ישראלים בולטים נוספים ברשימה הם בני הזוג עדי טטרקו ואלון כהן, שהקימו את פלטפורמת עיצוב הבתים Houzz מפאלו אלטו שבעמק הסיליקון, שמעסיקה 800 עובדים והערכת השווי האחרונה שלה היתה 2.3 מיליארד דולר. צמד נוסף הם משה ינאי, מייסד חברת האחסון Infinidat, שהערכת השווי האחרונה שלה היתה 1.2 מיליארד דולר, ודורון קמפל, שהערכת השווי של חברת האחסון SimpliVity שהקים היתה מיליארד דולר. ינאי הוא מחלוצי תעשיית האחסון הישראלית. הוא פועל בתחום מאז שנות ה–70, והקים בתחילת שנות ה–2000 יחד עם קמפל את חברת דיליג׳נט שנרכשה על ידי יבמ בכ–165 מיליון דולר. כיום כל אחד מהם עומד בראש חברה חדשה בתחום האחסון שמוערכת בלפחות מיליארד דולר.

תומר לונדון
David Dat Nguyen

חברות מיליארד הדולר שהוקמו על ידי מהגרים שהן המעסיקות הגדולות ביותר הן SpaceX, של היזם הדרום אפריקאי אלון מאסק, ממייסדי פייפאל וטסלה מוטורס ואחד מהיזמים הבולטים ברשימה שהגיע לארה"ב כסטודנט; Mu Sigma ההודית, שמעסיקה 3,500 עובדים; וחברת ניתוח המידע פלנטיר, שמעסיקה 2,000 עובדים ושאחד ממייסדיה הוא פיטר תיל, יליד גרמניה, שנמנה גם הוא על מייסדי פייפאל. אחד ממייסדי חברת שיתוף הנסיעות אובר גם הוא מהגר, גרט קמפ. החברה מעסיקה 900 עובדים בלבד, אך 162 אלף אמריקאים דיווחו שהם נהגים פעילים באפליקציה של אובר בדצמבר 2014.

הדרך הנוחה ביותר להפוך ליזמים בארה"ב, לפי המחקר, היא להיכנס למדינה כסטודנט באחת האוניברסיטאות. כמעט בחצי מהחברות שהוקמו על ידי מהגרים, המייסד הגיע ללמוד בארה"ב. אחד מהם הוא הישראלי תומר לונדון, שלמד הנדסת חשמל בסטנפורד והיה לאחד ממייסדי גוסטו, שהערכת השווי האחרונה שלה היתה 1.1 מיליארד דולר. לעומת זאת, ג׳יוטי בנסל, היזם של חברת AppDynamics שמעסיקה כיום 900 עובדים, המתין שבע שנים לקבל אשרת עבודה בארה"ב.

כותבי המחקר מדגישים את החשיבות שהם רואים בהקלה על זרים להיכנס לארה"ב כדי לאפשר את המשך צמיחת החברות. "למרות ההישגים של המייסדים־המהגרים והחברות שלהם, כרגע עשוי להיות קשה ליזמים זרים להישאר ולהגדיל את העסקים שלהם נוכח היעדר קטגוריית הגירה הולמת", נכתב במחקר. כמו כן, החוקרים מציינים כי מכסת ויזות עבודה שמאפשרות למומחים בתחום הטכנולוגיה להגר לארה"ב היא נמוכה ועשויה להקשות על סטארט־אפים לגייס עובדים לעסקים הצומחים שלהם. "הגבלות הגירה חדשות קרוב לוודאי ימנעו הקמה של חברות פורצות דרך עתידיות בארה"ב", מתריעים הכותבים ומתייחסים להצעת חוק שלפיה יש לדרוש ניסיון תעסוקתי של עשר שנים לפחות מחוץ לארה"ב לפני קבלת ויזת H-1B (ויזת עבודה למומחים בתחום בארה״ב, באמצעותה נכנסים למדינה עובדים שמיועדים לחברות הטכנולוגיה). מבקרי גישה זו, שמקודמת על ידי מנהיגי חברות הטכנולוגיה הגדולות בעמק הסיליקון, טוענים שהבכירים מעוניינים להוריד את שכר המהנדסים וכוח העבודה בהיי־טק.

"חברות סטארט־אפ לא קמות בכל מקום או במזל. יזמים צריכים מבנה חוקי וגישה להון ולעובדים כדי לקחת רעיון ולהפוך אותו למציאות משגשגת. במקרים של יזמים שלא נולדו בארה"ב, הם גם צריכים חוקי הגירה שיאפשרו להם לעבוד בארה"ב באופן חוקי ולגייס עובדים זרים עם מומחיות טכנית שתעזור להם לצמוח", מסכמים הכותבים.

הירשמו עכשיו: עשרת הסיפורים החמים של היום ישירות למייל
נא להזין כתובת מייל חוקית
ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם