רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

טרכטנברג, עזוב את האקזיטים בשקט

ההיי־טקיסטים כבר התרגלו להתקפות על תרבות האקזיטים, אבל לא יכלו לעבור בשתיקה כשפרופ' מנואל טרכטנברג אמר שהם 
"מוכרים את העתיד של המדינה" ■ היזם שחר קמיניץ משיב: "הקמתי חברה חדשה, ואני נחוש בדעתי להמשיך לדרדר את החלום הציוני"

44תגובות
מנואל טרכטנברג
אוליבייה פיטוסי

"האקזיטים שאנחנו משבחים היום הם אסון עבור מדינת ישראל", אמר בשבוע שעבר ח"כ מנואל טרכטנברג (העבודה) בוועידת תל אביב להשקעה מוסדית, ועורר גל מחאה וביקורת בתעשיית ההיי־טק המקומית. "מתעשרים בודדים מוכרים את העתיד של המדינה - ההיי־טק הוא כבר לא מנוע הצמיחה של המשק", המשיך טרכטנברג.

ההיי־טקיסטים הבכירים רגילים שתוקפים את תרבות האקזיטים, אבל הם לא היו מוכנים להבליג ולא להגיב על הביקורת החריפה שמתח עליהם הפרופסור המוערך לכלכלה - שהציבור עשה עמו היכרות כשנבחר לעמוד בראש הוועדה לשינוי חברתי־כלכלי, שמוכרת בשם ועדת טרכטנברג. "לרגע לא שמתי לב, ומכרתי את העתיד של המדינה", כתב בעמוד הפייסבוק שלו שחר קמיניץ, היזם והמנכ"ל לשעבר של חברת וורקלייט שנרכשה ב–2012 בידי יבמ בכ–80 מיליון דולר.

בעקבות הרכישה הצטרפו עובדי וורקלייט למרכז הפיתוח של יבמ בישראל, והמוצר שפיתחה החברה המשיך להימכר. בינתיים קמיניץ עזב את יבמ, והקים סטארט־אפ חדש שגייס הון ממשקיעים, בהם היזם והמשקיע הסדרתי שלמה קרמר.

צוות חברת ריפליי
עופר וקנין

"וורקלייט נרכשה על ידי יבמ לפני ארבע שנים", פירט קמיניץ בפוסט. "טרם רכישתה היא העסיקה עובדים רבים והביאה לישראל עשרות מיליוני דולרים ממשקיעים זרים. מאז 2012 וורקלייט היא מרכז הפיתוח של יבמ בתחום המובייל, הגדילה באופן משמעותי את פעילותה בישראל ומניבה למדינה הכנסות ממסים וידע באחד התחומים הטכנולוגיים הצומחים בעולם.

"אבל עדיין לא הרגשתי שגרמתי מספיק נזק. הקמתי חברה חדשה, שמעסיקה 30 עובדים, ואני נחוש בדעתי להמשיך לדרדר את החלום הציוני", הוסיף קמיניץ.

"למה זה רע?"

שחר קמיניץ
תומר אפלבאום

איש ההון־סיכון גיא הורוביץ, שותף בקרן ההשקעות של דויטשה טלקום, תיאר בשיחה את ראיית עולמו בצורה גראפית: "ניתן לתאר את ההיי־טק הישראלי כמשולש: בקודקוד אחד היזמים, הכישרונות הטכנולוגיים, בשני הכסף של המשקיעים, ובקודקוד השלישי החברות הרב־לאומיות. אם מעלימים את החברות הרב־לאומיות (כלומר את האקזיטים) גם המשקיעים ייעלמו - כמו שרואים באירופה נטולת האקזיטים הסדרתיים — ואז היזמים יפנו לחברות גדולות, לא ייצרו משרות ולא תהיה חדשנות".

עו"ד איתי פרישמן, ראש מחלקת היי־טק והון־סיכון במשרד עורכי דין גרוס ושות' שייצג לקוחות בכמה מהרכישות הגדולות בהיי־טק בשנה האחרונה, התקומם גם הוא נגד ההתבטאות של טרכטנברג. בין העסקות שבהן היה מעורב בשנה האחרונה, מכירת חברת אבטחת המידע אדלום למיקרוסופט ב–320 מיליון דולר, ומכירת קונטרקסטרים ל–hp.

"המחשבה שהאקזיטים הם רעים למדינה יסודה באי־הכרה של העובדות", הציג פרישמן את התמונה מהזווית של מי שמלווה אקזיטים. "ברוב מוחלט של האקזיטים הטכנולוגיה נשארת בישראל, ולא רק שאין בריחת מוחות - הסטארט־אפים צומחים ממעסיקים של 30 עובדים לחברות המעסיקות 100 ויותר עובדים, שגם נהנים משכר גבוה יותר. בהמשך, היזמים שעשו אקזיט מקימים חברות חדשות, ומגדילים עוד יותר את מעגל המועסקים.

גיא הורביץ
דודו בכר

"למה זה רע?", תוהה פרישמן. "צריך לזכור שהמשקיעים המוסדיים הישראלים, מבחירה שלהם, לא משקיעים בחברות האלה ובעלי המניות שמחזיקים בהן מגיעים בדרך כלל מחו"ל. אז אנחנו מצטערים על כך שקרן הפנסיה של המורים בקליפורניה היתה יכולה להרוויח יותר אם הסטארט־אפ היה נמכר עוד שלוש שנים במחיר גבוה פי שלושה? לא צריך לשאול למה מוכרים מוקדם - כי אם למה משרד החינוך לא מכניס לימודי תכנות כחובה מכיתה ג', במקום ללמד איך להשתמש במעבד תמלילים".

איש ההון־סיכון מייקל אייזנברג, שותף־מייסד בקרן אלף (Aleph), פירסם פוסט בפייסבוק שכותרתו "לא טרכטנברג! הממשלה היא הבעיה. לא האקזיטים". אייזנברג ציין כי הוא אמנם מסכים עם טרכטנברג בכך שלא צומחות מספיק חברות היי־טק גדולות בישראל — אבל מסביר כי מכירת חברות שממשיכות לשלם מסים ומצמיחות דור חדש של מנהלים שצוברים ניסיון בחברות הגדולות, רחוקה מלהיות אסון.

"לא כל החברות יכולות לגדול. רוב הסטארט־אפים נכשלים. צריך לחגוג עם אלה שמצליחים ויוצרים הכנסות למדינה וליזמים הישראלים - גם אם היה עדיף שיהיו חברות גדולות", כתב אייזנברג, והדגיש את החשיבות של המדינה בהכשרת כוח אדם לכישורים הדרושים במאה ה-21, למשל באמצעות הנהגת לימודי תכנות כחובה בבתי ספר.

אקזיט למרכז פיתוח

ייתכן שכמה מהסטארט־אפים הישראליים אכן נמכרו בשלב מוקדם יחסית, ולא מימשו את הפוטנציאל שהיה טמון בהם. גם לגבי אקזיט הגדול בשבוע שעבר, רכישת ריפליי טכנולוג'יס בידי אינטל בכ-175 מיליון דולר, היו שטענו כי ניתן היה להצמיח את החברה לשווי של חצי מיליארד דולר בתוך שנים ספורות. עם זאת, כיצד ניתן לבוא בטענות ליזמים שעוד לא נפגשו עם הכסף הגדול, ונשחקו ממאבקי ההישרדות של הסטארט־אפ?

בנוסף, כמו שציינו ההיי־טקיסטים, סטארט־אפ שעשה אקזיט נהפך בדרך כלל למרכז פיתוח של החברה הרוכשת, מה שבעצם הביא לישראל את השחקניות המובילות בעולם הטכנולוגיה. ולמרות הדיבורים הרבים על כך שהחברות הר־לאומיות יברחו מישראל עם שיגור הטיל הראשון, המלחמות והמבצעים הצבאיים של השנים האחרונות הוכיחו כי גם בתקופות של מתיחות ואף מלחמה הן ממשיכות לפעול כסדרן.

עד היום לא נעשתה בחינה של מספר המועסקים במרכזי הפיתוח שהוקמו בעקבות רכישות, או אקזיטים, של סטארט־אפים בידי חברות כמו אפל, מיקרוסופט, יבמ או אמזון. גם לא נעשה ניתוח של הצמיחה במכירות הסטארט־אפים שנרכשו — כשבמקרים רבים המכירה נעשתה עוד לפני שהגיעו לשלב המכירות, וכיום המוצרים שלהם משמשים מנועי הכנסות משמעותיים לחברות הרב־לאומיות.

לפני שבוע פורסמו נתונים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס), ששופכים אור על הדומיננטיות של מרכזי הפיתוח במשק הישראלי, ונותנים אינדיקציה כמותית לחשיבותם. לפי הנתונים, החברות הרב־לאומיות מממנות קרוב למחצית (46%) מפעילות המו"פ בישראל - הוצאה שהסתכמה ב–17.5 מיליארד שקל ב–2013, כשיותר מ–80% מסכום זה הוקדש לתשלום משכורות, בעיקר למהנדסים ולאנשי פיתוח. אלה משתכרים כפול מהממוצע המשקי, משלמים הרבה מס הכנסה, צורכים יותר ולמעשה יוצרים סביבם מעגל נוסף של נותני שירותים וספקים, כמו מסעדות ושירותי הסעות.

נתוני הלמ"ס מצביעים על עוד נתון מעניין. לא רק שהחברות הרב־לאומיות לא בורחות מישראל, הן אף מגדילות את ההשקעות בקצב מהיר יותר ממגזרים אחרים שעוסקים במו"פ: ב–2013 הן צמחו ב–9.9% בהשוואה ל–2012 - יותר מכפול מהצמיחה בהוצאה למו"פ במגזר העסקי, שהסתכמה ב–4.5%.

בפני ההיי־טק הישראלי ניצבים לא מעט אתגרים, בעיקר פריצת מעגל המועסקים, שמקיף כבר שנים רק 9% מהמועסקים בישראל, והזרמת דם חדש שיאפשר להגדיל את רמת התוצר המדשדשת ולהחזיר את הענף לראש רכבת הצמיחה של המשק. יש גם דרכים אחרות להגביר את תרומתו לכלכלה, למשל באמצעות שינוי מדיניות המיסוי של החברות הרב־לאומיות.

אבל בלי האקזיטים ענקיות הטכנולוגיה הרב־לאומיות לא היו מגיעות לכאן. ומה לעשות, בלעדיהן ההיי־טק הישראלי לא היה מגיע לאן שהגיע.

100 המשפיעים
הירשמו עכשיו: סיכום דו שבועי בנושאי טכנולוגיה והייטק ישירות למייל
נא להזין כתובת מייל חוקית
ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם