מה באמת חושבים האירופאים על סימון מוצרים מההתנחלויות - TechNation - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
כפתור הרגש של ויקומי מגלה

מה באמת חושבים האירופאים על סימון מוצרים מההתנחלויות

מה השתנה בתגובת הגרמנים לגלי ההגירה, ומי אמוציונלי יותר - משתמשי אייפון או אנדרואיד? ■ מערכת שפיתחה ויקומי הישראלית מאפשרת לנטר את רגשות המבקרים באתרי חדשות - ולהתאים פרסום יעיל על בסיס מצב הרוח של כל גולש

2תגובות

מה באמת חושבים באירופה על סימון מוצרי התנחלויות? כיצד מגיבים הקוראים בגרמניה לגלי ההגירה ליבשת אירופה, מי אמוציונלי יותר: משתמשי אייפון או אנדרואיד? וכמה היו משלמים מפרסמים כדי לדעת מי מהקוראים נמצא כרגע במצב הרוח המושלם כדי לקנות מקדחה חשמלית?

בכל מה שקשור לגילויי רגשות ברשת, הגולשים משתמשים כיום בשני כלים עיקריים: אחד מהם - הטוקבקים - מורכב מדי וקשה לניטור וניתוח, והשני - הלייק של פייסבוק והמקבילים שלו בשאר הרשתות החברתיות - מוגבל מדי ומתמצה בשתי אינדיקציות לכל היותר (חיובי/שלילי). אבל מה קורה כשמנסים להתחקות אחר הלך הרוח של הציבור, הסנטימנט, סביב נושאים בעלי חשיבות חברתית או אפילו כלכלית? לכל היותר הרובוטים חסרי הבינה של חברות הסקרים הדיגיטליים יחפשו בין ערימות הטוקבקים מלים בעלות משמעות אוהדת או תומכת, ומהן יגזרו אהדה או הסתייגות של הגולשים.

את התשובות המפורטות יותר לשאלות האלה ולעוד רבות אחרות, מנסה ויקומי הישראלית (Vicomi) לתת למו"לים ולמפרסמים בעזרת כלי אינטרנטי - ה-FeelBack. בדומה לכפתורי הלייק למיניהם, הווידג'ט שמוטמע באתרי תוכן מבקש מהקוראים להביע בקליק אחד את התחושה שעלתה מקריאת הכתבה או הצפייה בסרטון: שמחה, כעס, אדישות, דאגה או עצב. "כיום כ-600 מיליון רגשות מובעים דרך הפלטפורמה בכל חודש, ואנחנו רואים שעצם היכולת להביע רגש אצל הגולשים, מעלה את הרגש עצמו", אומר אלי קן-דרור, מייסד ומנכ"ל החברה. "זהו בעצם כלי אנליטי שנותן למו"לים את האפשרות להכיר טוב יותר את הגולשים באתרים על סמך רגש - ובהתאם לכך את הנטייה לצרוך פרסומות".

ויקומי, שהוקמה ב-2012 ומעסיקה כיום 12 עובדים, גייסה עד כה מיליון דולר בסבב הגיוס הראשוני (הסיד). המשקיעים המרכזיים הם המו"ל הגרמני אקסל שפרינגר המחזיק בכמה אתרים מרכזיים באירופה וקרן ההון-סיכון הגרמנית שרי וי.סי (Cherry VC). על פי נתונים שמסרה החברה, המוצר הוטמע ב-13 אלף אתרים ב-147 מדינות, בעיקר בגרמניה, צרפת, ספרד ורוסיה.

גרפיטי הקורא לחרם על ישראל
אי־אף־פי

בהתחלה פותח הכלי רק כדי לאפשר לגולשים להביע רגשות, אבל מהר מאוד הבינו בוויקומי את הפוטנציאל הסמוי שטמון בכלי. "הבנו שעל כל טוקבק יש יותר מ-50 הבעות רגש, ושהמשתמשים נוטים לייצר אנגייג'מנט (מעורבות) עם התוכן על ידי הקלקה על כפתור או אמוטיקון, הרבה יותר ממה שהם עושים באמצעים טקסטואליים", מספר קן-דרור. השלב האבולוציוני הבא של המערכת היה הצעה לכתבות נוספות שמתבססת על פרופיל רגשות דומה. כמו אאוטבריין או טאבולה - אבל עם הרבה יותר רגש.

ככל שנאגרו עוד ועוד נתונים בשרתי ויקומי, צץ ועלה היבט נוסף ומעניין שאותו ניתן לנתח בעזרת מכשיר החיווי שפיתחו בחברה: מעקב אחרי השינוי הרגשי בקרב הקוראים כלפי נושא סיקור מסוים ולאורך זמן. אחת הבדיקות שביצעו אנשי החברה היתה התחקות אחרי יחסם של הקוראים הגרמנים אל גל ההגירה של פליטים אל אירופה החל מיוני 2014. ביוני ניתן לראות שהיו הרבה רגשות חיוביים/שמחים שדעכו עם הזמן עד ינואר, שם כבר כמעט לא היו קיימים. כמו כן, האדישות התחלפה בדאגה ובכעס. שיא העצב נקלט בזמן פרסום תמונת הילד הסורי איילאן כורדי, שטבע ונסחף אל חופי טורקיה.

לבקשת TheMarker, בדקו האנליסטים של ויקומי נתונים שמשקפים את רגשות הקוראים באירופה סביב כתבות שעסקו בסימון מוצרי התנחלויות והחרם על ישראל. על פי הממצאים שנאספו מאתרים אירופיים בין 1 ביוני 2015 ועד ינואר 2016, נראה כי רגשות האדישות והחשש שאיפיינו את הקוראים במהלך יוני-אוגוסט התחלפו במהלך הקיץ ברגשות אהדה ועצב. יתרה מכך, החלטת האיחוד האירופי בתחילת אוקטובר על הכללים לסימון מוצרי ההתנחלויות והחלטת הכלבו KaDeWe להסיר מהמדפים מוצרים בסוף נובמבר, קיבלה סנטימנט חיובי במיוחד - כלומר, הנתונים מצביעים על כך שהתמיכה בצעדים נגד ישראל רק גוברת.

תחרות מול פייסבוק

מקבץ אייטמים נוסף שנבדק מתייחס אל פפ גווארדיולה, מאמן קבוצת הכדורגל באיירן מינכן, והמעבר שלו לאימון מנצ'סטר סיטי. בחברה מראים כי מרגע שהחלו השמועות על המעבר בסוף נובמבר, התחלפו רגשות האהדה לכעס. באופן כללי, הרגש הכי פופולרי הוא כעס (26%) ואחריו שמחה (23%). כמו כן, בחברה מצאו כי מבין האתרים שמשתמשים במערכת, בספרד יש נטייה להפגין יותר אושר, ובגרמניה מודאגים יותר.

החודשים הקרובים הם קריטיים עבור ויקומי, מאחר שבשבועות האחרונים השיקה פייסבוק שירות דומה בכמה מדינות. ואולם בוויקומי רואים במהלך של פייסבוק - שילוב של כפתורי חיווי רגשות בנוסף ללייק - הוכחה שהמסלול שבו היא צועדת הוא הכיוון הנכון. מעבר לשירותים לאנשי התוכן ולקוראים מכוונת המערכת את שירותיה גם לאנשי מחלקת המכירות, בכך שהיא מסייעת להם להבין אילו תכנים/רגש מייצרים אינטראקציה חזקה ואפקטיבית יותר עם סוגים שונים של פרסומות.

בנוסף, האלגוריתם שאותו מפתחים מהנדסי ויקומי מאפשר להפיץ פרסומות באופן פרוגרמטי על בסיס המנעד הרגשי של עמוד תוכן ספציפי. המערכת מזהה עמודים ותכנים שמייצרים מעורבות גבוהה יותר בהקלקה על פרסומות ומנתבת אליהם את הקמפיינים המתאימים להפקת שיעורי ההקלקה הגבוהים ביותר.

בפלטפורמת מובייל יש נטייה גבוהה הרבה יותר ללחוץ על חיווי רגשי, ובחלוקה בין אנדרואיד 
ל-iOS - אנשי האייפון מספקים 41% מסך השימוש בווידג'ט, מול 58% משתמשי מערכת ההפעלה של גוגל. 1% נוסף שייך למערכות הפעלה אחרות.

הירשמו עכשיו: סיכום דו שבועי בנושאי טכנולוגיה והייטק ישירות למייל
נא להזין כתובת מייל חוקית
ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם